ג'עפר פרח (צילום: רמי שלוש)
ג'עפר פרח (צילום: רמי שלוש)

"ילדי לא יחכו להבטחות שלי לעתיד טוב יותר"

ג’עפר פרח, שרגלו השבורה הפכה לסמל של השבר בדו קיום החיפאי, מספר על מה שעבר עליו מאז שהחליט לצאת ולחפש את בניו בהפגנה ביום שישי ועד להרהורים הקשים שהתעוררו בו במהלך המעצר על האופן שבו חינך את ילדיו ועל דרכי המאבק שהוא שותף לו

24.5.18 08:10

הצעירים שהפגינו ביום שישי שעבר בעיר התחתית לא האמינו שכך תסתיים ההפגנה. הם רצו למחות. הם בחרו בזמן ובמקום לא נכונים, כך חשבתי כאשר קיבלתי הזמנה להפגנה.

בדרך הביתה הבחנתי בהתארגנות של עשרות אנשי יס”מ בחניון התפעול של עיריית חיפה שמאחורי מסעדת דוזאן בשדרות בן גוריון. צילמתי אותם בשעה 19:54 ושלחתי את התמונות לעיתונאים עם העדכון: “עשרות שוטרים מיחידת יואב ומהשיטור העירוני בחיפה נערכים באזור המושבה הגרמנית והעיר התחתית לפיזור הפגנת מחאה שאמורה להתקיים הערב”, והוספתי: “יחידות סמויות ושוטרי יס”מ נפרשו באזור, וקיים חשש לפיזור בכוח של ההפגנה”. את ההודעה סיימתי במילים: “מדובר במחאה לגיטימית, ופגיעה בזכותם של המפגינים אינה חוקית”.

מודאג המשכתי הביתה, קרסתי בסלון – רק בבוקר נחתנו מאיטליה – והיה ברור שאתקשה להגיע להפגנה שאמורה להתחיל ב־20:30. בינתיים הילדים – באסל, סטודנט למדע המדינה ולתקשורת, וביסאן, שמסיים בימים אלה את התיכון – הודיעו שהם הולכים להפגנה. שיחות השכנוע לא צלחו. “תיזהרו, הם מתכננים משהו לא טוב”, סיכמנו את השיחה.

ב־21:00 כבר התחלתי לקבל עדכונים על מעצרים שמבצעת המשטרה באזור ההפגנה. הודעתי לאשתי שאני הולך לראות מה קורה, וגם היא זרקה לי אזהרה: “שמור על עצמך ועל הילדים”. חשתי הרבה אחריות. כשפניתי לרחוב כיאט הבחנתי בעצור הראשון – צעיר שלא הכרתי ושפגשתי אותו לאחר מכן בתא המעצר. ענאן עודה, עורך דין ירושלמי שנשוי לחיפאית בת למשפחת מיעארי. שני שוטרים אזקו אותו מאחורי הג'יפ המשטרתי, וארבעה שוטרים מילאו דוחות מעצר מקדימה. ברור לי שהם תיאמו גרסאות ביניהם בדוחות הפעולה לגבי מעצרו של עודה. צילמתי אותו, וב־21:05 שלחתי את התמונה לעיתונאים עם הכיתוב: “שוטרי יס”מ כותבים ביחד ומתאמים גרסאות לאחר מעצר של אחד מהמפגינים”.

משם המשכתי לרחוב העצמאות ונכנסתי לחניון קריית הממשלה. המפגינים כותרו באזור הסמוך לתחנת הכרמלית בכיכר פריז. הגעתי למתחם ההפגנה. יותר מ־100 שוטרי יס”מ כיתרו את 300 המפגינים. חיפשתי את ילדי וגיליתי שגם האחיין שלי מג’ד, סטודנט למדעי מחשב, עומד איתם.

בשלב מסוים הבחנתי בקצין מחזיק ברמקול. מהרעש לא הבנתי מה הוא אומר. כשסיים ניגשתי אליו ושאלתי: “הכרזת על ההפגנה כהפגנה בלתי חוקית?”. הוא ענה: “כנראה שאתה לא שומע טוב”. ביקשתי שוב להבין מה הוא אמר במיקרופון. הקצין שענה סובב את הגב ועזב את המקום. הערכתי שהשוטרים עומדים לבצע עוד גל מעצרים ופניתי לילדי ואחייני: “בואו נלך מכאן”.

ניגשתי לכל שלוש היציאות האפשריות מההפגנה וגיליתי ששוטרי היס”מ סגרו אותן. השוטרים מנעו ממני לצאת מהמקום. זה היה מוזר. ניגשתי לשוטר יס”מ שזיהה אותי. “אני רוצה לצאת”, אמרתי לו. הוא חייך והפנה אותי לקצין שעמד לידו ואמר לי: “אתה לא יכול לעזוב”.

במשך דקות ניסיתי להבין באיזו סמכות הוא מונע ממני ומאחרים לצאת ממתחם ההפגנה, ומתשובותיו היה ברור שהוא קיבל הוראה מגבוה להחזיק במפגינים עד לסבב הבא של המעצרים. בני תיעד את השיחות שלי עם שוטרי היס”מ שהתעקשו למנוע ממני לעזוב את מתחם ההפגנה. תוך דקות יצאו אנשי היס”מ לעוד מתקפת מעצרים. הניידות מהסבב הקודם של המעצרים חזרו וחנו על המסלול של המטרונית. שלושה מסתערבים, שלפני כמה דקות עמדו בין המפגיני וקראו סיסמאות קיצוניות, זרקו מפגינים על הכביש ואזקו אותם. ניסיתי לצלם אותם אך חטפתי דחיפות מהשוטרים, והבחנתי בבני נדחף על ידי שוטרים אחרים. המחזה של בני ואחייני אזוקים מובלים בכוח לניידת המשטרה היה קשה, אבל בדקות אלה לא דמיינתי שהניידת שתוביל אותם למעצר תהיה מעורבת בתאונת דרכים.

 

 

עזבתי את מתחם ההפגנה והתחלתי ללכת ביחד עם בני השני באסל לכיוון המסעדות ברחוב המגינים מתוך כוונה להגיע למטה המשטרה שאליו נלקח ביסאן. גם לשם רדפו אחרינו שוטרי היס”מ וכמובן מפקדים ושוטרים מתחנת חיפה. הם התנפלו על באסל ובקושי רב הצלחתי לשכנע אותם לעזוב אותו. פניתי לאחד מהם שחשב שהוא סמוי אך כמובן שזיהיתי אותו, ושאלתי: “בשביל מה אתם עושים את כל זה? הרי אתם מכירים אותנו”. לעבר הקצין הוספתי: “תגיד להם במי מדובר. תפסיקו עם האלימות הזאת. תעזבו את הילדים שלנו”.

התשובה לא איחרה לבוא. קצין היס”מ נתן הוראה לפקוד שלו לעצור אותי. הושטתי את ידי, אני הרי כבר מכיר את המשחקים האלה שיכללו האשמות על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועל תקיפת שוטרים. היס”מניק לקח על עצמו את התפקיד המכוער והניח על ידי את האזיקים.

כאב שראה את בנו ואחיינו נעצרים חשתי דווקא הקלה כשנעצרתי. חשבתי לעצמי שעכשיו אוכל להצטרף אליהם ולשמור עליהם בשעות המעצר הראשון שלהם. הקצין חיפש את הנייד שלי. התמונות שתיעדו אותו מונע ממני ומאחרים לעזוב את ההפגנה שהוכרזה כבלתי חוקית היו המטרה של המעצר. אבל התמונות היו דווקא בנייד של ביסאן העצור, שלאחר מכן התברר שנפצע בתאונת דרכים שבה היתה מעורבת הניידת בדרכה למטה משטרת חיפה. בשלב זה עוד לא דמיינתי את חלום הבלהות שבו יראה אותי בני מוכה ומוטל על הרצפה של אולם התדרוכים בקומה הראשונה של תחנת המשטרה.

הימים והשעות שעברנו לאחר מכן כללו הרבה כאב. ביסאן נזקק לחמישה תפרים. הכאבים מהשבר בברכי גברו. מנסיעה מהנה באיטליה מצאנו את עצמנו, אב ובנו, יושבים בתחנת משטרה, עצורים על הפגנה נגד הטבח בעזה. אחיין אזוק, שהתרגל לראות את דודו כגיבור, מנסה לזעוק "תפסיקו להרביץ לדוד שלי", בן שיושב בחדר המעצר בקישון ומטיף לאביו “תאכל משהו, אתה פצוע”, ואני תוהה איך הגענו למצב הזה שבו בני הקטן מעודד אותי, מטפל לי בברך. ניסיתי לדמיין מה הולך לקרות לכולנו.

בשעות כאלה אתה שואל את עצמך את השאלות הקשות והמטרידות שעובר כל אב על הדרך הנכונה לחנך את ילדיו: האם טעיתי כאשר חינכתי אותם להיות מעורבים? לקחת אחריות? להגיד את דעתם? לנסות לשכנע אחרים? לכתוב מכתב? להתווכח עם חבריהם? להתווכח עם המורים שלהם? לא להסכים אך לכבד? ואם צריך אז להפגין? פתאום אני מטיל ספק בכל החינוך הפוליטי-חברתי שנתתי לילדי. אולי היה עדיף להרחיק אותם מהפגנות, מדיונים פוליטיים, מהטלוויזיה ומהפייסבוק. ואז שמעתי את ביסאן אומר: “אבא, אל תדאג אנחנו נצא מכאן ונארגן עוד הפגנה. הם לא ישברו אותנו”.

ב־48 השעות הבאות ובכלל בימים הבאים דבריו של ביסאן חיזקו אותי. שלושת ילדינו – דור רביעי של חיפאים – הם חלק מאלפי צעירים מעורבים שלא מסתפקים בפוסט בפייסבוק. הם הדור הממשיך של חיפאים שבנו את הקהילה הפלסטינית בחיפה לפני ואחרי הנכבה, ושל הדור השני שהפגין נגד טבח סברה ושתילה ומלחמת לבנון, ושל הדור השלישי שהפגין נגד מלחמת לבנון השנייה ומלחמות עזה השונות.

עד למעצר שלנו האמנתי שאצליח להבטיח לילדי עתיד טוב יותר בזכות המאבקים שניהלתי במשך עשורים של פעילות. לאחר המעצר הזה אני מבין שילדי לא יחכו להבטחות שלי לעתיד טוב יותר. הם כבר יחפשו את הדרכים לנהל את המאבק ואולי יעשו זאת יותר טוב ממני. חינכתי אותם למאבק לא אלים, לדיבורים, למחאות ולהפגנות. אני מקווה שגם אחרי האלימות שהופעלה כלפינו הם ימשיכו להאמין שהמאבק שלנו לסיום הכיבוש ולהפסקת האפליה ימשיך להיות לא אלים.

 

* הכותב הוא מנהל מרכז מוסאוא לזכויות הערבים בישראל, ובעבר עבד ככתב בעיתון “כלבו”

 

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות בחיפה? הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון"
להורדה באנדרואיד לחצו כאן
להורדה באייפון לחצו כאן

 

כל הידיעות החמות בעיר אצלך במייל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

18 תגובות
  1. חומי

    תבחר צד או שאתה איתנו או שאתה עם המחבלים של החמאס.
    ואם אתה בוחר בצד של האויב אתה מטרה לגיטמית.
    אז תגיד תודה שרק הרגל שלך נשברה…

  2. מאיר

    חבל שאינכם מעריכים את המדינה שאתם חיים בה. זכויות אתם יודעים לקבל , חובות? קדחת. לא מעניין אתכם הציבור הערבי , מעניינים אתכם רק תושבי עזה ואתם שלוחיהם , אחרת אי אפשר להסביר את האובססיה שלכם להגנתם.

  3. אחותך

    כואב אחי. אני מאחלת לך החלמה מהירה. תמשיך בפעולותיך נגד הגזענות ובעד זכויות האדם.

  4. איה

    אתה לא מיצג את הערבים .אתה בושה למיגזר מנובל
    פח אשפה.לא אקנה בואדי ניסנס לעולם.אתה מפגין למען מחבלים שרצו לפרוץ את גדר הגבול כל מדינה היתה מרססת אותם.אתם חיים פה יש לכם ביטוח לאומי מקומות עבודה .ניראה אותך תחיה בעזה יום אחד לא תשרוד שם.ימח שימך וזיכרך פח אשפה חבל שמישטרה לא גמרה אותך.

  5. תקיה על חשבונך

    מי שסובל מרגשי נחיתות שילך לפסילוג ולא ייטפל לישראל. ומה עם סיפורי התקיה? שקרים שנועדו 'להביס' את האוייב? אתה חושב שאנו לא מבינים כמה 'אמת' אתה מספר לנו.

  6. איבן בוגד

    לאדון פרח ובניו שלום,
    הינך רשאי לבחור כל מדינה בעולם שאולי תסכים לקבל אותך ולהתייחס אליך אחרת. אתם עם של צבועים מצד אחד רוצים זכויות כמו אחד מהעם ומצד שני בוגדים עם האוייב.
    אז חלאס עם החרטא ולך להסביר את זה לשאר התושבים הערבים המזגזגים.

  7. חיפאי

    הערבים שהפגינו הם בני האליטה חילונית המשכילה הפטריוטית, הם מאמינים בזכויות אדם, אזרח, שוויון בין לאומים, מינים מעמדות.
    כפי שיש ליהודים ציונים זכות לגיטימית להניף את דגלם הלאומי כך גם לערבים הפלשתינים, בינתיים ניתן להתרשם שהאליטות בחיפה הן ערביות במזן שהאספסוף כולו יהודי מהזן הירושלמי.
    זאת נהיית בעיה כשהיהודים הטובים בורחים מחיפה ומשאירים אותה עם האספסוף הלאומני שלא מוכן לשוויון אזרחי ומדיני לערבים, בסוף חיפה תשאר עם אוכלוסיה יהודית עניה וכועסת.
    אגב, ג'עפר פרח היה עומד לצידכם אם הייתם חוטפים מכות מהמשטרה, אבל לכם אין על מה להלין או להפגין, צריך מעט עמוד שדרה אינטלקטואלי, ולכם יש אינטליגנציה של פיתה ועמוד שדרה בלי חוליות

  8. מוחמד גאברין

    פרח השקרן יצא מבית החולים עם תחבושת ותך יום צמח לו גבס על כו הרגל . עזה קוראת לך לך תלחם למען אחיך מעזה ולך מחיפה שם הם זקוקים לך מדינה שנתנה לך זכויות שלא הייתה מקבל בשום מקום כפוי טובה גיס חמישי . בעזה היו שוחתים אותך כמו ששחתי את אנשי הפתח . תתבייש מסית ומגעיל הנזק שעשיתה לתושבי הואדי לא ישקח הרבה זמן והם יבוא איתך חשבון על החרם הכלכלי שצפוי להם

  9. מר 'חיפאי' עושה תקיה

    מר 'חיפאי' – שוב תקיה? שוב סיפורים אינטרסנטים חסרי שחר? אתה חושב שאנו לא מבינים מה אתה ממציא פה? כאמור, מי שסובל מרגשי נחיתות שילך לפסיכולוג. כמובן הצעה נורמלית ונורמטיבית זו לא תועיל לך ולדומיך. אין לכם תקנה.

  10. תושב חיפה

    מה עשית ?? נפלת למלכודת , הביאו לשם שלושה אוטובוסים מלאים בפורעי חוק מכפרים של ואדי ערה , להם בטח שלא אכפת מהיחסים של נוצרים מוסלמים ויהודים בחיפה . פגעת במסחר ובפרנסה של כל הקרובים שלך מהואדי . יחסים שנרקמים שנים פרמתם בכמה שעות ….. אתה הולך להפגין על מוות של 50 מחבלי חמאס , כמה שאתה טיפש , הם בעזה מתחננים להיכנס לישראל כדי ללקק מהדבש שאתה חי בו – תלמד להעריך .

  11. רני

    הלו מוחמד קח את הילדים שלך וסע לסוריה שם יהיה לך יותר נעים ,בזכות ראש העיר הפלסטיני יונה יהב אתם מרגישים בעלי הבית . מעכשיו שקל לא תראו מהיהודים אז עדיף שתארזו את הציוד ותנו גז.

  12. יוסף

    באמת חבל אדון פרז תבוא אליי הביתה וטני ישבור לך גם את הרגל השניה הפעם אם פטיש 5 קילו בוא חמוד בוא

  13. קרייתי יהודי משכיל ופושע בנערותו החיפאית

    לא מאמין למילה אחת שאתה אומר דו פרצופיות היא כנראה הצד החזק שלך גם למשטרה לא אוהב להאמין אבל במקרה של האוכלוסייה שאתה טוען לחפותה כנראה שהפעם כוחות הביטחון ריחמו עליכם, איבדנו את העיר לך ולדומייך הפיתרון שלכם זה רק חרדים ונוער גבעות זה גורלה של העיר ושל עיריית חיפה ומפאי לדורותיהם לא אהבו את המזרחים, חיבקו את האויבים אתה והם תקבלו כאלו שזורקים אבנים בשבת על מכוניות ואז תבוא ותבכה באמת יהיו לך מספיק סיבות לבכות על חיפה יחסי ערבים יהודים והמצאה על רגל שבורה ותשקורת ארצית ומקומית מגוייסת לטובת אג'נדה שמאלנית מובהקת

  14. קובי, חיפאי

    התרומה של ג'עפר לטובת כל אזרחי המדינה הזו היא כה עצומה שאף יסמניק או מפכל משטרה לא מגיע לקרסולי קרסוליו. אתה ואנחנו וילדיך וילדינו נמשיך להיאבק למען מדינה טובה יותר לכולם.

  15. נעמה

    בשביל שאזרח ערבי יזכה לאוזן קשובה הוא חייב לחטוף מכות משוטר פסיכי קודם לכן.

  16. ירדן

    עניין קשור למה שכותב פה מר פרח. ראיתי תגובה משונה של יהב לפני כמה ימים ואני חייבת לשאול: מאיפה הגיע הרעיון הפרובינציאלי שמי שבא להפגין בחיפה חייב להיות חיפאי? שמעתם בחיים את חולדאי אומר שלא ירשה לתושבי רעננה, ירושלים או באר שבע להגיע להפגין בתל אביב? שמעתם את ניר ברקת מתלונן שבאים להפגין אצלו "תושבי חוץ"? חיפה היא לא קיבוץ ויונה יהב הוא לא מזכיר קיבוץ או יו"ר ועד שכונה.

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר