דירה ריקה. יכולה להישאר במצב הזה במשך תקופה ארוכה (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
דירה ריקה. יכולה להישאר במצב הזה במשך תקופה ארוכה (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

תקועים: המוכרים לא מצליחים למכור, הקונים יושבים על הגדר

ההגירה השלילית, חוסר האטרקטיביות, החלום התל אביבי, המשיכה אל ערי הלוויין, מחירי הדירות הגבוהים, הביקושים הנמוכים, מצוקת החניה והאופי החיפאי המפונק. כל הסיבות לכך ששוק הנדל”ן בחיפה מתקשה להמריא

פורסם בתאריך: 25.4.19 07:53

לגדי מויאל, עובד חברת הספנות קוראל שירותי ים, לא נותרו געגועים לחיים בחיפה. מנגד, גם אין לו דבר נגד העיר ששימשה בית לו ולמשפחתו. הוא מגיע לכאן מדי יום, אבל את הארנונה הוא משלם על בית מגוריו בלב המושבה זכרון יעקב. מבחינתו, החיים בזכרון יעקב והעבודה בחיפה הפכו לעניין מובן מאליו. זה 20 שנה, הוא עושה מדי בוקר את דרכו למשרדי ההנהלה של קוראל, שחיפה היא נמל הבית שלה. מכאן שולטת חברת הספנות הכללית הגדולה בישראל על מתן שירותי ספנות ותפעול אוניות מסביב לעולם – מיכליות שמביאות דלק לבתי הזיקוק, אוניות עם תבואות לדגון ואפילו אסדות קידוח בלב ים.

“אני זוכר היטב את הרגע שבו נפלה ההחלטה לצאת מחיפה”, מספר מויאל, “גרנו בדירה בכרמליה, כאשר הילדה שהיא היום בת 26 עמדה לעלות לכיתה א’. אשתי חזרה מאסיפת הורים וסיפרה על מנהלת עם נוהלי משמעת קשוחים. המחשבה לצאת מחיפה קיננה בנו במשך תקופה ארוכה, וכשאשתי אמרה ‘הילדה לא תלמד בבית הספר הזה’ היה ברור שאנחנו יוצאים מחיפה. משרדי החברה היו ברחוב נתנזון בעיר התחתית, והתרגלתי מהר לעשות מדי יום את הדרך לעבודה ובחזרה. היום, לאחר שהחברה העתיקה משרדיה לפארק מת”ם, הדרך מהבית לעבודה נמשכת 25 דקות בדיוק. יש במת”ם המון אנשים שעובדים בחיפה וגרים בזכרון יעקב. יש לנו שם איכות חיים, תחושת כפר ובית מרווח שאותו קנינו בפער לא משמעותי מהמחיר של הדירה שאותה עזבנו בכרמליה. רוב העובדים במת”ם גרים מחוץ לחיפה”.

אחרי כל השנים האלה, אתה לא מרגיש שהחמצת משהו בשל העובדה שאתה לא גר בחיפה?

“לא חסר לנו כלום”.

המוצר לא שווה את המחיר

“עיר היא למעשה כמו כל סוג של מוצר”, אומר תמיר בן שחר מחברת צ’מנסקי בן שחר ושות’, “מי שאחראי על קידומה ועל פיתוחה מעוניין שהאנשים ירצו לחיות ולהשתקע בה ולצרוך את מגוון שירותיה – תעסוקה, חינוך, תחבורה, ניקיון, ספורט, פנאי, בילויים ועוד. במילים אחרות – שיהגרו אליה כמה שיותר ושייצאו ממנה כמה שפחות. לצערנו, העובדות מלמדות שחיפה כמוצר היא הרבה פחות אטרקטיבית מערים אחרות, שהן למעשה המתחרות שלה”.

דברים של בן שחר מקבלים משנה תוקף בשל העובדה שהוא מתגורר בחיפה ועובד בכל הארץ בתפקידו כמנהל בחברת הייעוץ הכלכלי מהמובילות והמשפיעות על פיתוחם של ערים ואזורים ועל פרויקטי הנדל”ן הגדולים בישראל. החברה אחראית על עיצוב אסטרטגיות כלכליות לערים, לגופי ממשל, לרשויות מקומיות ולחברות בין לאומיות שבוחנות את השקעותיהן בישראל. חברת צ’מנסקי בן שחר מלווה תהליכי תכנון ומיתוג של ערים ושכונות ושל קניונים, וגם רשתות קמעונאיות שמעוניינות לפתוח סניפים חדשים מבקשות את חוות דעתו לפני שמתקבלת החלטה אם לפתוח סניף במיקום ספציפי.

“כאשר מבקשים להבין את הייחוד של חיפה, יש להתחיל בסקירה עם עובדות אמיתיות ומבוקרות”, אומר בן שחר, “אוכלוסייתה של העיר כמעט שאינה גדלה. לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיפה מציגה צמיחה שנתית בשיעור של 0.7 אחוז, שהוא נמוך ביחס לממוצע הארצי שהוא 2.2 אחוזים. השיעור הנמוך תופס גם לגבי ערי הקריות, שבהן הוא עומד על 0.9 אחוז. בעשור שקדם לשנת 2017 גדלה אוכלוסיית חיפה רק בגלל ריבוי טבעי חיובי והגירת תושבים מחו”ל – עולים חדשים ותושבים חוזרים. חיפה איבדה בעשור הזה 12,000 תושבים שהיגרו ממנה ליישובים אחרים בישראל”.

בן שחר מדגיש כי “בשנת 2017 מנתה אוכלוסיית העיר 281,000 איש. באותה השנה עזבו אותה 7,692 תושבים לעומת 5,405 שעברו להתגורר בה. מדובר לפיכך במאזן הגירה שלילי של כ־2,300 תושבים בשנה אחת. 880 חיפאים עזבו לתל אביב, 692 לטירת כרמל, 585 לקרית מוצקין, 553 לקרית ים, 526 לקרית אתא, 458 לנשר והשאר לערים וליישובים אחרים בארץ. מבחינת הרכב המהגרים לחיפה עולה כי היגרו אליה יותר תושבים ערבים מאשר יהודים. כיום, בחלוף שנתיים, מוערכת אוכלוסיית העיר ב־287,000 תושבים”.

לדבריו של בן שחר, “בתחום הבנייה למגורים אנו רואים בעשור האחרון קצב בנייה של פחות מ־600 יחידות דיור חדשות בשנה. בחמש השנים האחרונות עלה הקצב ל־800 יחידות דיור. יוצאת דופן היתה שנת 2017, שבה הורגש גידול יוצא דופן עם 1,507 יחידות חדשות שבנייתן הסתיימה. אבל הפואנטה היא לא בתחומי הבנייה למגורים מכיוון שאין הרבה ערים בישראל שבהן בונים יותר מ־1,000 דירות חדשות מדי שנה”.

להערכתו, מבחינת המאזן הדמוגרפי מאופיינת העיר בשתי תופעות עיקריות: “צעירים בחיפה מעדיפים להגר לתל אביב. בוא נודה שהחיים של הצעירים אינם מתנהלים כראוי בעיר המנומנמת שלנו. אחרי השירות הצבאי, במהלך הלימודים ובסיומם, תל אביב היא המוקד המשמעותי גם עבור מי שמחפשים מקום תעסוקה איכותי, דינמי ומוביל של חברות בין לאומיות וארציות. בתחום ההייטק חלק מהחברות נמצאות גם במת”ם וגם בתל אביב, אבל בתחומים העסקיים-פיננסיים חברות האם הארציות אינן מצויות בחיפה, וחלקן נטשו אותה לפני עשור ויותר. אין מה להכביר מילים על חלקה של תל אביב עבור מי שמעוניינים במקומות בילוי, תרבות ואמנות. תופעה נוספת, שהיא מורכבת יותר ומאיימת, היא הגירה של משפחות צעירות ומשפרי דיור אל ערי הלוויין של חיפה – טירת כרמל, עתלית, נשר, יקנעם וערי הקריות. ברור שההגירה הזו היא נגזרת של מחירי הדיור הנמוכים בהן, של גודל הדירות הנבנות בהן ושל צורכי התושבים שכבר לא צריכים לנסוע לחיפה כדי לצרוך אותם. זוהי הדרך הקלה יחסית לשדרוג רמת החיים. במספרים, מחירה של דירה יד שנייה בחיפה הוא יקר פי 1.25 מדירת יד שנייה בקריות. חיפה יקרה פי 1.6 בעת רכישת דירה חדשה. כלומר, על אותה הדירה שאתה יכול לקנות בקריות במחיר של מיליון שקל תצטרך לשלם בחיפה 1.6 מיליון שקל. זהו פער של 600,000 שקל. העיר מתקשה לספק מענה ראוי למשפחות צעירות ומשפרות דיור, והיא אטרקטיבית פחות עבורם. מטבע הדברים, המהגרים אל העיר הם מסוג מסוים שהוא שונה מהסוג של הנוטשים. בשורה התחתונה, קיימת כאן תופעה של החלפת אוכלוסייה”.

 

חיפה. מעט מאוד עתודות בנייה (צילום: מוטי מילרוד)

 

 

חניות טורקיות הן פתרון יצירתי

עבור אנשי התיווך שמתפרנסים באופן שוטף מהנדל”ן החיפאי, התוצאה של הגידול הנמוך במספר התושבים היא עבודה קשה מול שוק מוגבל של רוכשי דירות. “בתחושה שלנו, אין הגירה אל העיר, והנושא הזה חייב להעסיק את ההנהגה המקומית”, אומר רועי שווץ, הבעלים של החברה לנדל”ן שעוסקת בייזום ובשיווק פרויקטים, “אירוע יוצא דופן הורגש בשנת 2017 עם אכלוסה של שכונת נאות פרס, כאשר חווינו גל רכישות בהיקף מטורף. אבל הגל הזה עבר לדשדוש ונעצר. בראיית עומק של האתגר, העירייה צריכה לעודד את ההגירה אליה ולקדם מהלכים שיעודדו פרנסה ותעסוקה. גם לתחום החינוך יש חשיבות גדולה. דוגמה מצוינת הן שכונות בחלקה העליון של נשר, שבהן החינוך זוכה לציונים גבוהים. הבדלי המחיר בין נשר לדניה הצמודה אליה ברצף של בינוי הם משמעותיים ביותר. זוהי גם הסיבה לכך שהשכונות בנשר משגשגות”.

לדבריו של שווץ, “תופעה דומה מתקיימת בטירת כרמל. הרבה חיפאים העתיקו אליה את מגוריהם, וזהו מצב נוח במיוחד למי שעובד באזור מת”ם. השיקול העיקרי הוא האפשרות לרכוש בית מרווח בטירת כרמל בסכום שהוא נמוך ב־400,00-300,000 שקל מהמחיר בחיפה. הרבה אנשים אומרים לעצמם ‘איזה סיבה יש לי לרכוש בית דומה ויקר יותר במרחק של דקות נסיעה?’. מנגד, יש גם מי שנרתעים מהמהלך בטענה שהם ייאלצו לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך של טירת כרמל”.

ההשוואה בין רכישת דירה בחיפה לרכישת דירה בטירת כרמל היא מוכרת לרבים. המתווך דני זומרשטיין, הבעלים של חברת סיטי דן נכסים, הוא מתווך מוביל בנאות פרס. “רוב הדירות החדשות בחיפה נמצאות בשכונה זו והן במחירים גבוהים יחסית. אני מכיר את ההשוואה לטירת כרמל. המחירים שם הם אכן אטרקטיביים יותר ויש שם המון פרויקטים חדשים, אבל לא עומדים שם בתור. מי שקונים שם הם בעיקר כאלה שגדלו בטירת כרמל. החיפאים לא אוהבים לקנות שם, אלא אם יש להם משפחה שגרה שם. לא נתקלתי בלקוחות שאמרו שהם ילכו לטירת כרמל ויקבלו דירה בפחות כסף. מנגד, להרבה אנשים שמחפשים דירה בכרמל אני מציע לבחון אפשרות מגורים בנאות פרס. נכון שהצפיפות בשכונה היא גדולה יותר, אבל יש כאן את כל מה שצריך. יש חיפאים ותיקים שלא מוכנים לשמוע על השכונה, אבל היא פתרון מוצלח שמצדיק מאמץ עבור משפחות שלא מוכנות לוותר על חיפה”.

לדבריו של זומרשטיין, “פתרון חלופי הוא דירות בפרויקט ‘מחיר למשתכן’, אבל הן ניתנות לאכלוס רק בעוד שלוש-ארבע שנים. עד אז תצטרך המשפחה לשלם דמי שכירות של 4,000 שקל לחודש שמצטברים לסכום שנתי של כ־50,000 שקל ול־200,000 שקל בארבע שנים. כבר עדיף לקחת הלוואה ולהיכנס לבית משלך. לכן כל הדיבור על פתרון לאומי בדמותו של ‘מחיר למשתכן’ הוא בעייתי. בעבר נוה שאנן היתה חלופה למגורים בכרמל, אלא שאיכות המגורים בה השתפרה וכיום מבקשים בה מחירים דומים למחירים בכרמל”.

זומרשטיין מציין כי “הלקוחות אינם מפסיקים לעשות השוואות, והתופעה הרווחת בשוק החיפאי היא שרוכשים נעשו מפונקים. כתוצאה מכך, מי שכבר מחליט לקנות דירה חדשה בעיר רוצה לקבל את הכל – מיקום מצוין, קומה גבוהה שמייקרת את המחיר, שני מקומות חניה, מחסן, כיווני אוויר טובים ונוף. לצערי יש קבלנים שמנצלים את זה, וחשוב לזהות זאת מראש. יש מקרים שבהם אומרים ללקוח ‘אי אפשר כרגע לבחור את מקום החנייה. נבחר אותה בסוף הפרויקט’. יש גם כאלה שמציעים מקום חניה במחיר של 50,000-30,000 שקל. היו גם מקרים שבהם לקראת תום מכירת הדירות לא נותרות לקבלן חניות פנויות. בנאות פרס יש גם תופעות של הצמדת חניות שנמצאות בזו אחר זו. הן זכו לשם ‘חניות טורקיות’. בהקשר דומה, יש מקרים שבהם מחסן בבניין א’ נמכר לדייר בבניין ב’. כל המשחקים האלה של הקבלנים פוגעים באטרקטיביות של המכירה. היעדר מחסן לדירה הוא לא נושא קריטי, אבל החניה היא עניין מהותי, עד לרמה של כאלה שמבקשים שלושה מקומות חנייה או שפע של חניה ציבורית. ככל שהדירה יקרה יותר, המיקום של החניה הופך למשמעותי. מציאת בית ללקוחות חיפאים היא עניין מורכב ורגיש”.

לא יורדים מהגדר

יורם בן יהודה, מנכ”ל חברת גלובל סיטי נכסים, מדגיש כי הרף של אתגר מכירת הדירות בחיפה התרומם עם השנים. “יש קושי חד משמעי במכירת דירות בחיפה, והביטוי הבולט שלו הוא במערכת היחסים שבין המתווכים לקבלנים”, אומר בן יהודה, “עד לפני כשלוש שנים, כשהיינו פונים ליזמים בחיפה לצורך שיווק הנכסים שלהם, היינו זוכים לסירוב. הקבלנים בעיר נהנו מאקסקלוסיביות ומתחושת ביטחון בכך שהאנשים שהם מעסיקים ימכרו עבורם את כל מלאי הדירות. אלא שסיבות שונות, גם כאלה שהשפיעו כל הארץ, הביאו לכך ששוק מכירת דירות יד ראשונה בחיפה כמעט ונעצר. הקבלנים חשו בהאטה, ולאחר שערכו בדיקות בשטח הם הגיעו למסקנה שעליהם לגייס את הכוח השיווקי של משרדי התיווך והמתווכים. הפכנו לסוג של שגרירים עבור היזמים. המודעות לשיתוף פעולה בין יזמים וקבלנים למתווכים מחלחלת מחיפה גם ליזמים בנשר ובעתלית. בטירת כרמל השיתוף הוא פחות מורגש מכיוון שיש שם פרויקטים בהיקף ענק אשר מהווה אתגר בפני עצמו”.

בן יהודה מוסיף כי “מבחינתנו, כמעט כל לקוח שמבקש לרכוש דירת יד ראשונה הוא בעלים של דירת יד שנייה. הקושי של מכירת דירות חדשות בחיפה הניב שיתוף פעולה בלתי רגיל, והיזמים חברו אל כל המתווכים בעיר. גם הלקוחות הרוויחו, ואנחנו נהנים מכך שהמסלול הראשון של לקוחות רבים מתחיל מול מתווך בשיחת ייעוץ והכוונה לצורך מכירת הדירה הקיימת לפני שהלקוח מגיע אל הפרויקט החדש. כיום שותפים לכך גם יזמי הפרויקטים במסגרת תמ”א 38. אבל למרות זאת, הקושי החמיר בשנה האחרונה. ההתעניינות היא דלילה יותר, תהליך קבלת ההחלטות מבוצע באיטיות, ויזמים נלחמים על כל לקוח. הדבר מורגש בנכונות להתפשר במחיר או בשיפור תנאי המכירה”.

לדבריו, “קושי בולט שמאפיין את חיפה הוא מצוקת החנייה, ולכן הרוכשים הראשונים בכל פרויקט נהנים מהיצע של פתרונות נוחים יחסית. לעתים ניתן להרוויח שניים או שלושה מקומות חניה – דבר שלא יוצע לרוכשים האחרונים. את הדובדבן של מקומות החניה המועדפים מעדיפים לשמור במקרים רבים עבור דיירי הקומות העליונות”.

בן יהודה מציין כי “חיפה מתאפיינת בפרויקטים ברמת גימור גבוהה, בעיקר בזכות העובדה שאין לנו עתודות בנייה של עשרות אלפי יחידות דיור. הבנייה של פרויקטים חדשים היא נקודתית, ולקבלנים חשוב לבנות לעצמם שם ומוניטין ולהילחם על כל קונה. המציאות הזו היא שונה באופן מובהק בתל אביב שנהנית מביקוש גבוהה ומהיצע מוגבל. לחיפאים יש גם קצב איטי. הם מחפשים לוקיישן, נוף ומרפסת ענקית. בעיר שלנו הנוף הוא עניין מהותי. בצד שבו אין נוף פתוח יהיה קושי ממשי למכור דירות. גם לגיאוגרפיה של חיפה יש תפקיד באתגר המכירה. בבניינים שפונים לוואדיות יש גרמי מדרגות רבים שמקשים כמעט תמיד בעת המכירה”.

“אף אחד לא רץ לספר לחבר’ה שהוא נכנס לקשיים”, אומרת אשת הנדל”ן איריס גלבוע, “הקשיים הגיעו לרמה שיש הפסקות בנייה או האטה ניכרת בבנייה בפרויקטים. יש יזמים שמתקשים לשלם לקבלנים, ואני מכירה באופן אישי כאלו שנאלצו להביא כסף מהבית. התחושה בחודשים האחרונים היא שהתחלות הבנייה נחתכו ב־50 אחוז. עליית המחירים תיבלם במקומות שהם קשים למכירה כמו קרית אליעזר והדר ובנקודות רוויות בפרויקטים כמו רחוב שמשון. המתווכים מרגישים זאת אפילו בפרויקטים מוצלחים עם נוף של הר וים. יכול להיות שחלק מזה קשור לכך שנכנסו לשוק גורמים חובבניים. בעלי דירות שלא זיהו זאת בזמן נאלצים להתגורר בתוך אתר בנייה פרק זמן גדול יותר ממה שתוכנן. יש גם רוכשים שנמצאים בסכנה. זה התחיל ממקומות שבהם שילמו מחירים גבוהים עבור מגרשים, ורק עם הזמן הבינו את המחיר האמיתי, ונמשך בפרויקטים בעלי חזות אפורה שאינם מושכים את הקונים. אני לא מבינה קבלנים שבונים קומת גג בלי שירותים ומקלחת לילדים באותה הקומה. אני נתקלת בבעיות עיצוביות קשות. לא צריך להיות גאון כדי להיות במרפסת ולהרגיש שלא בא לך לשבת בה”.

גלבוע מציינת כי “יש קבלנים שאומרים ‘לכל דירה יש את הפראייר שלה’. זה מרגיז אותי. אני לא מוכנה לקבל את זה. אין יותר פראיירים. ככלל, החיפאים הם בררנים גדולים. גם כשמציעים להם צמודי קרקע מוצלחים בטירת כרמל, לרובם לא קל לעבור לשם”.

 

בנייה חדשה. מראה נדיר (צילום: עופר וקנין)

 

למצוא את באר הנפט הבאה

“כלבו – חיפה והצפון” ביקש מבן שחר להמליץ על פעולות שיגבירו את האטרקטיביות של רכישת דירות בחיפה. “זה לא שינוי שנעשה בשנייה”, הוא אומר, “חיפה זקוקה לאסטרטגיה כלכלית ושיווקית כמשנה סדורה ולתוכנית פעולה למימוש. הפעולה הראשונה היא בלימת ההגירה של משפחות צעירות ומשפרות דיור לערים מסביב. יש לציין שהרבה יותר קשה לעצור את הצעירים שבורחים לתל אביב. ככלל, חיפה צריכה להשקיע באדם, בתושב. זה מתחיל בחינוך, עובר דרך מקומות תעסוקה ומקבל חשיבות מיוחדת בפיתוח של עסקים חדשים. תושב צריך לקבל סביבו את כל המעטפת. חיפה נדרשת להגדיר את המוצר שלה ואת קהלי היעד שהיא מבקשת שיהגרו אליה, ולחדד את היתרונות הכלכליים והשיווקיים שלה. סימבול קטן לתהליך הוא מה שקורה בשנים האחרונות בעיר התחתית, שהיא הדבר היחיד בחיפה שמייצר מהפכה, לצד הגידול במספר העסקים באזור מת”ם. העיר התחתית מייצרת סיבה טובה יותר גדולה לבילוי ולפנאי. עד לא מזמן היו צעירים בחיפה שנסעו לרמת ישי כדי לבלות. הרחבת מת”ם וחיזוק העיר התחתית הם שני ניצנים שיקבעו אם אנשים יישארו בחיפה או יהגרו ממנה. בהכרח קיימת חשיבות גם למערכת החינוך, שצריך להמשיך ולשמור עליה. בתחום המגורים צריכים לייצר היצע מותאם לצעירים ולמשפחות צעירות ומשפרות דיור. להערכתנו, חיפה נדרשת לייצר אלפי יחידות דיור גם בעיר התחתית. צעירים נהנים להיות שם ורוצים לחיות שם, ולראיה – יש היצע קטן של דירות פנויות להשכרה, והמחירים דומים למתקבל לדירה דומה על הכרמל. יש בעיר התחתית וייב מוצלח כמו במרכז תל אביב. הגיע הזמן שחיפה תממש את הפתיחה של העיר לים ותיצור את התנאים לבנייתן של 4,000 יחידות דיור בעיר התחתית”.

“במקביל”, מוסיף בן שחר, “חיפה נדרשת לאסטרטגיה כלכלית ברורה מאוד במטרה לנצח בתחרות את כולם. מי זה כולם? כל הערים מסביב שמושכות בחצאית של חיפה ולוקחות ממנה מגוון רחב של עסקים. זה קורה בנשר, וגם קרית אתא אינה מנמנמת כי כביש 6 מגיע אליה ישירות. גם טירת כרמל לוטשת עיניים ומפתחת נדל”ן מניב על הגבול עם מת”ם, ועתלית מעניקה צמודי קרקע למי שיוותר על דירה בחיפה. בדקנו מה קורה באזורי התעשייה של יקנעם. קיימים בהם שטחים מאוכלסים בהיקף של 400,000 מ”ר, ויש שם תיאבון לעוד. אצלנו בפארק מת”ם יש רק 280,000 מ”ר. הם עקפו אותנו מזמן”.

“משפחות הן הצרכניות של העיר”, הוא אומר, “הגירה של משפחות אל מחוץ לעיר היא תמרור אזהרה. בעשור האחרון אנו רואים שהמוצר החיפאי נותר על המדף. נזכיר שעד לא מזמן היה נהר של אנשים שחצה בתוואי שבין צפון הארץ והקריות את חיפה. כל הצפון עבר כאן ולא נכנס, לא לקנייה ולא לתרבות. ההתעוררות בעיר התחתית היא קרן אור באפלה, מוצר מיוחד שאין לאף אחד. למזלנו, חיפה היא עיר עשירה יותר משכנותיה. יש לנו יותר נדל”ן מניב מאשר לאחרים. אבל זה לא יישאר כך אם לא נפעל. כולנו היינו רוצים שלא יהיה אף גורם מזהם במפרץ חיפה, אבל אם זה יקרה זה יהיה בעוד הרבה שנים. יש להבין שכדי לייצר ערך צריך שיבואו לעיר ‘גורמים משלמים’ שישמרו את רמת החיים שלנו. התוכנית של העלמת המפעלים מהמפרץ היא חלום, אבל מי שלא חולם לא יממש כלום. נכון להיום, המפרץ הוא באר הנפט של חיפה. כמו מתחם BBC – מרכז העסקים של בני ברק – שהארנונה שלו מחזיקה את העיר. חיפה צריכה למצוא את באר הנפט הבאה שלה. כאשר מדברים על הייטק ישראלי מדברים על כ־200,000 איש. רובם אינם עובדים בחיפה – יש לנו בסך הכל 11,000 עובדים במת”ם. בזמן שקבוצת עזריאלי בנתה בשרונה מגדל של 110,000 מ”ר למשרדים, אצלנו בחיפה מתלהבים מאמזון שתאכלס במת”ם בניין של 11,000 מ”ר. אפילו כשמרחיקים לבאר שבע מגלים שחברת גב ים מקימה בכל שנה בפארק המדע בניין של 20,000 מ”ר”.

אז מה מחזיק אותך בחיפה?

“המשרדים שלנו בפארק מת”ם הם בבניין שהשלט שלנו מתנוסס עליו ופונה אל כביש החוף. בהיבט העסקי, ברור לי שהשלט היה הרבה יותר אפקטיבי אם הוא היה ממוקם 100 ק”מ דרומה, במקום שבו קורים הדברים. אלא שאני חי במשך השבוע את האינטנסיביות של תל אביב ושל העולם העסקי, ואחרי העבודה יש לי צורך לחזור אל הכפר – הטבע של הכרמל, הים, השלווה והשקט. אני חייב להודות שהחברים שלי כבר לא גרים פה. ילדי הם גדולים, ובתל אביב יש יותר אלטרנטיבות של תרבות, אמנות ובילוי. תמהיל זה מתאים לשני קצוות הגילאים – גם לצעירים וגם לאלה שהצעירים כבר לא איתם בבית. עבור אשתי השאלה הזאת היא הרמה להנחתה. היא מוכנה לעבור לתל אביב עכשיו, אבל אני עדיין 50 אחוז מהמשפחה”.

“השוק מתייבש מדירות”

הקשיים בשיווק דירות אינם ייחודיים רק לחיפה והם מורגשים בכל הארץ. בלשונם של אנשי המקצוע, השוק הישראלי “מתייבש מדירות” והסיבות לכך הן מגוונות: התייקרות מחירי הדירות עם השנים שמרחיקים את חלום הדירה מהצעירים, מבצעי “מחיר למשתכן” שמושכים אליהם כרבע מכלל הרוכשים וצניחה במספר הדירות החדשות.

לפי דיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנה שעברה החלה ברחבי הארץ בנייתן של 47,430 דירות – צניחה של 10.4 אחוזים בהשוואה לשנת 2017 ונתון שנמוך משמעותית מהיעד הממשלתי שהוגדר לשנה זו במטרה לענות על הביקוש לדירות (60,000 התחלות בנייה). מספר התחלות הבנייה בפועל היה נמוך ב־21 אחוז מהיעד הממשלתי. היזמים מרגישים שהביקושים יורדים, וההיצע יורד בהתאם.

הכלכלן הראשי של משרד האוצר קבע לאחרונה כי מספר עסקאות הנדל”ן בישראל בחודש ינואר היה מהנמוכים שנרשמו בעשור האחרון. רק בשנים 2012 (על רקע המחאה החברתית) ו־2009 (לאחר פרוץ המשבר העולמי) נרשמו בינואר רמות נמוכות יותר של עסקאות בשוק החופשי. סיכום הנתונים מצביע על כך שבחודש הראשון של השנה נרכשו בארץ 9,200 דירות – ירידה של 14 אחוז בהשוואה לדצמבר ושל שלושה אחוזים לעומת ינואר אשתקד.

מי שמעוניין ללמוד מעט על זרמים מתחת לפני השטח יוכל להתרשם מכך ששליש מהדירות שנמכרו – 3,100 יחידות דיור – הן דירות חדשות, ומתוכן 1,200 דירות נמכרו במסגרת “מחיר למשתכן”. הקבלנים מסבירים כי ההתערבות הממשלתית וההטיה של כוחות השוק מהווים מרכיב של ממש בפגיעה במוטיבציה לבנות דירות חדשות.

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

12 תגובות
  1. חיפאי

    כתבה שלמה על מצבה העגום של חיפה ואף מילה על הארנונה הבלתי נסבלת שמשלמים התושבים? זוהי הסיבה המרכזית להגירה השלילית מהעיר! בן אדם עובר לזכרון, עתלית, נשר, קריות ומשלם חצי ושליש ארנונה. נטל בלתי נסבל על תושבי העיר, ללא שום הצדקה ושום תמורה!

  2. אבנר בן נר

    הדבר היפה ביותר שעשוי לקדם עיר ים תיכונית הוא פתיחתה לים . חיפה תעבור מהפך כשהעיר התחתית תיפתח לים. הבריטים אכן דפקו אותנו כשבנו את הנמל מול החלק הכי חשוב למירקם העירוני. ועד עכשיו אנחנו תקועים עם הנמל. והנה , יש הזדמנות פז , להזיז את הנמל לכוון מזרח ולפתוח את העיר התחתית לים. אבל ראש העיר שלנו עסוקה בענייני שדה תעופה ובעצירת פיתוח הנמל החדש. יגידו כמובן מעריציה – שהיא מומחית ויודעת מה היא עושה. לא בטוח! את האנרגיות יש להשקיע בפתיחת העיר התחתית לים- כמו בערי נמל נפלאות לחופי הים התיכון, ואפילו אצלנו – כמו באשדוד ותל אביב. הרבה אוניות נוסעים פוקדות את חיפה מדי שבוע עם אלפי תיירים, שנשארים מעט מאד זמן בעיר ופורחים לביקורים ברחבי הארץ. האם נמל תעופה ישנה זאת? למה זה הפך להיות היעד מספר אחד של ראש העיר – ולא פתיחת העיר לים? לקליש ונחשון צוק – שמנהל פה את העניינים – הפתרונות.

  3. כ3000 צעירים(יהודים)עוזבים לטירה לקריות ולנשר מדי שנה

    זו הכותרת הכי עצובה מהכתבה הזו.
    האבסורד הוא שרוב האנשים במדינה מתחלחלים לשמוע על מגורים בקריות.לצעיר היהודי החיפאי זו בחירה טבעית.לא בגלל שמרויחים שם יותר ושיש שם תעסוקה מרובה,בטח לא בגלל הנוף והאויר הצח..הוא בוחר לעבור לקריות כי כל חבריו מהכיתה כבר עברו,כי אשתו רוצה שהילדים בעתיד ישחקו עם ילדים יהודים ושלא יחיו "בגלות" כמו שנעשה בהדר תחתון,במסדה,בהלל,בקרית אליעזר,ביד לבנים תחתון,בפאר,בסטלה,באלנבי,ובטח בחליסה, בואדי סאליב וואדי ניסנס.ההגירה הזו כפי שצוין בכתבה של ערבים לחיפה היא מגמה שקיימת שנים בהרבה ערים בצפון.וקברניטי המדינה חייבים להתעורר ולהציע פתרונות לפני שהצפון ידרדר לשפל.ויש פתרונות.
    הדברים לא נכתבים חלילה נגד אוכלוסיה ערבית או אחרת,יש דו קיום בחיפה וזכותם להתיישב היכן שהם בוחרים אבל בואו לא נעמיד פנים ונתחסד,יהודים בורחים משכונות שאוכלוסיה ערבית מתחילה להתיישב בהם.
    בנושא של נאות פרס,השכונה הזו היתה אמורה לאכלס זוגות צעירים של נווה דוד,שפרינצק,טירה,קרית אליעזר ולספק להם דיור בר השגה.את כל האיזור היו צריכים להוציא במחיר למשתכן של דירות 80 מטר במחיר עד 700,000 והדבר היה משאיר אם נחזור להתחלה הרבה צעירים בחיפה.
    במקום זה מה עשו ,שיווקו את האיזור ליזמים ואלה מצידם הפנו אותו ישר לכל ההייטיקסים באיזור.היום מחיר ממוצע של דירה שם זה 1.7 מיליון ופי 2 ממה שאמור היה להיות אם הממשלה והעירייה היו מפעילים טיפה היגיון וציונות ופחות חזירות

  4. כאן רשום ש"תקועים" עם דירות

    ומי שעקב בכתבות הנדלן של 'כלבו' שהופץ היום קורא שחיפה והצפון מובילים בעליות מחירים…
    אז למי להאמין?
    כל אחד עם האינטרסים שלו מצייר תמונה אחרת

  5. אריה

    לבנות דירה חדשה בישראל עולה 800000 שח כולל רווח לקבלן כולל הכל. עד שמחירי הדירות לא יירדו למחיר זה תהייה הגירה שלילית לא רק מחיפה אלא בקרוב מישראל כולה. הצעירים מתרגלים לחיות בשכירות וכך יהייה קל להם לרדת מהארץ.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    עיר משעממת שגימלאים מרוצים לחיות בה-ללא טררם ובלגן-הכל קרוב ונוח בעיקר באיזור הקריות כולל תחבורה

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    חיפה היא העיר המתאימה לחיפאים = נוחיות ושלווה-

  8. תמיר

    המדינה, ואם לא אז העירייה צריכים למצוא דרכים לעודד את שוק התעסוקה החיפאי

  9. טל

    לכל אלה שמכוונים לעליית מחירים… מקווה שיום אחד תשכירו דירה ותתמודדו עם עלייה המחירים של ה"שוק" שלכם.

    שום התקדמות של העיר, אבל השום מעלה את המחיר? למה? מה קרה?

    מחירי שכירות בחיפה עולים בכלל כתבות חרא כמו זו.

  10. לראיין מי שנכשל?

    כדאי להזכיר שצמ'נסקי בן שחר כשלו בענק במגוון פרויקטים שניסו למתג ולסייע להם כלכלית למשל הנסיון להפוך את מרכז הקונגרסים לקניון סיני – סיניון, זוכרים? ותסקיר שנתנו לטובת קניון באצטדיון, ועוד ועוד.
    מי שכשל לא צריך לחלק עצות. והעיר התחתית? יקח חמישים שנה עד שיצמח שם משהו ובקרוב עמודי חשמול ומסילות רכבת נוספות אז איזה פתיחה לים? גורנישט

  11. חסויה

    אני בדיכאון – כי אני גרה בעפולה – נכון רע? רע מאוד

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר