בית המשפט המחוזי גער ברשות הרישוי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית חיפה, שהאריכה את תוקף הזמן למתן היתר בנייה בפרויקט תמ"א 38 ברחוב התשבי בחצי שנה מעבר למותר בחוק, למרות שלא התבקשה לעשות כן ובלא סמכות.
עו"ד ג'ובראן ג'ובראן אשר מתגורר בסמוך עתר לבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין, וסגן נשיא בית המשפט אברהם אליקים ביטל השבוע את ההחלטה ואף גער בוועדה. "מדובר בהליך מנהלי מוזר", כתב השופט בפסק הדין, "רשות הרישוי מחליטה להיענות לבקשה שלא הוגשה ואינה קיימת כלל, ואילו היתה מתכבדת ומנמקת את החלטתה ייתכן שהיתה מגלה כי אין בפנייה בקשה כלל. המשיבים – מבקשי ההיתר – לא מצאו טעם במתן החלטה בבקשה שלא הגישו, ולטענתם גם לא היו צריכים להגישה".
תחילתו של ההליך התכנוני היא בבקשה שהגישו שני דיירים בשנת 2014 לקבלת היתר בנייה מכוח תמ"א 38. הבקשה היתה להריסת מבנה ולהקמת מבנה חדש במקומו ברחוב התשבי 43. הבקשה אושרה בדצמבר 2017 בכפוף למילוי תנאים. בחודש דצמבר 2019, משחלפו שנתיים מאז שאישרה הוועדה המקומית את קבלת ההיתר, התנאים לא מולאו. לפי פסק הדין, בפברואר 2020 "החליטה רשות הרישוי-הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להאריך את תוקפה של ההחלטה למתן ההיתר עד 30 ביוני. ההחלטה היא תמציתית וחסרת נימוקים, ותוכנה 'לאישור הבקשה להארכת תוקף, באותם התנאים של הבקשה המקורית'".
רוצים להישאר מעודכנים?
עוד כתב השופט אליקים: "עיון בתשובת המשיבים מראה אף היא כי המשיבים לא פנו לרשות הרישוי בבקשה להארכת מועד. לפי טענת המשיבים, לא נדרשה בקשה להארכת מועד מכיוון שאת מניין השנתיים יש למנות מ-1 באוגוסט 2018 – המועד שבו אושרה בקשתם לביטול תנאי של 'הנמכת מפלס הגינה'. תהיתי בדיון אם יש לראות במכתבו של אדריכל המשיבים מ-14 בינואר 2020 כבקשה להארכת מועד, אלא שבא כוח המשיבים הבהיר מפורשות כי לא מדובר בבקשה להארכת מועד, וחיזוק לכך אני מוצא בעיקרי הטיעון מטעם המשיבים שבו נכתב כך 'בניגוד לעמדתם המפורשת של מבקשי ההיתר, שהבהירו כי אין כלל צורך בהארכה, החליטה הוועדה המקומית על הארכת תוקף ההחלטה למתן היתר לשם הזהירות. לאור האמור לעיל, מדובר בהליך מינהלי מוזר. לטעמי די בשילוב עמדותיהם של כל ארבעת המשיבים לעתירה (הוועדה המקומית, רשות הרישוי ושני התושבים; ש"מ) כדי להביא לקבלת העתירה ולקבוע כי דין ההחלטה לאשר בקשה שלא הוגשה להתבטל".
בהמשך גער השופט ברשות הרישוי של הוועדה המקומית: "בניגוד לעמדתה של רשות הרישוי שעלתה לראשונה רק בתשובה לעתירה, הצורך לקדם הליך רישוי תוך שנתיים ממועד קבלת הבקשה להיתר אינו צריך להיות קשור רק להתנהגות מבקש ההיתר. התקופה הקצובה מחייבת גם את רשות הרישוי לפעול ביעילות ובשקידה לא פחותה, ואם היא מתרשלת ופועלת בקצב בלתי ראוי בניגוד לחובתה החקוקה, יתבטל ההליך התכנוני על כל המשתמע מכך, הן לעניין זכותו של מבקש היתר להגיש עתירה במהלך התקופה כדי לחייב את רשות הרישוי לקיים את חובותיה, והן לעניין עילת חיוב רשות הרישוי בפיצוי בנזיקין במקרים המתאימים".
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
