מנהל המחוז במשרד החינוך ד"ר סער הראל (מימין) ויו"ר ועד ההורים היישובי היוצא עו"ד חזי חרלף (צילום: רמי שלוש)
מנהל המחוז במשרד החינוך ד"ר סער הראל (מימין) ויו"ר ועד ההורים היישובי היוצא עו"ד חזי חרלף (צילום: רמי שלוש)

יו"ר ועד ההורים היוצא: "עושים להורים דה לגיטימציה"

עימות חריף פרץ בפאנל שהתקיים במסגרת ועידת החינוך של ערי ישראל בין יו"ר ועד ההורים היישובי היוצא עו"ד יחזקאל חרלף למנהל המחוז במשרד החינוך ד"ר סער הראל, בעניין מעורבות ההורים. "השיח התקשורתי הפוגעני כלפי המנהלים גובה את המחיר שלו", אמר הראל

פורסם בתאריך: 19.8.18 22:47

פאנל שעסק במעורבות ובהתערבות של הורים במערכת החינוך ושנערך במסגרת ועידת החינוך של ערי ישראל בחיפה הגיע היום (ראשון) לחילופי דברים קשים בין משתתפים בפאנל, כולל קריאות ביניים מהקהל. העימות העיקרי התגלע בין היו"ר היוצא של ועד ההורים היישובי עו"ד יחזקאל חרלף לבין מנהל המחוז במשרד החינוך ד"ר סער הראל.

את הדיון בפאנל, שאותו הנחה כתב חדשות 2 יוסי מזרחי, פתחה מנהלת בית הספר אהוד ע"ש שלמה תל סיגל אזולאי. כשנשאלה לשם מה היא זקוקה לוועד ההורים השיבה אזולאי: "אני זקוקה לא רק לוועד, אני זקוקה לכל ההורים, כי הם חלק מהקהילה ומבית הספר. זה לא כמו בשנות ה-50 וה-60 שבהן היו מגיעים לבית הספר ב-8:00 והולכים ב-12:00. בית הספר הוא מרכז הקהילה שכוללת את הצוות, את ההורים ואת הילדים. כשרוצים לשאוף למצוינות אישית של הילד, ההורים הם חלק מזה. בתוך בית הספר ההורים הם משאב".

עם זאת, כאשר נשאלה מה קורה כשההורים אומרים "עד שילד מסוים לא יעבור לכיתה אחרת, אין כיתה", ענתה אזולאי: "זה כבר לחצות קו אדום ולנסות לנהל את בית הספר. ההורים הם לא מנהלים. הם חלק מקהילה. יש הבדל".

חרלף, שהצטרף לדיון אחריה, אמר: "בשביל כל מי שדיבר בכנס עד עכשיו בית הספר הוא מקום עבודה. בשבילנו, ההורים, זה המקום שבו אנחנו מפקידים את הדבר היקר ביותר שיש לנו כדי לחנך אותו וכדי לשמור על הביטחון שלו לפני הכל. לכן אין להעלות על הדעת התעלמות מהצד שלנו. אי אפשר להתעלם מההורים".

הראל, שנשאל עוד קודם בשיחה אישית לגבי סוגיית המתח בין המערכת לבין ההורים והציג עמדה של תמיכה לא מסויגת במנהלים ובמורים, התייחס לדברים ואמר: "אני רואה את זה בחוסר הרצון של אנשים לבוא לתפקידים האלה. רואים את זה בהתמודדות של המורים. השיח התקשורתי חסר האחריות הזה, הפוגעני כלפי מנהלים, גובה את המחיר שלו".

חרלף ענה לו: "ההורים הם לא הנאשמים פה. אתם עושים דה לגיטימציה להורים. לו המערכת שלכם היתה מתפקדת, ההורים היו שולחים לכם פרח בסוף השנה".

הראל: "אני לא צריך פרחים מוועד ההורים. אני גם לא מנהל שיח של האשמות שזה השיח הרגיל פה. ההיפך – אנחנו מנהלים שיח הגון ופתוח. אני חושב שברוב המקרים, כמעט באופן גורף במחוז, אנחנו נמצאים בתקשורת טובה ובונה עם ההורים. יש שיח עם הנהגת ההורים ויש שיח עם כלל ההורים. יש את התקשורת ויש את הקשר האישי עם ההורים".

אזולאי: "אני קיבלתי גיבוי מלא כי בית הספר הראה מה שהוא עושה, הראה את ההתנהלות שלו ואת השיח שמתקיים בו. אני גם קראתי להורים לשיח. אנחנו לא נמצאים משני עברי הגדר. צריך רק לנתב את השיח לאפיק אחר. צריך לייצר תרבות של שיח עם הורים". אזולאי התייחסה לעידן התקשורתי שבו אנו חיים ולנוכחות של רשתות חבריות וציינה שהורים רוצים לדעת מה קורה בבית הספר בזמן אמיתי וזה חלק מהתרבות של בית הספר, אשר כוללת שליחת אימיילים שבועיים.

בהתייחס לדבריה אמר הראל שמדובר בדוגמה טובה לרגישות ולשותפות: "אני רוצה לראות מצד אחד הקשבה ורגישות ומצד שני אני מגבה את היכולת של המנהלים והמורים לקבל החלטות לא פשוטות, להכריע בדילמות בתוך השיח הרועש והמתלהם ולהגיד איפה מדברים בשקט חינוך, רואים חינוך, עושים חינוך ורואים את טובת כלל הילדים". לדבריו, יש מצבים שבהם הורים חושבים שצריך לשנות תפישות חינוכיות ולעשות כך או אחרת, והמערכת "צריכה לעבוד בתוך האיזונים האלה, לייצר לעצמה שקט חינוכי, ובכל מקום שיש בו שיח מתלהם להוריד את ההתלהמות". הראל סירב להתייחס ספציפית לדוגמה של בית הספר הפתוח, שבו ועד ההורים מתכוון להשבית את פתיחת שנת הלימודים, בין השאר בגלל מתיחות עם ההנהלה.

חרלף התקומם על הדברים ואמר "ב-24 השנים האחרונות מעולם לא השבתי בית ספר, אלא רק על רגע בעיות במבנים שסיכנו את שלום הילדים. גם כשהיו חילוקי דעות, הכל נעשה בשיח הגון, ישר ותוך שיתוף פעולה, לא מתוך גישה פטרנליסטית שאומרת שהמערכת יודעת, שהיא תכתיב, שאנחנו ההורים מתלהמים תמיד, ושרק לנו יש בעיות אישיות שאנחנו משליכים על המערכת. אתם עובדים מעלינו, אתם יודעים מה טוב בשבילנו, אתם תחליטו לנו. אפילו לדאוג לביטחון בבתי הספר לא הצלחתם. אנחנו פתרנו את זה. במקום להגיד תודה על שיתוף הפעולה, אתם באים עם הגישה הפטרנליסטית ואומרים 'התפקיד שלנו הוא לנהל מערכות'. סליחה, אם יש ילד אחד במערכת שלא מרוצה – נכשלתם. זה מראה שהפטרנליזם שלכם לא היה במקום".

 

 

מימין לשמאל: ברור יעקובי, ד"ר יוסי בן דב, מרי סאעדי ח'יל, הרב אופק מאיר (צילום: רמי שלוש)

מימין לשמאל: ברור יעקובי, ד"ר יוסי בן דב, מרי סעאדי ח'יל והרב אופק מאיר (צילום: רמי שלוש)

הפאנל השני במסגרת הוועידה התנהל בטון רגוע יותר על אף שגם הוא עסק בנושא נפיץ – השאלה אם בחינות הבגרות ובחינות המיצ"ב הן חזות הכל. מנהלת בית הספר אחווה מרי סעאדי ח'יל ייצגה עמדה שרואה חשיבות הבחינות: "אני חייבת לכוון להישגיות אבל אני לא אראה כל הזמן רק את המיצ"ב לנגד עיני. אני אכוון לשם כתרבות בית ספרית ארגונית. אני רוצה שהתלמידים שלי יצליחו בהן, במיוחד הם, שבאים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, וזו מבחינתם ההזדמנות היחיד כמעט להתקדם. הישגיות היא לא מילה גסה. אני אעודד אותם להישגיות. אני אכן נמדדת לפי המיצ"ב כי זה גם קובע אם יירשמו תלמידים לכיתה א' או לא, אם כיתה א' תיפתח או שבית הספר לאט לאט ייסגר. אם אני לא אפתח לתלמידים את כל הדלתות האפשריות ואשבור עבורם את תקרת הזכוכית, הם לא יצליחו בחברה".

מנהל בית הספר עין הים ברוך יעקובי הציג עמדה הפוכה באופן קיצוני: "בואו לא נתייפייף – השיח שמוביל את בית הספר זה החינוך המדיד. כל מה שקורה בבית הספר מוכתב על ידי הבחינה. המיצ"ב שולט בבתי הספר היסודיים – אם אתה מוצלח אתה באשכול ירוק ואם אתה כושל אתה באשכול אדום. התיוג מגיע ממשרד החינוך. יש כאן כפל עמדות. מדברים על למידה משמעותית אבל אין בזה שום דבר מכיוון שבשורה התחתונה מה שואלים בוועדות היישוביות? מה הממוצע, כמה הילד הזה עובר את הילד ההוא וכדומה. איך בכלל משווים ילד מבית ספר אחד לבית ספר אחר או לילד בעיר אחרת? מה הטירוף הזה?".

יעקובי אמר כי מדובר ב"לחץ שגובל בטרור של החינוך המדיד, שרואה כל הישג במספר, בנתון. שאלה אותי מפקחת איך ירדת ב-0.6 אחוז במדד היחס שבין אדם לחברו. איך אפשר לענות על שאלה כזאת? פוצצתי את הישיבה והלכתי. לא יכול להיות שהשיח יהיה רק על נתונים, כי אז הפנים מטשטשות ואין לך זהות אלא רק מספר".

מנכ"ל בית הספר הריאלי ד"ר יוסי בן דב רואה את התהליכים במערכת החינוך באור חיובי ואופטימי יותר: "יש דברים טובים שקורים במערכת. אצלנו לומדים בשיטה מבוססת פרויקטים. הילדים לא עושים בחינות, אין להם שיעורי בית, אין יותר כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, ספרות. יש פרויקט רציני שעושים בעבודת צוות, בוחרים נושא, מקדישים לכך 15 שבועות".

בן דב הסביר שעדיין נשארים לימודי השפות – עברית, אנגלית, ערבית ומתמטיקה – שנלמדות באופן קונבנציונלי. נוסף על כך הדגיש בן דב את העובדה שהריאלי מציב במרכז את החינוך החברתי והערכי: "אין שיעורים ליום רביעי או ליום ראשון כי יש דבר שהוא קדוש – שותפות בתנועות נוער ודגש על התנדבות".

מנכ"ל בית הספר ליאו באק הרב אופק מאיר הצטרף גם הוא לעמדה המתנגדת להצבת הבחינות במרכז: "האבחון הוא רק שלב. כשאני הולך לרופא, אני רוצה שהוא ידבר איתי ולא יסתכל במחשב". לדבריו, האופן שבו הבחינות מנוסחות הוא כשלעצמו פסול והן לא צריכות להיות מורכבות משאלות ותשובות, אלא לאפשר חקירה של טקסטים.

"ביסודי אין לנו בכלל בחינות, התעודה היא ספר", הוסיף מאיר, "אם הילד לא יודע לקרוא אין לו מה לעשות עם התעודה. התוצאות שלנו בבחינות המיצ"ב היו בסדר מינוס, אבל ההורים מבינים את זה כי הם חיים איתנו. בשביל מה צריך מיצ"ב? המורה יושב עם הילד עשר דקות ובאופן כזה מבין מה הילד יודע. לא צריך את המבחנים בכלל. הם מעכבים למידה, הם מעקרים למידה. זה עגל זהב".

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. תלמידה בתיכון

    המיצבים(לפחות בכתה ח) לא מראים על הצלחה בלימודים. היתרון היחיד הוא שככה חייבים להספיק את החומר.

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר