דרך הים
דרך הים

אכילה רגשית (חלק ב’)

והפעם: רחוב דרך הים

פורסם בתאריך: 16.11.19 19:37

היסטוריה: דרך הים (ויה מאריס) בימי קדם היתה הדרך הראשית שקישרה מהאלף השלישי לפני הספירה את מצרים עם ארם נהריים, ועברה בחלקה בארץ ישראל. מוצאה היה בסילֶה שבמצרים והיא נמשכה לאורך החוף עד עזה, אפק ועירון. משם הסתעפה גם לחוף הים התיכון עד לצור ולצידון, אך הדרך הראשית נמשכה דרך נחל עירון לכיוון הכנרת. השם ניתן לרחוב אשר יורד ממרכז הכרמל מערבה ומתחבר עם כביש החוף.

המודל המדעי: המודל המדעי בנושא האכילה הרגשית לקוח מתחום התרמודינמיקה, ובעיקר מעבודתו של הכימאי הבלגי איליה פריגוגין (Ilya Prigogine), שזכה בשנת 1977 בפרס נובל לכימיה על עבודתו “מבנים מתפזרים”. פריגוגין עבד בתחום התרמודינמיקה, שבו מדענים התמודדו במשך שנים עם הסתירה לכאורה בין שני חוקי טבע: לפי חוק התרמודינמיקה, רמת הכאוס/האקראיות/אי הסדר ביקום נמצאת בעלייה מתמדת, בזמן שחלקים רבים ביקום הופכים פחות אקראיים ויותר מאורגנים.

מדענים תהו מדוע חלק מהדברים מתפתחים וגדלים, בזמן שהנטייה הכללית ביקום היא של התפרקות והגברת האקראיות. פריגוגין שם לב ש”מערכות פתוחות”, כלומר מערכות שמסוגלות להחליף אנרגיה וחומר עם הסביבה, מסוגלות גם לשמור על המבנה שלהן, לגדול, להתפתח ולהפוך מורכבות יותר, וזאת בשל היכולת לשחרר אי סדר אל הסביבה בצורה שיוצרת ירידה כוללת של רמת האי סדר במערכת כולה. מערכות אלה שומרות על רמת הסדר הפנימי שלהם ואף מגבירות אותו על חשבון הסביבה.

גם גוף האדם הוא מערכת פתוחה. אנחנו קולטים לתוכנו אור, אוויר, חום, מזון, מידע ועוד, ומשחררים אל הסביבה פחמן דו חמצני, חום, פסולת ועוד. בדומה למערכות פתוחות אחרות, לכל אדם יש סף עליון ליכולתו לשחרר אנרגיה אל הסביבה. רמה זו קשורה למבנה של המערכת, למערכת האמונות על עצמנו ועל הסביבה, ולדרגת המורכבות.

אם כמות האנרגיה הנכנסת היא גדולה מיכולת שחרור האנרגיה, המערכת הופכת להיות כאוטית וחסרת יציבות. במילים אחרות – אנחנו מרגישים קושי להתמודד. אם נמשכת כניסת אנרגיה, המערכת תגיע בסופו של דבר לחוסר יציבות שבה הדבר הקטן ביותר עלול לגרום לעצירה מוחלטת של המערכת כולה. בנקודה זו עומדות בפני המערכת אין סוף תגובות לא צפויות אפשריות. לנקודה זו קרא פריגוגין “רגע האמת” או “נקודת האמת”, שבה או שהמערכת קורסת ומפסיקה להתקיים או שהיא מתארגנת מחדש. המדהים הוא שבתהליך ההתארגנות מחדש נוצרים שינויים קוונטיים, כלומר מוות ולידה מחדש, אשר מאופיינים ביכולת להתמודד עם רמת כניסת האנרגיה שגרמה לפני כן לקריסה. מתוך הכאוס נוצר סדר חדש, מערכת מפותחת יותר.

כך בדיוק נוצרת התפתחות. דברים גדלים ומתפתחים בדרך הזו בין אם מדובר בזרע, בארגון, במערכת כבישים או בגוף האדם. תהליך זה מתרחש מיליוני פעמים בדקה בתוך תאי הגוף, גם בהיבטים רחבים יותר של הקיום. גם תהליך ההזדקנות קשור לירידה הדרגתית ביכולת לשחרר אי סדר אל הסביבה, והוא גורם בסופו של דבר למוות של המערכת.

המעניין הוא שבמצבים אשר בהם בני אדם חווים הצטברות של אנרגיה עודפת בתוכם, ועל מנת למנוע קריסת המערכת, מתפתחים דפוסים שמטרתם היא שחרור עודפי אנרגיה. יש שלושה סוגי דפוסים שונים – דפוסים שמטרתם היא דחיפת אנרגיה החוצה, כלומר כעס, צעקות, פעילות גופנית אינטנסיבית, פעילות מינית עודפת, שעות עבודה ארוכות יותר וכו’; דפוסים שמטרתם היא צמצום כמות האנרגיה הנכנסת, כלומר הסתגרות, התבודדות, דיכאון וכיו”ב; ודפוסים שמטרתם היא טשטוש התחושה הלא נעימה בשל עודפי אנרגיה, כלומר אכילת יתר, שימוש בסמים ואלכוהול ועוד.

לסיכום, הרגלי אכילה לא מאוזנים עלולים להיות חלק ממנגנון פנימי לא מודע, אשר מתנהל באופן אוטומטי שמטרתו היא שימור האורגניזם מחד ויצירת התאמה בין המפה הפנימית למציאות החיצונית מאידך. המשמעות המעשית היא שחלק מתהליך יצירתם של הרגלי אכילה מאוזנים כרוך בתהליך של התבוננות ולימוד האלמנטים הפנימיים הלא מודעים שמנהלים את יצירת התוצאות שלנו.

ווייז: נחנה את הרכב בחלקו התחתון של רחוב דרך הים, סמוך לבית חולים 10.

האימון: אורכו של הרחוב הוא 4,200 מטר (עם 520 מטר טיפוס מצטבר) ואנחנו נבצע אותו הלוך ושוב פעמיים, כלומר 16,800 מטר. האימון משלב ירידות ועליות, ולכן חשוב לשים דגש על טכניקה נכונה שנלמדה באימונים הקודמים.

פעם ראשונה: מחלקו התחתון של הרחוב עד לכיכר אילנות נרוץ בקצב קל במשך 120 שניות ונלך במשך 60 שניות. מכיכר אילנות עד חלקו העליון של הרחוב נרוץ בקצב קל במשך 90 שניות ונלך 60 שניות, ובסיום ננוח במשך שתי דקות. לאחר מכן נרד לאורך כל הרחוב בריצה קלה, ובסיום ננוח במשך שלוש דקות.

פעם שנייה: מחלקו התחתון של הרחוב עד לכיכר אילנות נרוץ בקצב קל במשך 180 שניות ונלך במשך 30 שניות. מכיכר אילנות עד חלקו העליון של הרחוב נרוץ בקצב קל במשך 240 שניות ונלך 30 שניות, ובסיום ננוח במשך שלוש דקות. לאחר מכן נרד לאורך כל הרחוב בריצה קלה.

בסיומו של האימון מומלץ לבצע מתיחות של השרירים הארבע ראשיים, של שרירי הירך האחורית ושל שרירי התאומים, כאשר לכל שריר בכל רגל יש להקדיש 90 שניות.

הכותב הוא פיזיולוג, אולטראמרתוניסט, מאמן כושר והבעלים של סטודיו 2aim. לפרטים נוספים: 2aim.co.il

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר