פסיכולוגיה חיובית (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
פסיכולוגיה חיובית (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

כוחות ומעלות

פורסם בתאריך: 18.5.20 08:14

תנועת הפסיכולוגיה החיובית נוסדה במטרה למקם מחדש את מוקד העניין של מדע הפסיכולוגיה. לאחר התמקדות היסטורית בזיהוי של פתולוגיות ובטיפול בהן ביקשה הפסיכולוגיה החיובית לאמץ אוריינטציה שמזהה ומטפחת בריאות, חוסן, כוחות, תכונות אופי חיוביות ומשאבים נפשיים אחרים.

את התשתית הרעיונית העקרונית לתנועת הפסיכולוגיה החיובית ניתן לזהות בעבודתו של Saleebey על גישת הכוחות בעבודה סוציאלית, שפורסמה לראשונה בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 וכשמונה שנים לפני ש-Seligman ו-Csikszentmihalyi פרסמו את מאמר ההשקה לתנועת הפסיכולוגיה החיובית.

אחד מהכיוונים הראשיים שבהם מיקדה הפסיכולוגיה החיובית את מאמציה לחיזוק הטוב שבאדם הוא זיהוים ופיתוחם של כוחות אופי אישיים (Character strengths), המוגדרים כתכונות שמקדמות מימוש עצמי נפשי. כל אדם נולד עם נטיות, עם כוחות ועם תכונות ייחודיות. לעתים האדם פוגש אותם במהלך חייו ומתוודע להם, ולעתים הם נשארים בצורתם הגולמית, מחכים להזדמנות מעשית או להארה על מנת לצאת אל הפועל. תכונותיו החיוביות וכוחותיו הייחודיים של האדם הם משאבים רבי ערך, בעיקר בשל היותם זמינים לאיתור וגמישים לפיתוח. נוסף על כך, ביטוי ופיתוח של כוחות שהאדם מזהה בעצמו מוביל לסיפוק רב יותר ובונה כדור שלג חיובי אשר מחזק את הטוב שבו על ידי תרגול חוזר ונשנה. פיתוח של כוחות ותכונות אלו בונה באדם חוסן נפשי שמסייע לו להתגבר על המכשולים בחייו ולהגיע להישגים הרצויים בעיניו. בהתאם לתאוריית הדחק של Lazarus, ולפיה דחק ומשבר נוצרים כאשר האדם תופש מצב נתון כבעיה שאין לו הכוחות או המשאבים להתמודד עמה, ככל שנחזק את האדם ונפתח את כוחותיו ואת משאביו כך נפחית את מספר המשברים בחייו ונרבה את מספר ההזדמנויות שלו לצמיחה ולשגשוג.

בשנים שחלפו מאז השקתה של תנועת הפסיכולוגיה החיובית הלך המושג "כוחות אופי" ותפס מקום של כבוד בתיאוריה של התנועה ובשיטות ההתערבות הנגזרות ממנה. בשנת 2003 פותח הכלי הראשי של הפסיכולוגיה החיובית לזיהוי כוחות אופי אשר נקרא Values In Action, ובקיצור VIA. כלי זה מכיל כ-400 שאלות שמסייעות בדירוגם של 24 כוחות אופי, והוא מהווה חלק מתרגיל מעשי שהוכח כיעיל בהקלת דיכאון ובשיפור הרווחה הנפשית לטווח ארוך.

 

 

כדי להפוך את תכונות האופי החיוביות לכוח פעיל יש לפעול בשלושה שלבים: השלב הראשון הוא זיהוי והגדרה – מילוי השאלון מסייע לאדם לגלות מהן התכונות החיוביות החזקות שלו ולתת להן שם מוגדר. רשימת 24 הכוחות כוללת פריטים כגון יצירתיות, סקרנות, אומץ, חמלה, תקווה ומשמעת עצמית. השלב השני הוא למידה והכנה – האדם יוצק תוכן מפורט להגדרות שהוא קיבל בשלב הקודם. הוא לומד להכיר את כוחותיו, לאתר הזדמנויות שניתן להשתמש בהם בחיי היומיום שלו, ולתכנן באופן מדוקדק כיצד הוא יעשה זאת. למשל, אם כוחו הראשי הוא יצירתיות, עליו להבין מה נכלל בהגדרת יצירתיות (חשיבה מקורית, יכולת פתרון בעיות מחוץ לקופסה, ראיית דברים רגילים בדרך מיוחדת וכו') ולבחור בפעילות יצירתית שהוא משער שתתאים לאישיותו (כמו למשל ציור, הנדסה, ריקוד וכתיבה). לאחר מכן הוא יתכנן זמן קבוע ומקום ספציפי שבו הוא יעסוק בפעילות. השלב השלישי הוא תרגול – האדם מיישם את התוכנית שהכין בשלב הקודם, כאשר כל יישום מתועד ביומן רפלקטיבי המאפשר לו לעקוב אחר התקדמותו ולתקן את בחירותיו במידת הצורך. כמו כן מסייע ניהול היומן לפקח על כך שהכוחות יקבלו ביטוי מאוזן ושהאדם יתאים את השימוש בהם למצבים הספציפיים שבהם יקבלו ביטוי מיטבי.

סוגיית הכוחות והתכונות החיוביות היא הדוגמה הטובה ביותר למהפכה הקונספטואלית שחוללו גישת הכוחות ותנועת הפסיכולוגיה החיובית בשדה הטיפולי. כשחושבים על תחום בריאות הנפש, התמונה היא לרוב של מטפל שמסייע למטופליו לפתור בעיות ומצוקות. החשיפה לספרות הפסיכולוגיה החיובית שעוסקת בפיתוח הכוחות מאפשרת להראות שהמאבק בבעיות עשוי לקבל אופי סיזיפי ומייאש, בעוד שהעבודה המשותפת על כוחותיו של האדם בונה בו עוצמה פנימית יציבה (מקור אנרגיה שבאופן פרדוקסלי הולך ומתחזק עם כל שימוש) ומסייעת לו לדלג מעל המשוכות שבדרכו ולהתקדם לעבר הגשמתן של מטרות חייו.

בחיינו האישיים תמיד מפריעה לנו נטייה מסוימת, למשל דחיינות, ואנו תמיד מחפשים דרכים להבין את מקורותיה ולתקן אותה. הפגישה עם מושגי החוסן והכוחות משנה את התפישה, ופתאום אנשים מבינים שהם מסתדרים לא רע למרות היותם דחיינים כרוניים. ההבנה שעצם קיומה של הדחיינות מפריעה הרבה יותר מתוצאותיה, ושלמעשה יש לנו כוחות המחפים עליה (כמו שליטה במדיה האלקטרונית, יכולת יצירתית ותפישה מהירה) חושפת אותנו למקורות שעבור אחרים נותרו מחוץ לתחום, והיכולת ללמוד נושאים רחבים בזמן קצר מפצה לעתים על דחיינות בהגשת עבודות. הלמידה המרכזית היא שלא בכל מקרה חייבים קודם כל לתקן את הבעיה ושלעתים הפתרון היעיל ביותר הוא פשוט לזהות, לפתח ולחזק את הטוב שכבר קיים.

אני מודה ליונתן פרלשטיין, סטודנט שלי שהציג את המאמר המעניין שממנו שאבתי את המידע.

 

* הכותבת היא מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית, בחוג לפסיכולוגיה, בחוג לתקשורת ובחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית גורדון לחינוך, בעלת דוקטורט בתחום קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, מומחית בתורת המשחקים ומרצה בבית ספר לרפואה בטכניון בתחומי הפסיכולוגיה

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר