חלום (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
חלום (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

היינו כחולמים

פורסם בתאריך: 10.8.20 15:41

חלום הוא דרמה לילית שמורכבת משורה של סצנות – לעתים פשוטות ולעתים מורכבות, לפעמים החולם הוא צופה מהצד ולפעמים הוא משתתף בחלום. הפסיכולוגיה עוסקת בנושאים רבים מההיבטים החושי, החווייתי, ההתנהגותי, התרבותי והרגשי. לכל שיטה יש דרכי מדידה שלה, כמו למשל בפסיכולוגיה הפיזיולוגית שבה נמדדים לחץ דם ועוצמת גלי מוח, ובפסיכולוגיה הקלינית שמתבססת על דיווחים. תופעת החלימה היא מעניינת בפני עצמה ואפשר להתייחס אליה מכמה אספקטים, ואף שכל היבט הוא חשוב ותקף בפני עצמו, ההתייחסות צריכה להיות לכל האספקטים ביחד.

ההיבט הפילוסופי: הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט (1650-1596) עסק רבות בחקר החלומות וטען שיש טשטוש גבולות בין החלום למציאות ושנדרש לנו זמן כדי להבין שהחלום לא היה מציאות, במיוחד אצל ילדים קטנים שמתעקשים שהאירוע נוגע במציאות ורק אחר כך מבינים שיש אירועים ברמת מודעות אחרת מהערות. בבגרותנו אנו מצליחים להבין טוב יותר את ההבחנה בין מציאות לדמיון, ועדיין קשה לנו לפתור את הדילמה שהציג החכם הסיני צ'ואנג טסה במאה רביעית לפני הספירה – "היה היה יום שבו חלמתי שאני פרפר המרחף אנה ואנה, ופתאום התעוררתי ואיני יודע אם אני האדם שחלם שהוא פרפר או שמא אני פרפר שחלם שהוא אדם". הפילוסופיה מגדירה חלום כמצב של ערות בתוך מצב השינה – הגדרה שתואמת גם את ההיבט הפיזיולוגי.

ההיבט הפיזיולוגי: כאשר עוקבים אחרי אדם ישן אפשר להבחין בשני סוגי שינה – שינה פעילה ושינה שקטה. בשינה השקטה הנשימה והדופק הם איטיים וסדירים והעיניים אינן נעות, ובשינה פעילה העיניים העצומות נעות במהירות. המחקר הפיזיולוגי מתרכז בשלושה מימדים. הראשון שבהם הוא מתח השרירים בשריר הצוואר, למשל בעת ההירדמות "נופל" הצוואר בתנוחת ניקור; השני הוא פעילות גלי המוח שמשתנה מערות לשינה – בפעילות החשמלית שאותה מודדים באמצעות EEG BRTV מעבר מגלים מהירים וקצרים אשר מאפיינים ערות לגלים איטיים וארוכים המאפיינים שינה; והשלישי הוא תנועות עיניים (Rapid Eye Movements). שינויים נוספים הצביעו על כך שבזמן חלימה מופיעים גלי מוח דומים לאלה שבמצב של ערות ומתח השרירים עולה כמו במצב של ערות, אך מסתבר שיש מצב פרדוקסלי שבו הגוף הוא רפוי לחלוטין והחולם נמצא במצב של שיתוק מוטורי מוחלט. תופעה זו מעניקה לחלימה את הכינוי שינה פרדוקסלית, כך שמבחינות רבות דומה מצב החלימה למצב של ערות וניתן היה לצפות שיהיה קל להעיר את האדם, אך למעשה זוהי שינה עמוקה מאוד.

ההיבט הפסיכולוגי (החלום ופשרו): זיגמונד פרויד ניסה לתת לחלום פירוש וביטוי לחיי הנפש, אך גישה זו להבנת הנפש היא לאמיתו של דבר עתיקת יומין, כאשר יוסף בעל החלומות ניסה למצוא סמלים כדי להבין יותר את העבר ולכוון את העתיד. פרויד ראה בחלום ניסיון מוסווה של האדם להגשים משאלות אסורות ומביכות – צרכים ומאוויים שהחברה מטילה עליהם איסור – והן מודחקות מהמודע אל הלא מודע וחוזרות ומופיעות בחלום באופן סימבולי. החוויות הלא נעימות והאסורות מודחקות מהמודע אל הלא מודע, והנגישות אליהן היא מוגבלת. רוב הפסיכולוגים רואים בחלום את דרך המלך אל הלא מודע, אך פסיכולוגים אחרים, בעיקר מהגישה הקוגניטיבית, גרסו כי החלום הוא ביטוי לפעילות שלנו במשך היום, ובעיקר לאירועים שלהם אנו מייחסים חשיבות. טענתם היא שאנו מעבדים אירועים שקרו במהלך היום עיבוד נוסף.

פירוש חלומות מסקרן רבים, ונדמה שכל אחד מחפש פירוש שמתאים לו. הפסיכולוגיה היום מבינה שהמפרש הטוב ביותר של החלום הוא האדם עצמו, שמכיר את מתווה קווי האישיות שלו ויודע להבין מהי משמעות החלום עבורו, ובמקביל, מטפל מקצועי שמכיר את האדם יכול לעזור לו להבין את המשמעויות הנוספות הכרוכות בהבנת הסימבוליזציה של החלום. החלומות המעניינים ביותר את עולם הפסיכולוגיה היום הם חלומות צלולים שבהם יש ערבוב של רמות מודעות, כך שאדם יכול לשלוט על פעולותיו במרחב החלום. חולמים צלולים, המכונים אונירונאוטים, מדווחים כי במהלך חלומות צלולים הם מסוגלים להתחשב בכל הנסיבות הקשורות לזמן הערות ואף לנהוג בחלום מתוך רצונם, כל זאת כאשר הם נמצאים במרחב חלום שנתפש אמיתי להפליא.

אדם שנמצא במצב של חלימה מודעת ויש לו שליטה מלאה יכול להפוך את מרחב החלום לכל מציאות מדומה שבה הוא יחפוץ. אונירונאוטים מיומנים פחות, שמתקשים לשלוט על מרחב החלום עצמו, מסוגלים לשלוט על עצמם באותו מרחב ומתפקדים כשחקנים בסיטואציה מוגדרת. יש לציין כי חלומות מודעים הם בדרך כלל זכירים הרבה יותר מאשר חלומות רגילים. לפי אחת מהתיאוריות, חלומות צלולים הם זכירים יותר בשל העובדה שבדרך כלל האונירונאוט יתעורר מרוב התרגשות במהלך החלום, בדומה למה שקורה בחלום בלהות.

 

 

ההיבט התרבותי-חברתי: לסביבה החברתית-תרבותית נודעת השפעה גדולה על תוכנם ועל פירושם של החלומות. חלום של גבר שעומד עירום בפני חברה לבושה ספק אם יופיע בחברה פרימיטיבית שבה הולכים עירומים. מחקרים בישראל הראו שילדים שגדלו בסביבות מוכות טרור חולמים פעמים רבות יותר על מוות, על חרדה ועל מצוקה. הסביבה התרבותית משפיעה על המשמעות ועל החשיבות של החלום כביטוי לאשליות או לכוחות על ניבויים, ובכל תרבות ניתנים פרושים שונים לאותו סמל המופיע בחלום. מחקרים אנתרופולוגיים בארץ מצאו שזיכרון החלומות הוא משמעותי יותר בקרב דרוזים אשר מאמינים בגלגול נשמות, ובקרב ערבים או יהודים ספרדים שבתרבותם זוכה כל חלום לפירוש מעניין מהסבתא שיודעת לצקת לו משמעות ותוכן.

לסיכומו של דבר, החלום הוא תופעה מרתקת שמעסיקה אנשי מקצוע רבים ואשר זוכה להכרה מדעית משמעותית בשנים האחרונות. השלב בשינה בו אתם ישנים אך המוח נמצא בערות מוחלטת כמעט הוא יחיד במינו ואין לו אח ורע בתהליכי המודעות שלנו. היכולת לחקור תופעה זו מכמה היבטים ולהעמיק בהבנתה היא אבן דרך בפסיכולוגיה המודרנית.

* הכותבת היא מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית, בחוג לפסיכולוגיה, בחוג לתקשורת ובחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית גורדון לחינוך, בעלת דוקטורט בתחום קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, מומחית בתורת המשחקים ומרצה בבית ספר לרפואה בטכניון בתחומי הפסיכולוגיה

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר