בפסק דין עקרוני שניתן לאחרונה על ידי בג"ץ נדחתה העתירה לריסון תמ"א 38 שהגישו עיריית חיפה ורשויות מקומיות נוספות. בהחלטתו מתח בג"ץ ביקורת נוקבת על עיתוי הגשת העתירה וקבע שמדובר ב"שיהוי בהעלאת טענות כנגד התמ"א".
תמ"א 38, שאושרה במאי 2005, מאפשרת תוספת דירות בבניין קיים בתמורה לחיזוקו מפני רעידות אדמה, ובמתכונתה הראשונה היא אפשרה תוספת של קומה אחת בלבד. בשנים 2010 ו-2012 אישרו מוסדות התכנון שני תיקונים לתמ"א שהרחיבו באופן משמעותי את התמריצים שהיא מאפשרת: במרץ 2010 נקבע כי תוספת הזכויות תינתן גם במקרים שבהם הורסים היזמים בניין ישן ומקימים במקומו בניין חדש, וביוני 2012 נקבע שניתן לאשר מכוחה תוספת של דירות בשתיים וחצי קומות נוספות על גג בניין וכן בקומת העמודים שלו. הרחבת התמריצים הגדילה גם את שיעור יוזמות הבנייה ואת נפחיהן.
את העתירה לבג"ץ הגישה העירייה בתחילת השנה ביחד עם עוד 19 רשויות מקומיות, ובמסגרתה התבקש בית המשפט לבטל תיקון נוסף לתמ"א אשר מוסיף לתוכנית זכויות בנייה משמעותיות נוספות. שותפים נוספים להגשת העתירה היו מרכז השלטון המקומי ופורום הערים העצמאיות (פורום ה-15), שבשניהם חברה העירייה.
העתירה הוגשה נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה שאישרה את התיקון הנוסף בתחילת נובמבר, ונגד ממשלת ישראל שכעבור חודש אישרה אף היא את התיקון, שבו נקבע כי במסלול של הריסת מבנים ובנייתם מחדש יתוגברו זכויות הבנייה באופן משמעותי ביחס לקיים: למבנים בני שלוש קומות תתאפשר תוספת של שלוש קומות ולמבנים בני ארבע קומות או יותר תתאפשר תוספת של שלוש וחצי קומות.
"הרשויות המקומיות לא רצו להיות אבן נגף למה שהוצג על ידי השלטון המרכזי כפרויקט לאומי בעל חשיבות מרכזית, אולם בתיקון החדש הוגדשה הסאה", נכתב בעתירה, שבה הוחלפה גישתה המאוזנת של העירייה ביחס לתמ"א במתקפה גורפת על התוכנית. עוד נכתב בעתירה: "אנו חולקים על כך שהריסת מבנים ובנייתם מחדש שקולה להתחדשות עירונית. התחדשות עירונית, ודאי כזו הכוללת תוספת יחידות דיור, מחייבת טיפול במרקם שלם ומחייבת לשקול את כל ההיבטים הנדרשים, הכוללים היבטי תנועה ותחבורה, שירותים ציבוריים, מגוון של דירות, שטחים פתוחים והשתלבות בסביבה. תמ"א 38 שנועדה לטפל בבניין בודד אינה מספקת כלים לטיפול בהיבטים הרחבים של התחדשות עירונית".
שלושת שופטי בית המשפט העליון דוד מינץ, נעם סולברג ויצחק עמית כתבו בהחלטתם לדחות את העתירה: "עיקר טענות העותרים מופנה כלפי התמ"א בכללותה והתיקונים הראשונים שנעשו בה, ולאו דווקא כלפי התיקון האחרון. שתיקת העותרים עד כה מהווה הסכמה לכל דבר ועניין לתמ"א ולתיקוניה. החזרת הגלגל לאחור היום היא בבחינת משימה בלתי אפשרית ומדובר הלכה למעשה במעשה עשוי על כל המשתמע מכך. העקרונות העומדים בבסיס התמ"א ותיקוניה נקבעו לפני זמן רב, והתיקון האחרון אינו בא להוסיף על אותם עקרונות כי אם לכל היותר להרחיב קמעא את מימושם ולהבהיר את הפרטים הנובעים מהם. העותרים לא הלינו בשעתו על התמ"א ועל תיקוניה, כאשר מאז ועד היום היא קנתה לה שבת והפכה לחלק בלתי נפרד ממערך התכנון והבנייה הארצי והמקומי 'מדן ועד באר שבע' (ומעבר לכך). יש גם לזכור את הכלל שלפיו בית המשפט אינו שם עצמו בנעליהן של רשויות התכנון ואין הוא מעמיד את שיקול דעתו שלו תחת שיקול דעתן המקצועי. בית המשפט יתערב בהחלטות המקצועיות של רשויות התכנון רק במשורה".
סעד נוסף שהתבקש בעתירה – ביטול הפטור מתשלום היטל השבחה שניתן ליזמי תמ"א 38 על תוספת הזכויות מכוח התיקון לתוכנית – נדחה אף הוא על ידי שלושת השופטים שהזכירו כי שלושה חודשים לאחר הגשת העתירה צומצם הפטור במסגרת תיקון לחוק שקבע כי עבור תוספת שטחי בנייה שמעבר לשתיים וחצי קומות ניתן להטיל מחצית מהיטל ההשבחה.
באשר לדחיית בקשתן של הרשויות המקומיות לביטול מוחלט של הפטור כתבו שלושת השופטים בהחלטתם: "ככל שמעוניינים העותרים לתקוף דבר חקיקה זה, עליהם להוכיח פגיעה בזכות חוקתית מוגנת המצדיקה את התערבות בית המשפט בחקיקה ראשית. משלא עשו כן, גם טענתם באשר לפטור מהיטל השבחה דינה להידחות".
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
