צמיחה (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
צמיחה (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

צמיחה בת אלפי שנים

פורסם בתאריך: 8.6.20 10:24

בעוד שאירועי חיים קשים יכולים לגרום להתפתחותה של תסמונת פוסט טראומטית, חוקרים רבים דיווחו על כך שאירועים טראומטיים יכולים להיות גם נקודת מפנה ולעודד שינויים חיוביים בחייהם ובמצבם הנפשי של מי שחוו אירועים כאלה. צמיחה פוסט טראומטית מוגדרת כחוויה של שינוי פסיכולוגי חיובי אשר מתרחש כתוצאה ממאבק עם משברי חיים. המושג מתאר את חווייתם של אנשים שלא רק שרדו וחזרו אל קו הבסיס ברמת התפקוד והרווחה שלהם, אלא גם חוו חוויה אמיתית של שיפור. שיפור זה נחווה אצל אנשים מסוימים כשינוי מהותי, כלומר עבורם זוהי אפשרות לצאת מחוזקים מהחוויה הקשה שהם עברו.

על אף שהמושג צמיחה פוסט טראומטית הוא חדש באופן יחסי, ההבנה כי סבל וכאב יכולים להיות מקור לשינוי חיובי היא בת אלפי שנים. כך למשל, כמה מהרעיונות המוקדמים שבאו לידי ביטוי בכתבים עבריים ויווניים ובנצרות קדומה, כמו גם במסורות ההינדית, הבודהיסטית והאסלאמית, מתייחסים אל אפשרויות השינוי החיובי כתוצאה מחוויות של סבל. במסורות אלו יש ביטוי לאמונה כי הסבל האנושי הוא גורם חשוב בתכלית האלוהים. צמיחה פוסט טראומטית מדווחת בעקבות טווח רחב של אירועים קשים כמו שכול, מחלה קשה, הליך רפואי מסובך, אסון טבע, תאונת דרכים, שריפה, תקיפה אלימה או התעללות מינית.

גורמים מעודדי צמיחה פוסט טראומטית: לתהליך הצמיחה הפוסט טראומטית תורמים אלמנטים שונים ומגוונים, ובהם מאפייני האירוע, מאפיינים אינדיבידואליים ומאפיינים מצביים. המודל הידוע ביותר מציע על כך שתהליך הצמיחה הפוסט טראומטית מושפע מניסיונות חייו של הפרט, מאמונותיו הבסיסיות לגבי עצמו ולגבי העולם ומהאופן שבו הוא נוטה להתמודד עם מצוקה רגשית. עם זאת, הצמיחה היא תהליך אקטיבי שמבוסס על תהליכים של עיבוד קוגניטיבי, ביטוי רגשי ועיבוד רגשי, ונשען על תמיכה חברתית. המידה שבה עוסקים אנשים בבדיקה עצמית של רגשותיהם ובתהליך של עיבוד קוגניטיבי של האירוע הטראומטי עשויה לשחק תפקיד מרכזי בתהליך הצמיחה. המודל מייחס חשיבות גם לקיומן של תמיכה חברתית ותמיכת הקרובים ולהשפעותיהן על תהליך הצמיחה.

עיבוד קוגניטיבי: עיבוד קוגניטיבי הוא תהליך בדיקתו וניתוחו של האירוע הטראומטי, משמעותו והשלכותיו, אשר בהתאם למודל הוא הכרחי לקיומה של צמיחה. במסגרת תהליך זה משתנות אמונות והנחות בסיסיות שקדמו להתרחשותו של האירוע הטראומטי, ולעתים אף נבנות סכמות ומטרות חדשות. תהליך ההערכה הקוגניטיבית של האירוע שאותו חווה הפרט הוא בעל השפעה משמעותית על תגובתו הרגשית של אותו הפרט. מחקרים מראים כי אנשים שחושבים באופן פעיל על הנסיבות, על ההרגשות ועל ההשלכות של החוויה ומנסים למצוא את ההיגיון הטמון בכל אלה, מבטאים היבטים רבים יותר של צמיחה פוסט טראומטית. מאפיינים אלה משפיעים על יכולתו של הפרט לבדוק ולעבד את המחשבות ואת הרגשות שנוצרים כתוצאה מהחוויה הטראומטית. ניכר כי התייחסות מעמיקה אל רגשות ואל מחשבות אלו היא הכרחית, לפי המודל, לקיומו של תהליך ההתפתחות.

אחד מהביטויים העיקריים של עיבוד קוגניטיבי הוא חיפוש אחר סיבה ומשמעות לאירוע. מושג זה מתאר את החיפוש אחר סיבה ומשמעות לקיום ולאירועים שמתרחשים במהלך החיים. בספרו "האדם מחפש משמעות" מדגיש ויקטור פרנקל את החשיבות שבמציאת משמעות לחיים על רקע מאורעות השואה. לפי משנתו, האדם הוא בעל חיוניות, עוצמה וכוח הישרדות כל זמן שיש לו אידיאה מוצקה שנותנת משמעות לחייו – משמעות אשר על האדם עצמו למצוא, וזאת על מנת שיוכל להתגבר על טראומות ועל מצבים קשים ולהתמודד עם חוויות של סבל ושל מצוקה.

פרנקל כתב: "מה שהיה דרוש באמת זה שינוי יסודי ביחסנו אל החיים. צריכים היינו ללמוד בעצמנו וללמד את האנשים המיואשים כי בעצם לא היתה חשיבות למה שאנחנו קיווינו לקבל מהחיים אלא למה שביקשו החיים לקבל מאיתנו. צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים, ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על ידי החיים יום-יום ושעה-שעה. ועלינו להשיב לא בדיבור ולא בהרהור, אלא בפעולה נכונה ובהתנהגות נכונה".

לפי המודל של צמיחה פוסט טראומטית, ככל שאנשים שואפים יותר למצוא משמעות לחוויה, כך גדלים סיכוייהם לצמיחה פוסט טראומטית. עם זאת, מחקרים שונים מדווחים כי חיפוש משמעות מתמשך ונרחב אינו בהכרח מבשר על התרחשותם של שינויים חיוביים.

ביטוי רגשי ועיבוד רגשי: ביטוי רגשי ועיבוד רגשי הם שני תהליכים שזוהו אצל אנשים המתמודדים עם חוויות טראומטיות באופן הטוב ביותר. ביטוי רגשי מתייחס לשיחה על רגשות עם אחרים או ביטוי של רגשות באמצעות כתיבה. עיבוד רגשי מתייחס להתבוננות פנימית באופן פעיל ולעיבוד של החוויה תוך שימוש באסטרטגיות עיבוד בין אישיות, רגשיות וקוגניטיביות. יש עדויות מחקריות לכך שביטוי רגשי באמצעות כתיבה ו/או שיחה על החוויה מפחיתים רמות של מצוקה נפשית.

הרעיון שניצב בבסיסם של שני תהליכים אלה מבוסס על העובדה כי כאשר אדם מתעמת עם רגשותיו ובונה להם היגיון מסוים, גוברת היעילות של התמודדותו במצבים של לחץ. ניכר כי הרווח הטמון בתהליך החשיפה הרגשית מעוגן בדמותו של תפקיד חיסוני ומקדם את אופן התמודדותו של הפרט. מאפייניה של החשיפה הרגשית, כמו תובנה, יכולת חשיבה סיבתית ואיזון הרגש, משקפים למעשה את יכולתו של הפרט לזהות חוויה רגשית שקוראת לתגובה, ובכך להבין, לנתח ולווסת את רגשותיו באופן אקטיבי. כמו כן, חשיפה רגשית מעודדת ומקרבת תמיכה חברתית. חשיפה רגשית במצבים של לחץ, באמצעות כתיבה או שיתוף של חברים ו/או בני משפחה ברגשות, מהווה אמצעי יעיל לארגון הרגשות ולוויסותם. תהליך חשיפת הרגשות תורם לבנייתן מחדש של חוויות מורכבות וקשות, מעניק להן קוהרנטיות ומשמעות ומקדם התמודדות אדפטיבית במצבים של לחץ.

 

 

תמיכה חברתית: התמיכה החברתית נחשבת בספרות הלחץ כמשאב התמודדות – מקור שממנו יכולים אנשים לשאוב בעתות לחץ. ייתכן שהתמיכה החברתית היא המשאב השכיח ביותר אשר מצוין בספרות הפסיכולוגית. בתמיכה חברתית הכוונה היא בדרך כלל לפונקציות שמיוצרות עבור הפרט על ידי "האחרים המשמעותיים", כלומר בני משפחה וחברים, אשר יכולים להעניק לו סיוע חומרי, מידע ועזרה רגשית בעת לחץ. לתמיכה החברתית יש כמה פונקציות שכוללות עזרה לפרט בהגדרתו, הבנתו וההתמודדות עם מצב לוחץ; התקשרות עם אדם מוערך שאותו מקבלים ללא תנאי; בילוי בשעות הפנאי; וסיוע חומרי שיוכל לעזור ישירות לפתרון בעיה. אלה הם למעשה משאבים פיזיים וכלכליים, משאבי מידע ומשאבים רגשיים, אשר מסופקים על ידי אחרים ומשפיעים באופן ישיר או עקיף על התנהגותו של מקבל העזרה. תמיכה חברתית היא תהליך דינמי שמושתת על זיקה הדדית בין אדם ובין הסביבה ואשר תלוי בהקשר מצבי, תוך אישי ובין אישי. במסגרת תהליך זה מסופקים לפרט משאבים מסוגים שונים, וזאת על ידי אנשים בסביבתו. משאב מוגדר כדבר מה זמין לשימוש אשר ניתן להסתייע בו בעת הצורך או במצב חירום, כמו תמיכה רגשית (אמפתיה, דאגה, אהבה או אמון), עזרה אינסטרומנטלית (סיוע כספי, עבודה, זמן או התאמת הסביבה), ייעוץ, הערכה וכדומה.

התמיכה החברתית תורמת ליחיד בשני אופנים. הראשון שבהם הוא אפקט ישיר (main effect) אשר משפר את הבריאות הנפשית והפיזית, ללא קשר לכמות המתח שעמו מעומתים; והשני הוא אפקט בולם (buffer effect) שמתרחשת בין מצבי המתח ומסייע לאדם להימנע מבעיות שנובעות מהמתח. נראה כי לתמיכה החברתית יש גם אפקט ישיר וגם אפקט בולם אל מול בעיות ההסתגלות הפסיכולוגית אל מצבי מתח, הבראה ממחלה וכיו"ב.

הספרות המקצועית שעוסקת בתמיכה חברתית נוטה להבחין בין תמיכה חברתית ממשית לתמיכה חברתית נתפשת (perceived social support). המונח תמיכה חברתית נתפשת מתייחס אל המידה שבה האדם מאמין כי האחרים דואגים לו ו/או מעוניינים לסייע לו. מחקרים רבים מראים כי התמיכה החברתית הנתפשת היא בעלת חשיבות רבה יותר מהתמיכה הממשית. לתפישת התמיכה על ידי הפרט יש חשיבות מכרעת מכיוון שבני האדם נוטים להיות מושפעים במידה רבה מהאופן שבו הם מפרשים את העולם יותר מאשר מהאופן שבו מתנהל העולם באמת.

* הכותבת היא מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית, בחוג לפסיכולוגיה, בחוג לתקשורת ובחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית גורדון לחינוך, בעלת דוקטורט בתחום קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, מומחית בתורת המשחקים ומרצה בבית ספר לרפואה בטכניון בתחומי הפסיכולוגיה

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר