הרב שמעון בן יצחק ומתפללים (צילום: מיכל גילת)
הרב שמעון בן יצחק ומתפללים (צילום: מיכל גילת)

הקהילה הגאורגית בקרית אתא יצאה למאבק: האם בית הכנסת שלה בסכנה?

בית הכנסת אהל יצחק בקרית אתא נמצא לאחרונה בלב ליבו של מאבק עיקש, אותו מוביל רב בית הכנסת, הרב שמעון בן יצחק. לדבריו, תוכנית המתאר תמ"ל 1024 מאיימת על קיומו של בית הכנסת, הממוקם בתוואי של התוכנית. בתביעה שהוגשה לבית המשפט מבקשת קהילת בית הכנסת להסיט את תוואי התוכנית, באופן שיבטיח שבית הכנסת לא ייפגע בשום שלב  

פורסם בתאריך: 9.8.22 13:38

בית הכנסת "אהל יצחק" בקרית אתא, שהוקם בשנות ה-70 על ידי עולי גאורגיה ומשמש מוקד עלייה לרגל לבני הקהילה בעיר – אבל לא רק – נמצא לאחרונה במוקד של מאבק. את המאבק מוביל הרב שמעון בן יצחק, רב בית הכנסת, לאחר שהתברר לו כי תוכנית המתאר תמ"ל 1024 חוצה את מבנה בית הכנסת לאורכו, ובנוסף שולחת זרועות לשטחים נוספים במתחם.

לדברי הרב בן יצחק, המשמעות היא הריסה עתידית של בית הכנסת, שכן הוא נמצא בדיוק בתוואי התוכנית: "בית הכנסת 'אהל יצחק' אמנם הוקם על ידי הקהילה הגאורגית, אבל הוא משמש את כל תושבי העיר ומהווה מרכז קהילתי שוקק. הכל מתכנס כאן בבית הכנסת – חתונות, חגיגות בר מצווה, בריתות, אזכרות. הוא משרת 300 בתי אב, שזה כ-1,000 איש, וכשיש אירועים גדולים, המספר גדול עוד יותר. אני אישית מתפלל בבית הכנסת הזה 32 שנה, מגיל 13 וחצי. הקהילה הגאורגית היא זו שמתחזקת את בית הכנסת על חשבונה באמצעות הוראות קבע של מתפללים ובאמצעות תרומות. העירייה לא משתתפת בכלום. אולי פעם בשלוש-ארבע שנים, כדי לצאת ידי חובה, העירייה נותנת סכום של 4,000-3,000 שקלים, שאפילו למנקה הוא לא מספיק".

תמ"ל 1024 היא תוכנית מתאר לאומית שאושרה ב-2018, שבמסגרתה מופקעים שטחים לצורך סלילת כבישים בינעירוניים נרחבים. לדברי הרב בן יצחק, הוא לא נגד פיתוח ומבין את חשיבות העניין אבל ניתן לעשות זאת בלי לפגוע בבית הכנסת, ויש לו גם תוכנית חליפית, כזו שלא תפגע בעתיד בבית הכנסת, שהוכנה על ידי מתכנן ערים, אך אותה הוא מסרב בשלב זה לחשוף.

בית הכנסת אהל יצחק בקרית אתא (צילום: מיכל גילת)

בית הכנסת אהל יצחק בקרית אתא (צילום: מיכל גילת)

לריאיון מגיע הרב בן יצחק מצויד בקלסר עב כרס, שבו מתויקים כל היתרי הבנייה שקיבל בית הכנסת מאז יום הקמתו ועד היום, וכן התשריטים של תמ"ל 1024 המאיימת, לדבריו, על קיומו של המקום. הרב בקיא בנושא לפרטי פרטים, והוא כל כך זועם שקשה לעצור את שטף דיבורו. "את יודעת מה זה התמ"ל הזה?", הוא אומר בכעס, "זו לא תוכנית מתאר לאומית. התמ"ל הזה הוא 'תוכנית מוות לקהילה'".

שופל של העירייה

בחודש שעבר, כחלק מהמאבק, הגישה קהילת בית הכנסת לבית משפט השלום בחיפה תביעה נגד עיריית קרית אתא ונגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שבה מתבקש בית המשפט להורות לנתבעות ליזום, להפקיד ולהביא לאישורה של תוכנית מתאר חדשה, שתהווה שינוי לתמ"ל 1024, ולפיה יוסט תוואי הדרך באופן שמתחם בית הכנסת לא ייפגע.

בתביעה נטען, בין השאר, כי בשנת 1976 הקצתה עיריית קרית אתא לעמותת קו התקווה (קהילת בית הכנסת; מ"ג) קרקע לצורך הקמת בית הכנסת לעדה הגאורגית, ובהמשך אף התירה את הרחבת בית הכנסת על פני חלקה סמוכה. עוד נטען כי מאז ועד היום השקיעה הקהילה משאבים רבים בפיתוח המתחם, בבניית בית כנסת מפואר, בהקמת אולם כנסים ותלמוד תורה, ובהכשרת שטחי שירות וחנייה סמוך למתחם.

הכל התנהל על מי מנוחות במשך כארבעה עשורים, עד אותו בוקר בחודש יוני האחרון, כשמתפללים בבית הכנסת הופתעו לגלות כי קבלן פיתוח מטעם העירייה הציב שופל ענק צמוד לכניסה האחורית של בית הכנסת, כאשר כף השופל חודרת אל תוך החנייה של בית הכנסת ויוצרת סיכון בטיחותי חמור. בנוסף, טרקטורים הוצבו בסמוך. כמה ימים לאחר מכן, כך נטען בתביעה, עובדים מטעם העירייה שבו למקום, הפעם לשטחים הסמוכים לבית הכנסת, והרסו חלק מגדר הבטון. "לא זו בלבד שהנתבעות נכנסו למקרקעין שלא כדין", נכתב, "אלא הן אף הרסו כעשרה מטרים מגדר הבטון המקיפה את המתחם וגרמו נזק של כ-160 מ"ר אספלט באזור החנייה שהוכשר על ידי התובעת. מעבר לנזק נגרמה הפרעה להתנהלות השוטפת של המתחם".

אולם האירועים של בית הכנסת וחלק הגדר שנהרס (צילום: מיכל גילת)

אולם האירועים של בית הכנסת וחלק הגדר שנהרס (צילום: מיכל גילת)

על פי התביעה, העבודות נעצרו לאחר שהקהילה עירבה את המשטרה ולאחר שבית המשפט הוציא צו מניעה במעמד צד אחד. יצוין כי צו המניעה בוטל בסופו של דבר על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים, וזאת לאחר שהעירייה הצהירה כי בשלב זה היא אינה הורסת את השטח השייך לבית הכנסת, וככל שתבקש לעשות כן, היא תיתן התראה על כך 90 יום מראש.

עוד נטען בתביעה כי לקהילת בית הכנסת נודע על קיומה של תמ"ל 1024 בדיעבד, וכי היא לא קיבלה כל הודעה ולא ראתה כל פרסום בדבר הפקדת התוכנית, כך שנבצר ממנה להגיש התנגדות.

מכתב התביעה: "לוועדה המקומית ולמהנדס הוועדה המקומית נשלחה הודעה ספציפית על הפקדת התוכנית… אולם הם התרשלו בתפקידם ונמנעו מלהגיש התנגדות לתוכנית, שהיה בה כדי להביא לשינוי תוואי הדרך, ובכך למנוע פגיעה ישירה בבית הכנסת".

הרב בן יצחק ל"כלבו – חיפה והקריות": "בשנת 2018 אושר תמ"ל 1024. אף אחד לא ידע, אף אחד לא שמע. יותר מ-1,000 איש מתפללים כאן, ואיש לא שמע על התמ"ל הזה. איפה ראש העיר יעקב פרץ? הוא מגיע לכאן לאירועים וקורא לנו בני משפחה. 'אני מעריץ אתכם', הוא אומר לנו. ככה מתנהג בן משפחה? ככה מתנהג אויב. אנשים פה שכבו על הגדר בשביל בית הכנסת הזה והשקיעו מאות אלפים ומיליוני שקלים. בית הכנסת הזה הוא היסטוריה של 46 שנה. לזרוק את זה ככה? בהינף יד? מישהו ידע מהתוכנית הזו בכלל? מישהו שמע עליה? אם היו יודעים, היו מתנגדים.

רב בית הכנסת, הרב שמעון בן יצחק (צילום: מיכל גילת)

רב בית הכנסת, הרב שמעון בן יצחק (צילום: מיכל גילת)

"לפני כארבעה חודשים, פתאום אני רואה על עמודי התאורה ליד בית הכנסת הודעה מטעם עיריית קרית אתא שבכוונתה להפקיע שטחים בתוקף סמכותה. עיינו בתוכניות והודענו שאנחנו מתנגדים נחרצות לפגיעה האנושה הזו בבית הכנסת ושנפעל בכלים המשפטיים כדי שזה יסוכל, אלא אם כן יפצו אותנו בשטח חליפי או בפיצוי כספי. גם סגנית מהנדס העיר זיוה בן חמו וגם ראש העירייה פרץ אמרו לנו שאין מה לדבר – לא יהיה שטח חליפי ולא יהיה פיצוי כספי".

 

 

תוכנית כביש התעלה

בתביעה, שכאמור הוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בחיפה, נטען עוד כי באפריל האחרון אישרה הוועדה המקומית קרית אתא את תוכנית נוספת – תוכנית כביש התעלה – גם הפעם בלי שהודיעה לקהילה על הפקדתה. לפי התביעה, תוכנית כביש התעלה "מתיימרת לשנות את התכנון בסביבת בית הכנסת, כך שיופקעו 'רק' השטחים שעליהם מוצבים שטחי השירות" וכן החלקה הסמוכה לבית הכנסת.

מטרונית קרית. אתא רחוב התעלה, שלב סופי קטע ביאליק-מורדי הגטאות. (הדמיה: לוי, שטרק, זילברשטיין מהנדסים יועצים בע"מ)

מטרונית קרית אתא, רחוב התעלה, שלב סופי קטע ביאליק-מורדי הגטאות. (הדמיה: לוי, שטרק, זילברשטיין מהנדסים יועצים בע"מ)

מכתב התביעה: "אין בתוכנית כביש התעלה כדי לפתור את הבעיה שנוצרה עקב ההסכמה הרשלנית של הוועדה (המקומית; מ"ג) לתוואי הדרך מכוח תמ"ל 1024. בית הכנסת, שבו נשים וטף, לא יכול לפעול בצמידות לכביש סואן. בית כנסת לא יכול להתקיים ללא דרכי גישה לעזרת נשים וללא שטחי שירות הכוללים מחסן, שירותי נשים ושירותי נכים וכיו"ב… גם אם טרם ניתן היתר למחסן ולחדרי השירותים מחמת מחדל ו/או טעות, יש לזכור שמדובר במבנים יבילים, שהוצבו במתחם כדי לאפשר פעילות תקינה במקום. אין כל קושי לקבל היתר למבנים הנ"ל, וכך ייעשה".

בתביעה מתבקש כאמור בית המשפט להורות לעירייה ולוועדה המקומית להפקיד ולהביא לאישור תוכנית חליפית לתמ"ל 1024 שתוסט מהתוואי, באופן שבית הכנסת לא ייפגע; להימנע מכל מעשה שיש בו משום הסגת גבול; לתקן את הנזקים שנגרמו למתחם בית הכנסת, לרבות תיקון הגדר ושיקום החנייה, ולשלם לקהילה פיצויים בגין נזק בלתי ממוני על פי שיקול דעת בית המשפט.

הרב בן יצחק: "לב העניין כאן – איך יכול להיות שמהנדס העיר שמעון דניאל חתם על תוכנית סטטוטורית ונתן לה תוקף חוקי מבלי לוודא מה התוואי שלה? איך יכול להיות שתוואי של תוכנית כזו עובר על בית כנסת שפועל 46 שנה? איך דבר כזה יכול לקרות? בבית המשפט מהנדס העיר אמר שגם את השוק העירייה העבירה. את מבינה? הוא משווה באסטות של שוק לבית לכנסת. בית כנסת על שטח של דונם. אין להם אלוהים. זה פשע. זה רשע".

הרב שמעון בן יצחק ומתפללים (צילום: מיכל גילת)

הרב שמעון בן יצחק ומתפללים (צילום: מיכל גילת)

יו"ר האופוזיציה במועצת העיר הילה רובין שלם מסיעת "הילה שלם והתושבים": "יעקב פרץ ממשיך להיות מנותק מול התושבים. הפעם זה גם מול הציבור הדתי בעיר. אחרי 26 שנה כראש העיר, הוא כנראה חושב שהוא בדרגה אחת מעל אלוהים, אם הוא מרשה לעצמו לתת יד להריסת בית כנסת גדול עם קהילה גדולה בעיר. פיתוח העיר וסלילת כביש התעלה הם פרויקטים חשובים, אבל יש דרך לעשות אותם, ולמצוא פתרונות שלא יהיו על חשבון הרס בית כנסת או מוסד ציבורי אחר בעיר. באמצעות ניהול ותכנון נכון ומתחשב, ניתן להסיט את המסלול, לייצר כביש תת קרקעי, או כל פתרון תכנוני אחר, שישאיר את בית הכנסת על תילו".

מעיריית קרית אתא נמסר בתגובה: "אין ולא היתה כל כוונה לפגוע במבנה בית הכנסת. מדובר במגרש ומבנה בבעלות העירייה שניתנה לציבור רשות להשתמש בו. תוואי הדרך היה ידוע ומוכר לנציגות בית הכנסת, וכעובדה חתמו נציגי המתפללים לפני שנים רבות על מסמך שבו הם מתחייבים לפרק את הגדר בכל עת שיידרשו לכך. הרב שמעון בן יצחק ועורכי דינו פנו לבית המשפט לקבלת צו מניעה, אולם החליטו לבטל את הפנייה אחרי שהבינו כי פנייתם תידחה. העירייה מצדה הסכימה לוותר על פסיקת הוצאות. אנו מצרים על הניסיונות לייצר מצג שווא בניגוד למציאות ולעובדות".

באשר למסמך שאותו מציינת העירייה בתגובתה ואשר עליו חתמו נציגי המתפללים בשנת 2002, הרב בן יצחק טוען כי מדובר במסמך שאינו קביל חוקית וכי גם טענה זו תתברר בבית המשפט.

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר