האביב הגיע – והטבע מתעורר לחיים בפריחה מרהיבה. בעוד רבים מאיתנו מתענגים על היופי ועל הצבעוניות של העונה, לא מעטים סובלים בשקט מתופעה המוכרת כקדחת השחת (Hay Fever). מה שרבים אינם מודעים לו הוא שהאלרגנים הללו נמצאים ממש לידינו – בשדרות, במדרכות, בגינות הציבוריות ואפילו בקירות הבתים.
האויבים הנסתרים שבחוץ
מסתבר שאותם צמחים תמימים למראה, שאנו חולפים על פניהם מדי יום, הם בדיוק אלה שגורמים לסבל לרבים מאיתנו. כ-40 אחוז מצמחי הבר בארץ שייכים למשפחת הדגניים, המוכרים לנו כ"דשא", ואלה נמצאים בכל פינה – בגינות, בפארקים, ובשטחים הפתוחים.
"הבעיה העיקרית היא שאנחנו לא מזהים את האויב", מסביר ד"ר יוסף פנסוף, מומחה באלרגולוגיה ואימונולוגיה במרכז לרפואה יועצת לין של כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, "אנשים סובלים מנזלת, מהתעטשויות ומגרד בעיניים ובגרון, ולא מקשרים זאת לצמחייה שנמצאת בסביבתם הקרובה".
אחד מהמפתיעים ביותר הוא כתלית יהודה – צמח שגדל בשפע במדרכות ובקירות ברחבי הארץ, במיוחד בצפון ובירושלים. צמח זה, שרבים כלל אינם שמים לב אליו, גורם לתופעות אלרגיות קשות כמעט לאורך כל השנה, בדגש על האביב.
התסמינים שמשבשים את החיים
הסובלים מאלרגיות עונתיות מדווחים על שורה של תסמינים שמשפיעים באופן משמעותי על איכות חייהם – קשיי נשימה, חוסר ריכוז ובעיות שינה. בחלק מהמקרים, האלרגיה אף מתפתחת לאסטמה עונתית שמתבטאת בקוצר נשימה ובצפצופים.
"רבים מהסובלים אינם מודעים לכך שהצמחים שצומחים בכל מקום סביבם הם הגורמים לתסמינים הללו", מוסיף ד"ר פנסוף. "חשוב לזהות את הצמחים הספציפיים שמעוררים את התגובה האלרגית אצל כל אדם".
ד"ר יוסף פנסוף (צילום: דוברות כללית)
רוצים להישאר מעודכנים?
מיפוי האלרגנים בסביבתנו
לא כל הצמחים גורמים לאלרגיה. רק אלה המסוגלים לשחרר אבקנים ברוח מהווים איום אלרגני, ובהם ניתן לזהות שלוש קבוצות:
1. משפחת הדגניים – צמחי המדשאות ודגני הבר השונים שמהווים חלק ניכר מהצמחייה המקומית.
2. עצים מסוימים – במיוחד זית, ברוש, אלון ופקאן.
3. צמחי בר נפוצים – ירבוז, כף אווז, לחך וכתלית יהודה.
מפתיע לגלות שדווקא עצים כמו אורן ואקליפטוס, שלעתים נתפסים כמעוררי אלרגיה, למעשה מהווים גורמים נדירים יחסית.
איך מתמודדים?
הצעד הראשון בהתמודדות עם אלרגיה לצמחים הוא זיהוי הגורם הספציפי, וניתן לעשות זאת באמצעות טסטים עוריים פשוטים במרפאות אלרגיה.
לאחר זיהוי הגורם, ניתן לקבל טיפול תרופתי מתאים לתקופת הפריחה הרלוונטית:
– כדורים אנטיהיסטמיניים מודרניים שאינם גורמים לנמנום.
– תרסיסים לאף מסוג סטרואידים במינון נמוך.
– טיפות עיניים לשימוש מקומי.
– משאפים במקרה של תסמינים נשימתיים.
"חשוב להתחיל את הטיפול כעשרה ימים לפני תחילת עונת הפריחה ולהמשיכו עד סיומה", מדגיש ד"ר פנסוף, "במקרים קשים במיוחד, כאשר הטיפול התרופתי אינו מספק, ניתן לשקול טיפול חיסוני שמציג אחוזי הצלחה גבוהים".
לסיכום, העובדה שהצמחים האלרגניים נמצאים בכל מקום סביבנו אינה אומרת שאנחנו חייבים לסבול. מודעות לסביבה, זיהוי מוקדם של הגורמים והתחלת טיפול בזמן יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים בעונת האביב.
אין סיבה שדווקא בעונה היפה ביותר בשנה נסבול מתסמינים שפוגעים ביכולתנו ליהנות מהטבע. רופאים מומחים לאלרגיה יכולים לספק את הכלים הדרושים כדי להתמודד עם האלרגנים הנסתרים שמקיפים אותנו.
כתלית יהודה (צילום: דוברות כללית)
תגובות