שדרות מוריה היו פעם ציר סוער ותוסס עמוס במגה פאבים ובמסעדות גורמה. היום שדרות מוריה הן ציר סוער ותוסס עמוס לשעבר. אבל כילד בשנות ה-70 וה-80, שדרות מוריה היו עוד רחוב, לא שונה בהרבה משאר רחובות אחוזה. בקצה אחד, זה של מרכז הכרמל, שכן הקסם הקולינרי מקדייוויד, זה עם הספרדי הכפול ועם כרטיסי הגירוד, ובקצהו השני, זה של רחוב חורב עוד לפני שהוקם מרכז חורב, שכנה אגדה קולינרית אחרת – פלאפל צמד חמד שניצב במקום שבו פועלת היום מאפיית אריאל.
בין לבין לא היה הרבה. היה הקיוסק המיתולוגי של עמי פז, שבו שתינו מיץ פז (שום קשר משפחתי) ולפעמים קריסטל מוגז. ליד האנדרטה בצומת כרמליה, במפגש הרחובות מוריה ושמשון, היתה אז מסעדה יוקרתית שקראו לה קרוק, ואני לא חושב שאי פעם אכלתי בה. משיקולי תקציב היינו נפגשים בערב יום שישי באנדרטה לערב כיתה, ובדרך כלל הולכים לגן שמואל או לגן מאניה כץ.
הפיקסל'ה (צילום: איתמר רוטלוי)
באמצע שדרות מוריה היתה חנות טלוויזיות, שבכל פעם שעברנו לידה היינו עוצרים ומביטים בפליאה בטלוויזיה צבעונית. וזה אכן היה פלא, כי באותם הימים, על מנת למנוע יצירת מעמדות חברתיים, הונהג בארץ האנטי מחיקון, שמנע גם מבעלי הטלוויזיות הצבעוניות לצפות במשהו שלא היה שחור-לבן. כן, היו ימים כאלה.
ואז, בתחילת שנות ה-90, שדרות מוריה שהיו עד אז עוד רחוב חיפאי מנומנם, נטול אקשן ואטרקציות, החלו להתעורר. נעמה אלטשולר פתחה את קפה נטו; דורי גלפז פתח את טמפופו – המרקייה הראשונה (והיחידה) בתולדות חיפה; אור שחף וגיא שמיר פתחו את הצינזאנו – הפאב שהביא לעיר את בשורת המשקה האיטלקי; ומוסי דן פתח בכיכר ספר פאב שכונתי פיקסל'ה. זו כבר היתה מהפכה. אנשים באו בכפכפים וטרנינג לשתות ג'ין וטוניק. לפעמים עלתה על הבר בחורה מתערטלת. הקהל השתגע.
הצינזאנו (צילום: אור שחף)
רוצים להישאר מעודכנים?
לאחר מכן מוסי פתח את פיקסל'ה סטייק, שנקרא גם פיקסל'ה פלוס 1, שגם הוא היה פאב שכונתי – אבל עם סטייקים; הברמן האגדי יהודה קדרון ביחד עם תמיר זרנקין הגדול פתחו את הפונזי; ובין לבין פתחו שחף, שמיר וגילפז את קפה 29 וחוללו מהפכה קולינרית של ממש. קפה 29 היה הראשון להביא לעיר את הפוקצ'ה. עד אז חיינו על לחם פרוס ובגטים. קפה 29 גם מצא בחור צעיר שהתמחה בלעשות וופל בלגי. לבחור קראו דודו אוטמזגין. היום הוא מגה קונדיטור.
הפרנג'ליקו (צילום: איתמר רוטלוי)
ואז מושיקו טיילר פתח את הפרנג'ליקו ולימד את כולנו מה זה סושי וניגרי ופוטומאקי; ובכיכר ספר – מעוז האשכנזים של חיפה – נפתחה מסעדה תימנית; ובהמשך נפתחו גם המיידלר'ס והבראון והלוינסקי והמלאגה והדיוק וקניבר וצפרירים 1; ואחריהם, במקום הקיוסק של עמי פז נפתח סניף של פלאפל הזקנים, שהציע גם סביח ובהמשך שינה את שמו לפלאפל אייל.
המיידלר'ס (צילום: איתמר רוטלוי)
חלק קטן מהעסקים הללו עדיין קיים, הרוב כבר מזמן לא. אבל אני מתגעגע לימים אחרים, שבהם מוריה עוד לא היה ציר, בטח לא מרכז בילויים, אלא שדרה נחמדה עם בתי עסק ספורים, כשכולם הכירו את כולם, כשאני הייתי צעיר ויפה. או לפחות צעיר.
בית טולצינסקי, מוריה 21 – הבית הראשון בשדרות מוריה (צילום: באדיבות אורית סוניה גופרי אריאב)
היו זמנים
את עמי פז לא זוכר אבל את עמי פזטל מ"שירים ושערים" זוכר גם זוכר. שכחת לציין את "נרגילה" במרכז הכרמל ואת דיסקוטק "הפיבר" ליד גן האם. שניהם היו מוסדות אייקוניים בסוף שנות ה-80.
אתונה וזאוס
ואיך אפשר בלי להזכיר את פאב האגורה של חיים ומיקי כהן שהרבה זוגות נשואים (ובוגדים) חייבים למקום את אושרם.
כהן
שכחת את "קפה תות"!!, בית קפה מוביל בשנות ה-90 ואחרי זה…….
נוסטלגי 2000
עד2012 היה הציר תוסס והרבה צעירים עד שיונה יהב העלה את הארנונה וכל הברים והמסעדות נסגרו. בתקווה שיעתיקו את העסק לעיר התחתית וזה לא קרה. יש דברים שלא כדי לגעת נקודה עיר תוססת ומקומות בילוי בונים את עצממם באופן ספונטני
ש
מרגש, הכרמל שלנו ,רק חיפאים בדם יכולים להביןת
חיפאי שורשי
מי זוכר איזה פאב היה במרכז הכרמל איפה שעכשיו אגדיר והפסטה בסטה בציוד למגרש חניה בפינסקי על קלר, זוכר משהו רוק או סוס שנכנסים יש מסדרון עם מראות ותמונות תלויות של כל הצוות והקבועים לדורותיהם.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
לאחר שמק דויד סגרו היה גם סניף של בורגר ראנץ' אני זוכר את יום הפתיחה של הסניף שהיה מלא אנשים אי אפשר היה אפילו להיכנס פנימה
ומה עם המסיבות בדירות השכורות
ציר מוריה התחיל בבורגר ראנץ' המיתולוגי והמתחרה הנחוש מק דויד. היו מגיעים אליו כל החתיכים מעירוני ה' ושחייני מכבי מהבריכה עם ריבועי בטן ומולם החתיכים עם הקוביות ממרכז אביחי של אודי רענן. כולם הלכו לשחק כדורסל במגרש באורנים ליד השופרסל ובערב תכננו את היציאה לחורבה לאולטרסאונד או פאשה בעיר התחתית כשאת המשך הלילה שכלל מפגני ביצועים מהכושר בשחייה וקארטה ישר על מדשאות גן מניה וגן שמואל. היו תיכוניסטים טחונים ששכרו דירות במוריה ועשו מסיבות יותר אינטימיות עם אוכל ושתייה שהביאו מהפאבים שחיו מצוין על מסיבות הסלון האלו. אבל נכנסת לשם נער ויצאת גבר או נערה ואשה וזאת הייתה אטרקציה לבוא לכרמל מכל הסביבה. אלו היו הימים. היינו הולכים למסור דואר בסניף וודג'ווד וחוזרים עם משלוח פליירים לחלק בתיכונים למסיבות ולדירות תשוקה. שנות ה-90 מוריה היה בטופ.
בוננזה
הכל נחמד, רק התבלבלת בסדר הדברים ! לפני חברי מוסי ודובה'לה וחברך דורי שעבד אצלי בתחילה, היה ביסטרו 107 שהיה הראשון בכיכר קרית ספר, כשעוד היתה מזרקה !
רק למען הסדר הטוב
שוש
לפני הדיוק היה בית קפה בשם אמדאוס. היו שם עוגות מעולות. ואיפה שהיום גרג קיטשן היה בית קפה מעולה עם מרקים מעולים. היתה להם את עוגת הקונקורד הטובה ביותר שאכלתי. בשום מקום בארץ לא מכינים את העוגה הזו. גם סניף קפה גרג הראשון היה במוריה. הם היו מעולים והיה להם מדקה שוקולטה מעולה. מאז הם ירדו ברמה מאוד
בוננזה
עם כל הכבוד לכתבה הנחמדה, קצת סדר כרונולוגי: בכיכר קרית ספר, עוד כשהיתה מזרקה בכיכר קפה-מסעדה ביסטרו 107 היה מקום הבילוי הראשון בכיכר ! דורי החל לעבוד שם מאחורי הבר, מוסי ושותפו דובה"לה פתחו את הפיקסל'ה אחרי שנה ושנה אחריהם נפתחה המרקיה שלא בייזום של דורי (סיפור אחר..) ואחריהם כל השאר.
רק למען הסדר הטוב….
ציונה
כיום מוריה הוא רחוב שרק הפקקים בו ממאיסים את הנסיעה בו. רועש ומלא לכלוך.
חזי
איזה מזל היה לי להיוולד ב-1974 לתוך כל הטוב האותנטי הזה. חיפה בלב, בנשמה, לנצח 🙂
יואל הנביא
אין כותבים, שהתמחה בלעשות וופל בלגי…
כי אם, שהתמחה, בהכנת, וופל בלגי…
אין כותבים, בטח…
כי אם, ודאי…
מוריה
עכשיו יש ערבים עם מכוניות ואופנועים משודרגים שעושים רעש בכוונה והומלסים
חיפאי מאוכזב.
למי פאקינג אכפת, שמתרפקים על העבר ההווה לא משהו.
להוסיף מסחר לכל התמא 38 במוריה
במקום שתמא 38 תשמש להחיות את ציר מוריה ולדרוש מכל בניין חדש להוסיף קומת מסחר גבוהה (כפולה) שתאפשר לו להיות מחדש
ציר של מסחר וחנויות ובנקים ומסעדות טובות או פאבים אז כל בנין רק עושה חניה והציר מת כי בין לבין המרכזים המסחריים
יש איזה קילומטר של שממה מוחלטת אולי שני משרדי רופאים.
חייבים להחיות את ציר מוריה. לתת תמריץ ליזמים לעשות קומת קרקע גדולה. סופרמרקט ממש חסר באחוזה וליד כרמליה למשל.
או חנויות בגדים פעם היו היום כמעט ואין. תעשו בתמא 38 7 קומות אבל 2 ראשונות קומה גבוהה 6 מטר מסחרית ואז הציר יחיה מחדש.
רק עניין של יוזמה מהעירייה
שני תנאים להחזרת המבלים:
1 – סיירת עירונית שתעיף בנחישות את העבריינים והשבאב מהכפרים בטיילת לואי מרכז הכרמל והמושבה
2 – עידוד לעירייה ליזמים להקים פאבים בתי קפה מועדונים. למשל בשמורה לשעבר בואדי חורב כבר 30 שנה מבנה הרוס אפשר לעשות שם יופי של פאב