מטרה (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
מטרה (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

צעדים להתפתחות אישית כמנוע לצמיחה

פורסם בתאריך: 27.4.20 10:08

הפסיכולוגיה החיובית התפתחה כתנועה אשר שמה דגש על עוצמות אנושיות שמאפשרות לנו לבחון את התפקודיות האנושית. להבדיל מתחומים אחרים בפסיכולוגיה, היא בוחרת להתמקד במה שתורם לתפקוד נורמלי ומיטבי של האדם, כאשר ההתמקדות היא בתכונות המסתגלות במקום בתכונות החריגות.

המוטיבציה הקיימת בנו היא דחף ורצון, והמטרה מעניקה את היעד ואת המשימה. ללא מטרה אין מוטיבציה. למטרות היומיות ולמטרות החיים של האדם יש השפעה רבה על חיינו ועל אושרנו, וכדי להיות מאושרים עלינו להגדיר מטרות שהן גם מהנות וגם משמעותיות ולנסות להשיגן.

המחקרים מוכיחים כי אנשים שמציבים לעצמם מטרות נוטים להצליח יותר מאנשים שאינם עושים זאת, וכאשר המטרות הן ברורות, מאתגרות, מוגדרות וכוללות לוח זמנים ברור וקריטריונים לרמת ביצוע, ניכרים שיפור באיכות וביעילות הביצוע ובמיקוד תשומת הלב ביעד, ועלייה בהבעת האמון העצמית של האדם.

המטרות משדרות לעצמנו ולזולתנו את האמונה שיש לנו הכוח להתגבר על מכשולים, וכשאנו מתחייבים אנו "זורקים את תרמילנו" מעבר לחומה דמיונית שניצבת בדרכנו, ובכך מביעים אמון בעצמנו וביכולתנו להשיג את העתיד שאנחנו רואים בעיני רוחנו. אנו יוצרים לעצמנו את המציאות שלנו ופועלים לפיה, בשונה ממצב שבו אנו רק מגיבים לסובב אותנו. אדם חש מובן לסביבתו, שלם וחזק כשהוא מסוגל להסביר לעצמו ולסביבתו את התנהגותו. אושרו ויכולתו להתפתח גדולים יותר אם הוא יוכל לענות על השאלה "למה את/ה עושה?" הרבה יותר מאשר על השאלה "מה את/ה עושה?".

החוקרים מצאו קשר ברור והדוק בין המטרות למוטיבציה. שתיהן מבוססות על ההכרה של האדם ביכולתו להיות מונע למטרות שהן מעבר להישרדותו הבסיסית, מקורן הוא בחיי היומיום, ולשתיהן יש מערכת יחסים עם רווחת האדם (מטרות חיוביות ושליליות, השגת מטרות או כישלון ואיבוד דרך, מוטיבציית יתר או חוסר אכפתיות) והשפעה חיובית על התפתחותו.

במחקרים רבים אנשים נדרשים לתאר את מטרותיהם ואת חלומותיהם היומיומיים וגם של ה"אני האפשרי" (Possible selves). לאחר מכן הם מתבקשים לדרג אותם לפי החשיבות, הערך, הבהירות והקושי בהשגתם. נמצא שרוב האנשים מדווחים שהמטרות מהוות מקור לעקביות ומשמעות בחיים, שרובן מונעות מצורכי רווחה ושהקשר שלהן ל"אני אפשרי" אינו חזק במיוחד. הן מקשרות בין עבר, הווה ועתיד, כלומר בונות סיפור חיים. ה"אני האפשרי" הוא למעשה "דמיין את חייך כאילו התפתחו בצורה הטובה ביותר האפשרית. עבדת קשה והשגת את כל מטרותיך. חשוב על החיים הכי טובים שיכולת לאחל לעצמך".

הממצאים ברוב המחקרים גם מוסיפים ומדגישים כי למטרות היומיום ולחלומות החיים יש היררכיה ברורה: במקום הגבוה ביותר מדורגות המטרות המתמשכות (חיבה, קרבה, יחסים בין אישיים), אחריהן דורגו המטרות ההתנהגותיות (לאכול ארוחת ערב עם הילדים), ובמדרג הנמוך ביותר נמצאות המטרות המיידיות (להיות נחמד, סבלני). המשמעות היא שתרגום המטרה לצרכים בסיסיים תורם לתפקוד חיובי. מטרות יומיות מועילות/חיוביות (בניגוד למתנגשות/שליליות) הוכחו כתורמות לבריאות הגופנית, ודווקא מטרות ממעמד גבוה, שהאסטרטגיה למימושן מורכבת וקשה, הוכחו כתורמות למתח, למצוקה וללחץ. מטרות ממעמד נמוך שהן ברות השגה באמצעות התנהגות פשוטה וספציפית הוכחו כתורמות לשמחה ולאושר.

 

 

התקופה הזו מייצרת קושי ביכולת להציב מטרות. אנשים מרגישים שזו תקופה שאינה מתאימה לקבלת החלטות מכיוון שאי הוודאות מאפילה על היכולת להחליט באופן רציונלית. החתירה למטרה הוכחה כמקושרת לתחושות חיוביות אך גם לדאגה ולמצוקה (הוכחה נוספת לחשיבות המטרות לרווחת האדם). רגשותיו של האדם משתנים בהתאם להתפתחות ההליך למטרה, ובעצם תפקידן של המטרות, שבימי חול מסתכם בצבירת ניסיון ומשמעות בחיי היומיום, מדגיש שכל הניסיון המצטבר מתאדה לנוכח מרכיבי אי הוודאות והתחושה כללית המבולבלת.

אבל דווקא עכשיו, תחושת הכישלון, איבוד הדרך והטלטלה שאנו חווים עלולים לגרום לאדם לוותר על מטרות ומעוררים תסמינים דיכאוניים, ולכן האדם שמכיר בכך שלכישלון יש מקום בחיים ושתחושות אכזבה הן מקובלות, הוא זה שימשיך ליהנות מתחושת רווחה בחייו. אנו יודעים כי חלומות חיים משתנים וכי מה שנתפש כטוב היום אינו בהכרח טוב בעתיד. לכן הפסיכולוגיה החיובית רואה בכישלון או באיבוד מטרה כמובילים לשינוי מטרה וכממריצים להתפתחות אישיותית באמצעות שני מנגנונים משמעותיים – הטמעה והסתגלות.

הטמעה: האדם נמנע מכל שינוי משמעותי ומקטלג כל התנסות חדשה למסגרות המחשבתיות הקיימות אצלו. הסתגלות: כשההטמעה נכשלת, האדם יבנה או ימציא מסגרת חדשה. יכולת ההסתגלות מבוססת על מבנה אישיות ועל משמעות ברורה לחיים. חשוב להבין כי ההשקעה ביציקת משמעות ובהצבת מטרות אישיות חושפת את האדם למצוקות כתוצאה מכישלון, אך ההסתגלות מסייעת לצמיחה בתגובה להן.

אם כך, ניתן להסיק כי שורש המשמעות בחיים טמון במטרות האישיות וכי השינוי במטרה הוא הסתגלות שמובילה לצמיחה. גמישות מחשבתית ויכולת לשנות מטרות ולהתאים את עצמנו לדפוסי העולם החדש הן המפתח לכל צמיחה.

 

* הכותבת היא מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית, בחוג לפסיכולוגיה, בחוג לתקשורת ובחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית גורדון לחינוך, בעלת דוקטורט בתחום קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, מומחית בתורת המשחקים ומרצה בבית ספר לרפואה בטכניון בתחומי הפסיכולוגיה

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר