עם העלייה ברמת השפע החומרי בעידן המודרני עלתה גם רמת הדיכאון בכל העולם. אנשים אמנם עשירים יותר אך מאושרים פחות. הצרכים הבסיסיים של רבים מהאנשים הם מובטחים יותר, ולמרות זאת הם אינם שבעי רצון מהחיים. כאשר לא נקרים בפנינו מכשולים, אנו משייטים לנו בנחת בדרך המלך של החיים, ורק כאשר יש לנו אבן בנעל מתעורר אצלנו תהליך מודע של אנליזה. דרך חשיבה זו מתמקדת במעלות הביצוע ולא במחדלי הביצוע, ומצב זה מביא את האנשים לפנות אל הפסיכולוגיה החיובית לעזרה.
אושר הוא תחום חקר של הפסיכולוגיה החיובית. לימודי האושר הם דיסציפלינה חדשה של חקר הרגשות החיוביים. הפסיכולוגיה החיובית בהגדרתה הכללית בודקת את התפקוד האנושי האופטימלי, מנסה להבין את ההשלכות של תפישת האושר אצל הפרט, מוצאת את הקשרים בין אושר לבין הביטים אחרים בחיי הפרט, ובמידת האפשר תכוון אותו לאושר אופטימלי.
מהו אושר? לפי מילון אבן שושן אושר הוא "נחת, מזל טוב, הרגשה כללית של נעימות הנובעת מהצלחה ומשביעות רצון רבה". כלומר אושר הוא תחושותיו החיוביות של האדם שאף מבטלות את תחושותיו השליליות. לאושר יש אין ספור תוצרי לוואי חיוביים בכל תחומי החיים, וכשאנחנו הופכים למאושרים יותר, אנחנו מגבירים את תחושות השמחה, הסיפוק, האהבה, הגאווה והיראה. נוסף על כך, אנו משפרים היבטים אחרים בחיינו כמו רמות האנרגיה, מערכת החיסון והמעורבות בעבודה ובחייהם של אחרים. אנו משפרים ומשמרים את בריאות הגוף והנפש, מחזקים את תחושת הביטחון העצמי ואת ההערכה העצמית, ולומדים להאמין בחשיבות ובכבוד שמגיעים לנו. אושר בחיינו תורם לא רק לעצמנו אלא גם לשותפינו, לבני המשפחה שלנו ואפילו לחברה כולה שאנו חלק ממנה. אנשים מאושרים יהוו חברה גלובלית בריאה ונעימה יותר.
כיצד מודדים אושר? מכיוון שהאושר הוא סובייקטיבי במהותו ומשתנה מאדם לאדם, אנחנו לא באמת יכולים להגדיר לעצמנו מהו אושר אמיתי. וכך, אושר בשביל אדם אחד שונה מאושר בשביל אדם אחר. מחקרים מצביעים על כך שמעגל האושר בחיינו מורכב משלושה פרמטרים – 50 אחוז נקודת המוצא של האדם בחיים, עשרה אחוזים נסיבות החיים של האדם ו-40 אחוז פעילות מכוונת של האדם.
האושר טמון אפוא באופן ההתנהגות, באופן החשיבה ובמטרות שאנו מציבים לעצמנו בכל יום. אין אושר ללא פעולה, ולכן אם רגשות פסיביים וחוסר טעם לחיים משתלטים עלינו בכל פעם שאנו נתקלים בסיטואציה או בחוויה שמגיעות מנקודת המוצא או מנסיבות החיים, אפשר לשפר ולאזן זאת באמצעות 40 האחוזים של הפעילות המכוונת, והם אלו שיביאו אותנו אל פסגת האושר המתאימה לכל אחד ואחד מאיתנו.
רוצים להישאר מעודכנים?
מיהו המאושר? אסטרטגיות הפעולה הבאות נבדקו מחקרית ונמצא כי יישומן ו/או שילובם במידת ההתאמה הנכונה כחלק מדרכי ההתנהגות של כל אדם בחיי היום יום שלו, עשויים להעלות או לשפר משמעותית את רמת אושרו. השילוב ייעשה בטווח התמרון של 40 האחוזים מהפעילות המכוונת אשר ניתנת לשינוי:
להכיר תודה – אסטרטגיית על להשגת אושר. היא מעצימה את ההתענגות על חוויות חיוביות, את תחושת הביטחון ואת הערך העצמי, מסייעת להתמודד עם מצבי לחץ וטראומה, מעודדת התנהגות מוסרית, מסייעת בבניית קשרים חברתיים, מדכאת השוואה קנטרנית עם אחרים, מפחיתה רגשות שליליים ובולמת סתגלנות נהנתנית.
לטפח אופטימיות – להיות אופטימי פירושו כיצד לראות את העולם. האופטימי אינו מתעלם מהשלילי או נמנע ממידע לא נעים אלא מנסה לשלוט במצבים. אופטימיות גמישה או מחשבות אופטימיות יכולות להביא לסיפוק רב יותר מכיוון שהן גורמות לאנשים לא לוותר בקלות. אופטימיסטים לוקחים על עצמם מגוון גדול של משימות חיים ומצליחים בהם. הם בריאים יותר מבחינה גופנית, חיוניים יותר, בעלי מורל גבוה, בעלי תחושת שליטה והערכה עצמית יחסית גבוהה, מלאי מוטיבציה ונלהבים.
להימנע מחשיבת יתר ומהשוואה חברתית – חשיבת יתר היא חשיבה מופרזת, פסיבית, חסרת תועלת ואין סופית, שממוקדת במשמעויות, בתחושות, בבעיות, בסיבות ובהשלכות של אופיינו. עלינו להסיח את הדעת ולשקוע בפעילויות שמסיטות את האנרגיה שלנו למחשבות חיוביות יותר שאינן מעוררות חרדה. השוואה חברתית עלולה להוביל לרגשי נחיתות, למצוקה, לאובדן ערך עצמי ולתחושת אשם. ההשלכות של ריבוי בהשוואות גורם לסבל ובוודאי שלא לתחושת אושר.
להשקיע בקשרים חברתיים/מארג חברתי – הצורך להשתייך משרת צורך חיוני רב – בניית קשר זוגי תקין, נישואים, הקמת משפחה ויצירת קשרי חברות. תחושות אושר מוגברות מסייעות למשוך קשרים חברתיים איכותיים יותר, שיהפכו אותנו למאושרים יותר.
לפתח אסטרטגיות להתמודדות – הפחד מכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהחיים וחלק משמעותי במיוחד מחיים מוצלחים. התמודדות עם חוויות טראומטיות גורמות לנו למצוא משמעות חדשה. הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בצמיחתו של אדם מתוך ההרס העצמי, ומהמקום הכי נמוך שהוא הגיע אליו.
ללמוד לסלוח – זה חשוב למען עצמנו ולא למען מי שעשה לנו עוול. היצמדות למרירות או לשנאה פוגעת בנו יותר מאשר במושא השנאה. אם מבינים שאפשר לסלוח, זה משחרר מכעסים והופך אותנו לפחות עוינים, חרדים, מדוכאים, זועמים או נוירוטים. סליחה מביאה לרווחה אישית ולבריאות הנפש.
לזרום ולהשלים – תורת הקבלה מדברת על הצורך לרצות לקבל מתוך כוונה ולהשפיע, כלומר ליצור שפע רוחני וגופני. כשאנו מקבלים את המציאות ומשלימים איתה השלמה מלאה, על הטוב ועל הרע שבה, וכשאנו מרשים לרגשות מכאיבים לזרום אצלנו בטבעיות ובחופשיות, הלחצים שלנו ייחלשו עם הזמן ונזכה בתחושת אושר עילאית. כשאנו מקבלים טוב ורע בחיינו במקום להתנגד, אנו יוצרים בגופנו צינור זרימה מוליך – דבר שבהכרח יביא אושר לחיינו.
להתמקד ביעד – החיים הם אינם מרוץ להצלחה. אדם שהגדיר לעצמו מטרות בחיים וחותר להגיע אליהן צריך ליהנות מהדרך אל היעד. אדם שמבין ומביא בחשבון שיהיו מכשולים בדרך אינו מחמיץ את המטרה. הוא ייהנה מהדרך ולא יוותר על שאר תחומי החיים למען המטרה. כישלון בדרך למטרה עלול לגרום לאובדן המוטיבציה והרצון להתמודד ולפגוע בתחושת הערך העצמי.
לטפח את הגוף ואת הנפש ולהתענג על הנאות החיים – פעילות גופנית ממריצה אותנו, ולכן יש למצוא פעילות שתתאים לנו ושנהנה ממנה. עלינו גם לחייך אל העולם, ואז העולם יחייך אלינו כי חיוך מסלק רגשות שליליים. עלינו ללמוד להתענג על החוויות החיוביות בחיים. זהו אחד מהמרכיבים המשמעותיים ביותר של האושר – ליהנות מכל מה שאנו עושים בכל רגע בחיינו.
* הכותבת היא מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית, בחוג לפסיכולוגיה, בחוג לתקשורת ובחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית גורדון לחינוך, בעלת דוקטורט בתחום קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, מומחית בתורת המשחקים ומרצה בבית ספר לרפואה בטכניון בתחומי הפסיכולוגיה
