מחקר חדש של רשות נחל הקישון, שבוצע במימון הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) ובשיתוף המכללה האקדמית תל חי, מגלה כי שיקום יזום של צומח מקומי בגדה, לצד טיפול מתמשך במינים פולשים ומתפרצים, ובראשם אשל מרובע, מובילים לעלייה משמעותית במגוון הביולוגי ולחיזוק המערכת האקולוגית לאורך הנחל. ממצאי המחקר יוצגו ביום עיון של קק"ל שייערך ביום רביעי הקרוב.
נחל הקישון, מהנחלים הגדולים והחשובים בישראל, סבל בעשורים האחרונים מפגיעה חמורה במערכת האקולוגית: זיהום, עבודות תשתית בסמיכות לנחל, הטיית מים וחדירת מינים פולשים כגון פרקינסוניה שיכנית, שיטה כחלחלה ואשל מרובע. במסגרת המחקר, בהובלת ד"ר דידי קפלן מהמכללה האקדמית תל חי ומעיין ציון מרשות נחל הקישון, נבחנה השפעתם של שלושה טיפולים ניסיוניים לאורך קטע של כשני קילומטרים: הסרה של אשל ומינים פולשים בלבד; נטיעה ושתילה של מינים מקומיים וטבעיים לאזור; אזור ביקורת ללא טיפול כלל.
במהלך שלוש שנים, בין 2021 ל-2023, נמדדו עושר המינים, שיעור הכיסוי הצמחי ויכולת ההתחדשות של מיני בר מקומיים ביחס למינים הפולשים. הממצאים הצביעו באופן ברור, כי באזורים שבהם בוצע שיקום צמחי מלא נרשמה עלייה ניכרת בעושר המינים וביציבות בית הגידול, לעומת אזורים שבהם בוצעה רק הסרה של המינים הפולשים, בהם המשיכה שליטת האשל ומינים מתפרצים נוספים. את שתילת הצמחים ביצעה משתלת הרדוף.
רוצים להישאר מעודכנים?
שרון נסים, מנכ"לית רשות נחל הקישון: "קיימת חשיבות רבה למחקר שנערך, והממצאים מחזקים את החשיבות של עבודה שיטתית ומתמשכת בשיקום נחלים. כשפועלים נכון ובשיתוף פעולה, הטבע יודע להתאושש, ואנחנו רואים זאת בקישון באופן ברור".
מעיין ציון, ראש תחום הסביבה ברשות: "התוצאות מדגישות את חשיבות השיקום האקטיבי. לא רק ביעור של מינים פולשים, אלא גם נטיעה מבוקרת ותחזוקה עקבית. זהו המפתח לשיקום אמיתי של בתי גידול לחים ולשמירה על המגוון הביולוגי בישראל". ד"ר דידי קפלן: "האשל הוא חלק מהמערכת האקולוגית של הנחל, והניסוי הציג איזון בין מינים מקומיים נוספים התורמים לעושר המינים ולמורכבות האקולוגית. כדי לשמר איזון זה, נדרשת פעולה מתמשכת של ריסון האשל עד להתבססות מינים מקומיים מתחרים. שלוש שנות הניסוי הצביעו על היתכנות לשיפור בית הגידול ועל הצורך בהמשך טיפול עד להתייצבות המערכת".
תגובות