מנהרת התשתיות (צילום: התאגיד העירוני יפה נוף)
מנהרת התשתיות (צילום: התאגיד העירוני יפה נוף)

עיריית חיפה טוענת כי המדינה חייבת לה יותר מ-14 מיליון שקלים

עיריית חיפה הגישה כתב הגנה בתביעה שהגיש נגדה משרד התחבורה במארס האחרון, ובו היא טוענת, כי המשרד חייב לה יותר מ-12 מיליון שקלים היטל סלילה עבור "מנהרת התשתיות" במפרץ חיפה וכן יותר מ-2 מיליון שקלים – עלות תפעול מרכז ובקרת רמזורים

פורסם בתאריך: 19.9.21 07:57

בכתב ההגנה שהגישה עיריית חיפה בתביעה שהגיש משרד התחבורה (מדינת ישראל) נגדה ונגד תאגיד יפה נוף, טוענת העירייה, כי המדינה חייבת לה סכום של 12,199,582 מיליון שקלים היטל סלילה וכן סכום של 2,160,592 מיליון שקלים עבור עלות תפעול מרכז ובקרת רמזורים.

כפי שפורסם לראשונה ב"כלבו – חיפה והקריות", במארס השנה הגיש משרד התחבורה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד יפה נוף ונגד העירייה, שבה ביקש מבית המשפט להורות ליפה נוף להוסיף לפוליסות הביטוח של פרויקטים של תשתיות את חברות התשתיות (חברת נמלי ישראל – חנ"י, נתיבי ישראל, נתיבי איילון וחוצה ישראל – ב"כ), אליהן החליט המשרד להעביר את ביצוע פרויקטים מיפה נוף, לאור החלטתה של השרה מירי רגב לא להאריך את הסכם המסגרת בין משרד התחבורה ליפה נוף; כמו כן ביקש משרד התחבורה להורות ליפה נוף להאריך את כל פוליסות הביטוח שנרכשו באמצעותה לאותם הפרויקטים ושעומדות לפקוע.

באשר לעיריית חיפה, ביקש משרד התחבורה מבית המשפט להוציא "צו עשה" המורה לה "להמשיך ולממן את חלקה בפרויקטים התחבורתיים להם התחייבה וזאת בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים", וכן "לחייב את עיריית חיפה בהשבת כספים בסך של 4,524,330 המהווים חלקה של העירייה בפרויקט הרכבל, שאותו היא התחייבה לשלם בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים".

משרד התחבורה טען בתביעה: "המדינה שילמה באמצעות חברת נתיבי ישראל (שאליה עבר ניהול הפרויקט מיפה נוף), וזאת נוכח הימנעותה במפגיע של עיריית חיפה להעברת הכספים בהם היא חייבת כאמור, וזאת החל מחודש אוגוסט 2020". משום כך, ביקש משרד התחבורה מבית המשפט להורות לעירייה בצו "להעביר את חלקה בעלות הפרויקט (פרויקט הרכבל. ב"כ) בהתאם להסכמים מדי חודש בחודשו עד לעמידה במלוא התחייבותה". בנוסף ביקש משרד התחבורה מבית המשפט להורות לעירייה "לשלם באמצעות חוצה ישראל חוב לספקים בגין פרויקט המטרונית בחיפה… חוצה ישראל שילמה לספקי הפרויקט חשבונות בחסר, קרי רק בגין חלקה של המדינה בעלות הפרויקט (85 אחוז מכל חשבון) וללא חלקה של עיריית חיפה (15 אחוז מכל חשבון), כך שנותר חוב בסך כולל של 88,840 שקלים נכון ליום הגשת התביעה".

בכתב ההגנה שהגישה העירייה על ידי באי כוחה, עוה"ד רועי לנדאו, עמיחי ויינברגר ועדי קליין ממשרד ויינברגר-ברטנטל ושות', היא מבקשת לסלק את התביעה נגדה מחמת "היעדר יריבות, היעדר סמכות מקומית וכן בשל היות התביעה טורדנית וקנטרנית ונטולת ביסוס עובדתי מינימלי". העירייה טוענת, כי הסיבה להגשת התביעה נעוצה בהחלטת משרד התחבורה להפסיק את התקשרותו עם יפה נוף בהסכם המסגרת שנחתם בין הצדדים, אלא ש"המדינה סבורה, כי נכון יהיה 'על הדרך' לכלול בתביעה טענות עלומות, סתמיות ולקוניות כנגד העירייה בגין חובות בלתי ברורים או מוגדרים לצדדים שלישיים אשר אינם המדינה עצמה".

בנוגע לחוב שאותו דורש משרד התחבורה מהעירייה לשלם, טוענת העירייה בכתב ההגנה: "לא זו בלבד שלא הוצג ולו מסמך כלשהו המהווה ראשית ראיה לחובות הנטענים, אלא שהסעיפים הספורים המוקדשים לביסוס העילה הכספית בסכום לא מבוטל של 4,613,170 מיליון ש"ח אינם מפרטים אפילו בצורה המינימלית ביותר כיצד נוצרה אותה חבות נטענת: מי הם הספקים אשר בשמם תובעים את הכספים, כמה מתוך החוב שולם כבר על ידי המדינה או העירייה ומה וכיצד או מתי נוצר החוב הנטען".

עוד טוענת העירייה: "בין הצדדים, התובעת – משרד התחבורה, והנתבעות – יפה נוף ועיריית חיפה נחתמו שני הסכמים נפרדים העומדים ביסוד התביעה נגד העירייה. הראשון – הסכם שעניינו הקמת פרויקט הרכבל בחיפה, והשני – הסכם להקמת ותפעול של פרויקט המטרונית ומרכז הבקרה במטרופולין חיפה… יצוין, כי במסגרת הסכמים אלו הוסכם כי יפה נוף, חברה עירונית בבעלות העירייה, תפעל לקדם ולהפעיל את הפרויקטים, ומנגד הוסדרה גם שאלת מימון הפרויקטים על ידי התובעת כך ש-85 אחוז מעלות הפרויקט ימומנו על ידי המדינה, ואילו העירייה תממן 15 אחוז מעלות הפרויקט, כשהביצוע ייעשה על ידי חברת יפה נוף. כפי שעולה בבירור מלשון ההסכמים, הסכמת העירייה לשאת במימון הפרויקט בשיעור האמור לא נולדה בחלל ריק, אלא כחלק מהסכם אינטגרלי משולש בין המדינה, יפה נוף והעירייה, ומתוך נקודת המוצא הברורה מאליה, והיא, חברת יפה נוף, תהיה החברה המבצעת של הפרויקטים. מהסכם הרכבל עולה בבירור, כי התקשרות העירייה בהסכם מכוחו התחייבה לשאת במימון הפרויקט בשיעור 15 אחוז נעשתה על סמך התנאי הבסיסי – כי יפה נוף תהיה החברה שתבצע את הפרויקט וכי יש ברכיבי ההשתתפות של הצדדים וכן התשלומים ליפה נוף ביטוי שלוב. במילים אחרות, העירייה לא הייתה מסכימה להשתתף בשיעור האמור (או בכלל) אם מלכתחילה יפה נוף לא הייתה מקבלת את הפרויקט לביצוע ואת התשלומים המגיעים מכוח הביצוע. כך גם עולה מלשון הסכם המטרונית. התחייבויות המדינה והעירייה בהסכמי הרכבל והמטרונית הינן התחייבויות שלובות ומותנות בכך שיפה נוף תהיה ותישאר צד להסכם. הסכמת העירייה לתקצוב הפרויקטים בשיעור הקבוע בהסכם, ניתנה מתוך הנחה כי התאגיד העירוני שלה יהיה הגורם אשר יטפל בפרויקטים על כל המשמעויות הכלכליות והאחרות הנלוות לכך. אין סיבה להניח, כי אלמלא חברת יפה נוף הייתה מתמנה לקידום הפרויקט, הייתה העירייה מסכימה לעצם ההתקשרות ושלא לומר לגובה ההשתתפות בתקצוב האמור. לשון ההסכמים בין הצדדים מלמד באופן שאינו משתמע לשני פנים כי ביצוע הפרויקט על ידי יפה נוף הינו תנאי יסודי להתחייבות העירייה בקשר לגובה תקצוב הפרויקט ושעה שהפסיקה המדינה את החוזה בינה לבין יפה נוף, אין תחולה לחובת ההשתתפות האמורה בו".

 

 

יתרה מכך, בכתב ההגנה טוענת העירייה, כי המדינה חייבת לה סכום בגובה 12,199,582 מיליון שקלים בגין היטל סלילה, והיא מפרטת: "בשלהי חודש אוגוסט 2020 שלחה עיריית חיפה למדינת ישראל וחברת יפה נוף דרישה לתשלום היטל סלילת רחובות ע"ס 12,199,582 בגין 'מנהרת התשתיות' במפרץ חיפה. בניית המנהרה, שבוצעה על ידי יפה נוף עבור מדינת ישראל מאז שנת 2017, הקימה עילת חיוב בהתאם לחוק העזר לחיפה (סלילת רחובות), הקובע כי היטל סלילת רחובות יוטל 'בשל בנייה חדשה בנכס או הוספת בנייה'. דרישת תשלום הוצאה גם לחברת יפה נוף מכוח סעיף 8.2 להסכם הקמת הרכבל אשר נחתם בין משרד התחבורה באמצעות חברת יפה נוף לבין חברת נמלי ישראל. חשוב להדגיש, כי החבות הכספית מוטלת על מדינת ישראל, הן מכוח היותה בעלת הזכויות במקרקעין והן מאחר שהיא אחראית על תקצוב עלויות הפרויקט ובכלל זה תשלומי ההיטלים הנובעים ממנו. בהתאם להוראות חוק עזר לחיפה, המדינה הינה בעל נכס החייב בהיטלים, וזאת מבלי לגרוע מחבותה המקבילה של חברת יפה נוף לשלם מתוך הכספים שתוקצבו ו/או יתוקצבו על ידי המדינה".

עוד טוענת העירייה, כי המדינה חייבת לה סכום של 2,160,592 מיליון שקלים עבור עלות תפעול מרכז ובקרת רמזורים, וכך היא מפרטת: "בהתאם להסכם עם המדינה, משרד התחבורה התחייב לשפות את העירייה באמצעות הקבלן המבצע של פרויקט המטרונית, בגין עלויות עודפות שהעירייה נשאה בהן בעיקר לתפעול מרכזי בקרה ורמזורים כדלקמן: שיפוי מלא בגין נשיאה בעלות כל בקר חדש אשר נוסף עבור פרויקט המטרונית; שיפוי בגובה 20 אחוז בגין תוספת עבודה על בקרים קיימים בפרויקט המטרונית; שיפוי מלא בגין נשיאה בעלויות בקשר לפרויקט המטרונית מחוץ לחיפה".

לדברי העירייה, על פי תחשיב שערכה עבור שנת 2021, "המדינה חייבת לעירייה סכום של 1,741,160 מיליון שקלים ועבור השנים 2020-2018 נמצאה המדינה ביתרת חוב מצטברת של 419,432 בגין תוספת עלויות".

העירייה טוענת, כי עוד בשנת 2018 היא פנתה בדרישה לעדכון התחשיב שנערך בשנת 2012 בהתאם לגידול בהוצאות שנוספו, "אולם המדינה, באמצעות החברה המבצעת מטעמה, התעלמה מדרישה זו וחזרה להמשיך לשלם לפי ערכי העלויות לשנת 2012 וזאת ללא כל הצדקה וטעם".

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. הורה בליאו בק

    מה עם תקציב פינוי האסבסט בליאו בק? כל יום שעובר מסכן את הילדים שלנו, היה דד ליין לפינוי האסבסט באוגוסט האחרון והעבודה לא נעשתה. קדימה !!

  2. אריה

    בחייך קליש מאיפה יש למדינה 14 מליון? אם היא תידרש לשלם היא תיפשוט רגל

  3. דורון

    כל מי שבחר בראשת העיר הכושלת שלנו חייב להזדהות מול ראי ולחבוט את ראשו בקיר שלוש פעמים לפחות. מגיע לו,העיר הזאת הפכה לפארסה עגומה. תחי הדמוקרטיה במושבות השוטים.

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר