היצירה "מק ישו" (צילום מתוך אתר מוזיאון חיפה)
היצירה "מק ישו" (צילום מתוך אתר מוזיאון חיפה)

פרשת "מק ישו": העליון דחה ערעור נגד קליש רותם

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים דחה את הערעור שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל על דחיית עתירתה נגד ראש העיר עינת קליש רותם וחברת מוזיאוני חיפה בפרשת היצירה "מק ישו": "על דרך הכלל ימאן בית המשפט להכריע בשאלה תיאורטית"

פורסם בתאריך: 12.11.20 09:21

בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל על דחיית עתירתה של האגודה נגד ראש העיר עינת קליש רותם וחברת מוזיאוני חיפה בפרשת היצירה "מק ישו".

בינואר 2019 חשף "כלבו – חיפה והקריות" כי היצירה "מק ישו" של האמן יאני לינונן אשר הוצגה במוזיאון חיפה לאמנות עוררה זעם במגזר הנוצרי בעיר. בעבודה הוצג צלב שעליו תלויה דמותו של רונלד מקדונלד – הליצן של רשת ההמבורגרים הבין לאומית מקדונלד'ס – בתנוחה של ישו הצלוב. היצירה הוצגה במסגרת התערוכה "סחורה מקודשת", שהיתה חלק מאשכול של 12 תערוכות שנקרא "Shop It" אשר בה ביטאו אמנים שונים את יחסם לתרבות הצריכה המודרנית. יצירה נוספת שמוצגת באשכול מציגה את ישו כבובת קן (בן זוגה של ברבי) ביצירה של פול ומריאנלה "קן ישוע המשיח", ויש בו גם הדפס צבע על נייר ראג של האמן ניק סטרן שבו נראה אדם פושט זרועות לצדדים, צלוב כביכול ומדמם, כשהוא מחזיק בשקיות של שופינג.

בעקבות הפרסום שלחה שרת התרבות דאז מירי רגב מכתב למנכ"ל חברת המוזיאונים דאז נסים טל בקריאה להסיר את העבודות שלדבריה מגחיכות את ישו, תוך כדי איום מרומז על הפסקת התקצוב של המדינה במוזיאון. ימים אחדים לאחר מכן הפגינו מאות אנשים ברחבת הכניסה של המוזיאון וניסו לפרוץ אליו במטרה להוריד את היצירות מהקירות. השוטרים הדפו את המפגינים, ובתגובה הושלכו לעברם אבנים, שמהן נפצעו בראשם שלושה שוטרים.

ימים אחדים לאחר מכן הודיעה קליש רותם על סיומו של המשבר, וכתבה בפוסט בפייסבוק: "בסיכום עם ראשי הכנסיות, והיות וחוזה ההשאלה של הפסל 'מק ישו' מסתיים בימים אלה, היצירה תוסר ושאר הפריטים יהיו תלויים בחדר סגור. ללא כל קשר, אנו מאמינים בחופש הביטוי כחלק מאבני היסוד של הדמוקרטיה. צר לנו על עוגמת הנפש שחוותה הקהילה הנוצרית בחיפה ועל הפגיעה הפיזית והאלימות שהתרחשו בעקבותיה".

אלא שבכך לא תמה הפרשה. האגודה לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה שיורה לראש העיר להימנע מלהתערב בתוכן היצירות שמועלות במוסדות תרבות שנמצאים בבעלותה של העירייה או שמקבלים ממנה תמיכה, ולחייב את קליש רותם להודיע לחברת מוזיאוני חיפה כי אין כל מניעה להציג את "מק ישו" במוזיאון.

בית המשפט פסק כי הגורם המוסמך לקבוע את תכני התערוכה במוזיאון הוא הגורם המקצועי וכי עליו לפעול משיקולים מקצועיים, אך הדגיש כי עליו להביא בחשבון את החובה למנוע פגיעה ברגשות הציבור "בדרך של יצירת האפשרות לכל מבקר במוזיאון לבחור לפי שיקול דעתו העצמאית לא לצפות ולא להיחשף לחלק כזה או אחר של התערוכה המוצגת במוזיאון". כמו כן פסק בית המשפט כי לראש העיר אין סמכות להתערב בתכני התערוכה אך "יש לה הסמכות ואף החובה לפעול למניעת פגיעה ברגשות אוכלוסיית העיר. לשם כך עליה לפעול באמצעות גורמי אכיפת החוק. בד בבד מוסמכת ראש העיר לפעול בדרך של עידוד ההידברות בין קבוצות אוכלוסיה ועדות שונות. נוסף על כך מוסמכת ראש העיר להנחות את כל גורמי הרשות המקומית, לרבות גורמי אמנות ותרבות הפועלים מטעם העירייה ובתחום שיפוטה, להביא במסגרת שיקוליהם העצמאיים את החובה למנוע פגיעה ברגשות ולאפשר בחירה חופשית באפשרות לצפות בתכנים אמנותיים כאלו או אחרים או להימנע מחשיפה".

 

 

באגודה לזכויות האזרח התאכזבו מפסק הדין והגישו לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים ערעור על דחיית עתירתם. ב-2 בנובמבר דנו השופטים נעם סולברג, עופר גרוסקופף, ואלכס שטיין בערעור, שבו טענה האגודה, באמצעות עו"ד דן יקיר,  כי היא הרימה את נטל הראיה באשר ל"מעורבותה העמוקה של ראש העיר בהחלטה להסיר את היצירה 'מק ישו'", וכי מדובר בהחלטה אמנותית שמסורה על פי דין בידי גורמי המקצוע של המוזיאון בלבד. המערערת ביקשה מבית המשפט להצהיר כי "אין לראש רשות מקומית סמכות כלשהי להתערב בתוכן האמנותי של מוסדות תרבות עירוניים".

קליש רותם, באמצעות עו"ד עפרה שלו יפתחאל, טענה בדיון כי בית המשפט לעניינים מינהליים קבע שהיא לא התערבה בהליך קבלת ההחלטות האמנותיות וכי היוצר של "מק ישו" הוא תומך בתנועת BDS הקוראת לחרם על ישראל, ולפיכך הודיע על התנגדותו להצבת היצירה במוזיאון ישראלי. קליש רותם הוסיפה כי דין הערעור להידחות וכי היא מוסמכת להנחות את כל גורמי הרשות המקומית להביא במסגרת שיקוליהם את החובה למנוע פגיעה ברגשות. גם חברת המוזיאונים, שיוצגה על ידי עו"ד יעל עזרא, טענה כי דין הערעור להידחות.

השופט סולברג קבע כי "הלכה ידועה היא עמנו כי על דרך הכלל ימאן בית המשפט להכריע בשאלה תיאורטית. מטעם זה ומטעמים נוספים שבמהות, איננו רואים עצמנו בני חורין להידרש לשאלות משפטיות שאינן דורשות הכרעה במקרה הקונקרטי שלפנינו. הלכה זו כוחה יפה גם במצב שבו היתה העתירה אקטואלית בעת שנדונה בערכאה הדיונית (ואיני קובע כי כך הם פני הדברים בענייננו. משעה שהפכה תיאורטית עובר להגשת הערעור בעניינה, אין עוד טעם להיזקק לה. התערוכה חלפה עברה ואיננה עוד, המוצג שהיה שנוי במחלוקת נשבר ואבד מן העולם, והשקט שב לשרור ברחובות חיפה. לפיכך, הערעור שלפנינו נטוע כולו בסוגיה תיאורטית שאינה דורשת הכרעה שיפוטית בעת הזאת".

עוד קבע השןפט סולברג כי "אם לא די בכך, הרי שבית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי מעורבותה של ראש העיר בהחלטת המוזיאון לא הובהרה" וכי קליש רותם "הודיעה שאין בכוונתה להתערב בהחלטות מקצועיות שיקבל המוזיאון, גם לא בעתיד. הודעתה זו סותמת את הגולל על כל היבט מעשי שניתן היה למצוא בעתירה זו".

עם זאת הוסיף השופט כי "פטור בלא כלום אי אפשר. סעיף 4 לחוק המוזיאונים, שכותרתו היא 'חופש פעולה', קובע כי 'הנהלת מוזיאון מוכר היא בת חורין לכלכל כטוב בעיניה את ענייני המוזיאון במסגרת תקנונו ותקציבו, ובכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו'. עינינו הרואות כי על פי ציוויו של חוק החרות זכאי מוזיאון מוכר לעצמאות ואוטונומיה בניהול ענייניו. חירותו של מוסד תרבותי מתחייבת גם מן הזכות לחופש ביטוי, שזכתה להגנה מוגברת בשדה האמנותי. אין אפוא ספק כי חשיבותה של הזכות לחופש ביטוי – בייחוד בתחום האמנות – ביחד עם ההוראה בחוק המוזיאונים מובילות למסקנה המתבקשת כי מוזיאון מוכר זכאי לעצמאות מירבית בשיקול הדעת המקצועי-אמנותי המסור בידיו. פועל יוצא מן האמור, כי נושאי המשרה שבמוזיאון, אינם כפופים לראש העיר בנוגע לקבלת החלטות מקצועיות".

עוד כתב השופט סולברג כי "מבלי להמעיט מחשיבות העצמאות האמנותית השמורה להנהלת המוזיאון, לא צריך להיות חולק בדבר סמכותו – ולעתים גם חובתו – של ראש עיר היא להכניס את ראשו למחלוקות ציבוריות המתגלעות בעירו, להביע עמדה, וכמובן לנסות לפשר ולגשר בין אנשים ניצים ומגזרים חלוקים. למותר לציין כי ראש עיר, בהיותו איש ציבור, זכאי להביע את עמדתו בכל תחום, שנוי במחלוקת כמו זה שאינו שנוי במחלוקת, לא פחות מכל אדם אחר. מעורבותה של ראש העיר בקונפליקט הציבורי שהתעורר בחיפה איננה פסולה. אדרבה, עמדתה היא חשובה, מתבקשת, ולרוב גם משפיעה. אשר על כן, דינו של הערעור לדחייה.

השופטים שטיין וגרוסקופף הסכימו עם פסיקתו של עמיתם השופט סולברג, ולפיכך הוחלט לדחות את הערעור.

עו"ד יקיר מסר בתגובה: "בית המשפט העליון דחה את הערעור בשל כך שהפך לתיאורטי לאחר שהתערוכה שבה הוצגה היצירה כבר הסתיימה. עם זאת, פסק הדין קובע הלכה חשובה לגבי העצמאות האמנותית של מוסדות תרבות עירוניים ושל מוזיאונים. בפסק הדין נקבע לראשונה כי 'חשיבותה של הזכות לחופש ביטוי -– בייחוד בתחום האמנות – ביחד עם ההוראה הפרטיקולרית הקבועה בסעיף 4 לחוק המוזיאונים, מובילות למסקנה המתבקשת כי מוזיאון מוכר זכאי לעצמאות מירבית בשיקול הדעת המקצועי-אמנותי המסור בידיו. פועל יוצא מן האמור הוא כי נושאי המשרה במוזיאון אינם כפופים לראש העירייה בנוגע לקבלת החלטות מקצועיות'. זו ההתייחסות הראשונה של בית המשפט העליון לכך שמוסדות תרבות עירוניים אינם כפופים להוראות של נבחרי ציבור בתחום האמנותי, ותקדים זה בא להבטיח שפוליטיקאים לא יוכלו להתערב בשיקולים האמנותיים, בתוכן היצירות ובאופן הצגתן".

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. אילנה

    אף אחד לא מתייחס לאיום המרומז של הגברת רגב להפסקת המדינה למימון המוזיאון ??

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר