"לאחרונה קיבלנו 'טופס 4'", אומר בגאווה מנכ"ל המכללה האקדמית צפת, שלומי בן-נון, כשהוא מספר על "מתחם בוסל" (ע"ש יוסף בוסל ממייסדי קיבוץ דגניה – ש"מ). "המתחם מגדיל בבת אחת את הקמפוס שלנו פי שניים מהשטח שלו. הוא יהיה אחד המתחמים היפים בארץ". למתחם, אותו אפשר לכנות גולת הכותרת של המכללה, עוד נחזור בהמשך.
לפני כשלוש שנים נכנס בן-נון (54) לתפקיד המנכ"ל, כשהוא מחליף בתפקיד את שמואל הר-נוי לאחר עשור בתפקיד. "המומנטום ששמוליק (הר-נוי – ש"מ) התחיל היה הרבה מאוד בנייה והתקדמות פדגוגית", אומר בן-נון, "מכללת צפת היא לא מה שהייתה פעם. כיום היא מונה כ-3000 סטודנטים. אנחנו פסע מלהפוך להיות מכללה גדולה. לפי הקריטריונים של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) 3000 סטודנטים הם המינימום הנדרש להכרה כמכללה גדולה".
מוסיף בן-נון: "ההתמחות של המכללה שלנו היא בתחום הבריאות. אנחנו מלמדים כאן רפואת חירום, מעבדה רפואית, פיזיותרפיה וסיעוד. אנחנו פותחים עכשיו חוג ייחודי שאין לו מקבילה בכל הצפון, חוג אופטומטריה (תחום לימודים המתעסק באבחון, מחקר וטיפול בבעיות במערכת הראייה – ש"מ). החוג ימוקם בבית רכטר, מבנה שנמצא כרגע בשיפוץ ודומה מאוד למלון הבוטיק 'אלמא' בזכרון יעקב, מדורג על צלע ההר. בנוסף, בסיוע הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) והמל"ג, הגשנו תוכנית להקמת מתחם מעונות שיכיל 300 מיטות, חנייה ומרכז מסחרי. התוכנית נמצאת כרגע בהפקדה. הפרויקט הזה אמור לתת זריקת דחף רצינית לעיר צפת".
"עלות השיפוץ כ-200 מיליון שקלים". "מתחם בוסל" (צילום: איתן קושניר)
"לצפון הארץ מגיעה אקדמיה טובה"
כשבן-נון מדבר בהתלהבות על התרומה של הבנייה במכללה לעיר צפת, אפשר בטעות לחשוב שהוא תושב המקום או לפחות תושב אחד מיישובי הגליל, אבל במקור בן-נון הוא בכלל הוא מקרית אליעזר בחיפה, וכיום הוא מתגורר בקרית טבעון. בעברו הספיק לכהן כמפקד בית הספר להנדסאי תעופה בטכני של חיל האוויר וכמנהל המרכז הקדם אקדמי במכללה האקדמית עמק יזרעאל. הוא מחזיק בתואר שני מאוניברסיטת חיפה במינהל ציבורי ותואר שני מאוניברסיטת בר אילן בניהול לוגיסטיקה, זאת בנוסף להיותו בוגר "מכון מנדל למנהיגות". ההגעה לצפת עבורו אינה דבר מובן מאליו.
למה בחרת להגיע לצפת ולא המשכת למרכז הארץ?
"הגעתי לצפת מתוך שליחות. אני חושב שהאקדמיה היא אחד הגורמים למוביליות חברתית. צפון הארץ הוא אזור שהוזנח הרבה מאוד שנים ומגיעה לו אקדמיה טובה, שיפרח מבחינה חברתית, ושיהיה אבן שואבת לכל האזור. צפת היא מקום קסום. בחורף יורד כאן שלג והכל מתכסה בלבן. המדינה חייבת לחבר את הצפון לכל התשתיות ולכל הטוב שיש במדינה. לא יכול היות מצב שבו בפריפריה מרוויחים פחות, משכילים פחות, חולים יותר, מתים יותר, עומדים בתור יותר, וההתניידות קשה יותר. זה לא הגיוני. אני מאמין שבמקומות כאלה המכללות מהוות גם מרכז לתעסוקה, גם לקידום האקדמיה וגם מתן אלטרנטיבה למה שיש במרכז. מכללות כמו צפת יקדמו את המדינה הזאת".
ואכן עם הצלחות אי אפשר להתווכח. בינואר האחרון פרסמה לשכת עורכי הדין בישראל נתונים על שיעור הבוגרים של הפקולטות ובתי הספר למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ, שעברו את בחינות ההסמכה של הלשכה שהתקיימו בדצמבר 2021. מהנתונים עולה, ששיעור בוגרי בית הספר למשפטים ממכללת צפת הוא הגבוה ביותר בארץ מבין המכללות ועומד על 69 אחוז. הציון הממוצע של אותם בוגרים עמד על 61.6 אחוז.
בן-נון: "בפרסום האחרון של לשכת עורכי הדין אנחנו היינו ראשונים בין כל המכללות גם מבחינת הציונים וגם במספר העוברים. זהו הישג חסר תקדים. המכללה עומדת בפני צמיחה אדירה עד כדי כך שלאחרונה שמנו דגש גדול על להביא לכאן סטודנטים מחיפה ומהקריות".
"בחורף יורד כאן שלג והכל מתכסה בלבן". מכללת צפת (צילום: איתן קושניר)
יש מכללות שגובות שכר לימוד עבור תואר שלא כל אחד יכול לשלם, לעומת אוניברסיטאות ששכר הלימוד שם מפוקח על ידי המל"ג. איפה אתם על הסקאלה הזו?
"במכללת צפת משלמים שכר לימוד אוניברסיטאי, אבל בכל אופן יש הבדל גדול בין אוניברסיטה למכללה. באוניברסיטה מתמקדים יותר במחקר ובמכללות נותנים יותר מענה אישי לסטודנט, למרות שגם למכללות יש היום אופציה של מחקר. היום הפער בין המכללות לאוניברסיטאות מצטמצם. אם לוקחים, למשל, את אחוז העוברים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בישראל בדצמבר 2021 מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, רואים שהוא הצטמצם מאוד. אצלנו, להיפך, הוא גדל באחוזים די גדולים. במבחנים האחרונים של משרד הבריאות בתחום הסיעוד, 100 אחוז מהבוגרים עברו. אלו מבחנים ממשלתיים שכל מי שלומד סיעוד בארץ נבחן בהם. אותו הדבר גם בפיזיותרפיה וברפואת חירום.
"דבר נוסף, איך יודעים שהמכללות בכלל ומכללת צפת בפרט תופסות כיום נפח רציני בעולם התעסוקה? מכיוון שבוגרי המכללה משתלבים היום במגוון תחומים שפעם היו נחלת בוגרי האוניברסיטאות. בוגר סיעוד אצלנו מתמודד בהצלחה על מקום עבודה מול בוגרי סיעוד מהאוניברסיטה העברית או מאוניברסיטת תל אביב. כל הבוגרים שלנו מוצאים עבודה".
רוצים להישאר מעודכנים?
המילה האחרונה בתחום הפדגוגי
ובחזרה ל"מתחם בוסל", הכולל כמה מבנים שחלקם עדיין בשלבים שונים של הקמה. המתחם הוקם מתרומות רבות, בהן של קק"ל מל"ג, קרן לגסי, קרן היסוד וקרן הלמסלי.
בן נון: "עלות שיפוץ המבנים היא כ-200 מיליון שקלים. נעשתה כאן עבודת שימור של ישן ושילובו עם חדש. מבחינה פדגוגית ילמדו פה בטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש היום בארץ. במכון הסימולציה ע"ש הלמסלי, הציוד הרפואי הוא המילה האחרונה בתחום. יהיו פה, למשל, בובות שאפשר ליילד אותן, ולקבל אחר כך בטלפון החכם את כל המהלך של הבדיקה הרפואית שנעשתה לבובה כלמידה. המקום הזה יהיה פתוח לכל העולם הרפואי: למד"א, לקופות החולים, לכל בתי החולים בצפון ולצבא. אנחנו בונים גם על שיתופי פעולה בינלאומיים כי התשתיות מאפשרות את זה".
בשנה שעברה הורה המל"ג על הקמת ועדה שתבחן הקמת אוניברסיטה בגליל. האם זה לא יוריד לטמיון את כל מה שהשקעתם עד עכשיו?
"זו סוגיה מאוד כבדה. לדעתי, המכללה לא תיפגע. יש כבר כמה הצעות למודלים של אוניברסיטאות על הפרק. ביחד עם מכללת תל חי גיבשנו הצעה שאנחנו צריכים להעביר אותה לוועדה, שהקימה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ועוסקת בנושא. אנחנו מציעים מודל לאוניברסיטה, לפיו התארים הראשונים ימשיכו להילמד במכללות והתארים המתקדמים ילמדו באוניברסיטה".
זה מודל שכבר נבחן בעבר אך מעולם לא יושם. במה אתם מחדשים?
"הוא יהיה קצת שונה, כי זה לא הולך להיות מודל 'רב קמפוסי' עם אותם מקצועות שנלמדים בכל מכללה והסטודנט יכול להחליט איפה הוא לומד אותם. כל מכללה תלמד לפי התמחותה, ואנחנו נעסוק בבריאות. אגב, זו החלטת המל"ג, ואנחנו רק מבקשים ליישם אותה. אם היא תתקבל כולנו נרוויח מכך".
