בשנים האחרונות התפתחה במערכת החינוך העירונית בחיפה שיטה, שספק אם רבים מכירים ואשר מכבידה על כיסו של כל הורה.
לכל בית ספר בעיר קיימים כמה מקורות תקציביים מעבר לשעות ההוראה שמקצה משרד החינוך. המקור הראשון והמוכר הוא חשבון הורים, שאליו נגבים בתחילת כל שנת לימודים תשלומי הורים עבור טיולים, סל תרבות, פעילויות העשרה ושירותים נוספים. גובה התשלומים הוא מוגבל ומפוקח באמצעות חוזר מנכ"ל משרד החינוך, ובתי הספר פועלים בהתאם לתקרות הגבייה שנקבעות מדי שנה.
לצד חשבון זה, לכל בית ספר קיים חשבון בנק נוסף, שאליו מועברים מדי שנה מאות אלפי שקלים, ולעתים מיליוני שקלים, ממשרד החינוך במסגרת תקציבי גפ"ן, הקצבות ייעודיות ותקציבים נוספים. חשבון זה מנוהל על ידי מנהל בית הספר, מזכירת בית הספר (עובדת עירייה) ונציג המחלקה לבקרה כספית (עובד עירייה) שגם אמונה על הפיקוח על ההתנהלות בחשבון.
אלא שלאותו חשבון נכנסים גם סכומים משמעותיים ממקור אחר לחלוטין – תקורות מפעילות קהילתית ומחוגים המתקיימים בשטחי בתי הספר. בכל בית ספר פועלת פקידה מטעם העירייה שתפקידה הוא להשכיר כיתות, אולמות ומתקנים למפעילים חיצוניים – חוגים, צהרונים ופעילויות שונות. מתוך ההכנסות הללו גובה בית הספר תקורה בשיעור של כ-20 אחוז, אשר מועברת לחשבון הבנק המדובר.
ברמה העירונית, מדובר בסכומים לא מבוטלים שעשויים להגיע למיליוני שקלים בשנה ואשר אמורים לשמש לטובת התלמידים, להעשרת הפעילות הבית ספרית ולרווחת הצוותים. יתרה מכך – העירייה אף מפעילה מנגנון סולידרי שבמסגרתו חלק מהכספים הנצברים בבתי הספר החזקים מועבר לבתי ספר חלשים יותר בעיר, שבהם להורים אין יכולת לממן חוגים ולכן גם אין הכנסות מתקורה.
רוצים להישאר מעודכנים?
כך קורה שבחלק מבתי הספר, ובמיוחד באלו שבשכונות החזקות, הצטברו בחשבונות הבנק סכומי כסף משמעותיים מאוד, ללא שנעשה בהם שימוש במשך שנים.
ובמקביל, ההורים ממשיכים לשלם מדי שנה את מלוא תשלומי ההורים המותרים. כלומר, למרות שבתי ספר נהנים מהכנסות משמעותיות מהמערכת הקהילתית והכספים נערמים בחשבונות הבנק, ההורים ממשיכים לממן את הפעילויות מכיסם. המשמעות היא חשש ממשי לגבייה כפולה לכאורה מאותו ציבור הורים עבור אותן מטרות חינוכיות, והיעדר בקרה על ניצול כספי התקורה לטובת ייעודם המקורי – התלמידים וצוותי החינוך.
לנוכח הדברים עולות שאלות ציבוריות כבדות משקל:
1. האם כספים אלו נרשמים בדוחות התקציב של העירייה?
2. כמה כסף הצטבר בכל אחד מחשבונות הבנק של בתי הספר בעיר ומהו חלקם של כספי התקורה?
3. מדוע נגבים מההורים סכומים משמעותיים עבור פעילויות שניתן לממן מכספי התקורות שנצברו?
4. מי אישר את מנגנון הגבייה הכפולה לכאורה – גם תקורה מהפעילות הקהילתית וגם גביית כספים מההורים?
5. האם קיימת תקרה לסכום שמותר לבית ספר לצבור בחשבונותיו?
6. האם העירייה מבצעת בקרה על היקף הכספים הבלתי מנוצלים?
7. האם הכספים שנצברו נושאים ריבית או תשואה כלשהי, ולאן מועברות ההכנסות הללו?
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "כל הכספים מנוהלים תחת פיקוח ובקרה עירוניים בהתאם לכללי מינהל תקין, ואין מדובר ב'גבייה כפולה' אלא במקורות תקציביים שונים בעלי ייעוד שונה. תשלומי ההורים נגבים כחוק, תחת פיקוח ובשקיפות מלאה, עבור רכיבים מוגדרים בלבד כגון טיולים, סל תרבות ופעילויות חינוכיות. אין כל קשר בין תשלומי ההורים המאושרים על פי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך לבין תקציבים והכנסות נוספים של בתי הספר. מנגד, תקציבי גפ"ן, הקצבות משרד החינוך והכנסות מפעילות קהילתית ותקורות אינם כספי הורים ואינם מהווים חלופה להם. כספים אלו מיועדים להרחבת מענים חינוכיים, לרווחת תלמידים וצוותים, לפיתוח יוזמות ולצמצום פערים בין בתי הספר בעיר. העירייה מפעילה מנגנוני איזון בין בתי ספר חזקים למוחלשים ומעודדת יצירת מערכות קהילתיות תומכות לטובת כל תלמידי העיר".
תגובות