מבקר המדינה: זינוק במספר התביעות נגד העירייה בנושא חזירי הבר

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם את דוח הביקורת לשנת 2024, ובו פרק שהוקדש לחזירי הבר. משרד מבקר המדינה בדק בחודשים יולי-דצמבר 2024 היבטים שונים בנוגע להתמודדות של רשויות מקומיות עם חזירי בר ועם תנים בתחום שיפוטן בשנים 2024-2019. הבדיקה בוצעה בארבע רשויות מקומיות – העיריות חיפה, ירושלים ונשר, והמועצה המקומית קרית טבעון. בדיקות השלמה נעשו ברשות הטבע והגנים (רט"ג), במשרד להגנת הסביבה ובמשטרת ישראל.

הדוח מתייחס לכמה נושאים עיקריים:

תביעות

מדוח המבקר עולה כי מינואר 2017 עד מאי 2024 הוגשו לעיריית חיפה 304 דרישות ותביעות משפטיות בגין נזקי רכוש וגוף שנגרמו מחזירי בר, והעירייה שילמה, בין אם באופן ישיר או באמצעות ביטוח, פיצויים בסך כולל של כ-1.3 מיליון שקל בגין חלק מאותן דרישות ותביעות.

עוד עולה מהדוח כי בשנים 2022-2019 הסתמנה מגמת עלייה במספר הדרישות והתביעות נגד העירייה בנושא נזקים שנגרמו על ידי חזירי בר, אך מגמה זו נבלמה ב-2023. כמו כן, ב-2020 וב-2021 הסתמנה עלייה במספר הפניות בנושא חזירי בר למוקד העירוני, ובכל אחת מהשנים נרשמה עלייה חדה בשיעור של כ-60 אחוז ביחס לשנה שקדמה לה. ב-2022 החלה מגמת ירידה במספר הפניות, ומגמה זו נמשכה ב-2023, אך ב-2024 שוב הסתמנה מגמת עלייה בשיעור של כ-40 אחוז ביחס ל-2023. ב-2021 מספר הפניות בנושא חזירי בר היה גדול ב-1.5 ממספרן הממוצע של הפניות ב-2024-2019, למעט 2021.

ב-2023 חלה ירידה של כ-30 אחוז במספרן הכולל של הפניות בנושאי חזירי בר ופחים הפוכים לעומת שנת 2022, ובשנת 2024 נרשמה שוב עלייה של כ-20 אחוז במספר הכולל של הפניות בנושאים אלה. עם זאת, בחינה של מדד הפחים ההפוכים מצביע על כך שמגמת הירידה ב-2023 נמשכה גם ב-2024.

עיריית חיפה מסרה בתשובתה למבקר כי על פי דוח סיכום פעולות העירייה ורט"ג לדצמבר 2024, עדיין יש תושבים שתורמים למשיכת חזירי הבר על ידי האכלה מכוונת, ולכן יש צורך בהיקף פעילות אכיפה נרחב.

משרד מבקר המדינה ציין לחיוב את העירייה על שיזמה ומימנה מחקרים וניסויים בנושא חזירי בר כדי לייעל את הטיפול בתופעה, אך עם זאת, היא לא ביצעה מחקרי המשך שהיו יכולים לספק מידע חשוב נוסף הדרוש לטיפול בתופעה.

גידור

בדוח המבקר נכתב כי עיריית חיפה, בשיתוף עם רט"ג, פעלה למנוע כניסת חזירי בר לשכונות באמצעות גידור נתיבי החדירה העיקריים מהשטחים הפתוחים, בעיקר סמוך לפארק הכרמל. לשם כך הוקמו גדרות קשיחות בגובה של 1.2 מטר לאורך של כחמישה ק"מ, עם שערים למעבר של הולכי רגל וכלי רכב.

למרות זאת נמצאו פרצות בגדרות בעקבות חפירות של דורבנים וחוסר תחזוקה – מה שאפשר לחזירים לעבור דרכן. חלק מהפרצות תוקנו, ובאזורים מסוימים חוזקו הגדרות בפרופיל מתכת למניעת חדירה חוזרת.

בדוח נכתב כי ב-2024 וב-2025 שיפרה העירייה את מפרט הגידור, כולל תוספת של פרופילי מתכת בתחתית, וממשיכה בהתקנת גדרות חדשות ובתחזוקה שוטפת בהתאם לניטור ולתקציב. נמצא כי הגידור יעיל אך מחייב תחזוקה ושיפורים, והומלץ להרחיבו לאזורים נוספים.

סניטציה

לפי הדוח, בשנים 2023-2020 קיבעה העירייה 6,219 עגלות פחי אשפה מתוך כ-27,000 עגלות על מנת למנוע את הפיכתן על ידי חזירי בר.  העירייה ביצעה את רוב הקיבועים ב-2020 וב-2021 (5,606 מתוך 6,219), ב-2023 היא קיבעה מספר מועט של עגלות פחים (30) וב-2024 היא לא קיבעה עגלות פחים כלל. המבקר ממליץ שהעירייה תבחן את האפקטיביות של פעולת קיבוע הפחים, ובהתאם לתוצאות הבחינה תחליט אם לקבע עגלות פחים נוספות ובאיזה אופן.

הדוח העלה כי מיוני 2021 תגברה העירייה את פינוי האשפה היומי בשכונות מסוימות, שבחלקן שולב גם פינוי אשפה בשעות הערב. מהבדיקה עולה כי בחודשים אפריל-יולי 2024 היה היקף הפניות בנושא פינוי אשפה גדול יותר מהיקפן בתקופות המקבילות ב-2022 וב-2023 (ב-71 אחוז וב-80 אחוז בהתאמה). במקביל, בחודשים אלה היה היקף דילול חזירי הבר בעיר גדול פי 8.6 מהיקפו בתקופה המקבילה ב-2023 ופי 6 מהיקפו בתקופה המקבילה ב-2022.

עוד עלה בדוח כי על אף התחייבות העירייה במסמך ההבנות עם רט"ג באפריל 2024 להמשיך ולבצע פעולות סניטציה, מאפריל 2024 היה שיעור פחי האשפה שלא פונו גדול במידה ניכרת משיעורו בתקופות מקבילות בשנים קודמות (1,592 באפריל-יולי 2024 לעומת 886 בתקופה המקבילה ב-2023).

המבקר קובע כי על העירייה להמשיך בביצוע פינוי האשפה כפי שהתחייבה במסמך ההבנות, וזאת כדי לצמצם את מקורות המזון הזמינים לחזירי הבר ולתנים.

אכיפה

במסגרת מסמך ההבנות התחייבה העירייה להמשיך ולבצע פעולות אכיפה "לצורך מניעת השארת מזון בשטח הציבורי (האכלת חתולים שלא בהתאם להנחיות), מניעת האכלה של חזירי בר וחיות בר אחרות". לפי דוח המבקר, בשנים 2024-2021 פעלה העירייה לאכיפת ההנחיות לצמצום היקף האכלת חזירי בר והאכלת חתולים שאינה תואמת להנחיות האכלה נכונה של חתולי קהילה.

מהדוח עולה כי על אף התחייבות העירייה להמשך האכיפה נגד האכלת חתולי רחוב שלא על פי ההנחיות, ואף שלאכיפה בנושא תרומה חשובה לטיפול בתופעת חזירי הבר והתנים, ביולי 2024 עצר ראש העיר יונה יהב את פעילות האכיפה נגד מאכילי חתולים למשך שלושה חודשים, וזאת בעקבות פנייה של חבר מועצת העיר שטען כי הדוחות שניתנים למאכילי חתולים אינם מידתיים וכי יש לקבוע קריטריונים ברורים למתן דוחות.

עיריית חיפה מסרה בתשובתה למבקר כי היא ביצעה אכיפה נגד מאכילי בעלי חיים, למעט בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2024, וכי מאוקטובר 2024 היא חזרה לבצע את האכיפה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: לע"מ)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

דילול

בדוח המבקר נכתב כי ב-2024 הרחיבה העירייה, בשיתוף עם רט"ג, באופן משמעותי את דילול חזירי הבר באמצעות ירי והגיעה להיקפים גבוהים בהרבה מהשנים הקודמות – 664 חזירים לעומת ממוצע שנתי של 50 חזירים בשנים 2023-2020. הדילול בוצע בעיקר בתוך שכונות העיר. בעקבות עתירה של עמותת תנו לחיות לחיות נפסק כי על העירייה ורט"ג לעגן נהלים ברורים ולהגדיר את הקריטריונים להמתת חזירי בר, כך שהירי יתמקד בחזירים סוררים בלבד, כלומר כאלה שאיבדו פחד מהאדם ומהווים סיכון ישיר.

מבקר המדינה ממליץ לגבש נהלים כתובים וברורים לזיהוי חזיר סורר ולוודא שכל ירי ייעשה בהתאם לקריטריונים אלה; לבחון מחדש את היקף הדילול הרחב שבוצע בעיר לעומת היקף פעולות אחרות לטיפול בתופעה, כמו מניעת מקורות מזון, גידור וקיבוע פחים; לשקול את הסיכונים שדילול לא מבוקר עלול לגרום דווקא להגברת הילודה ולהתרבות של חזירי הבר בטווח הארוך; לפתח גישות נוספות כמו ציד סלקטיבי לפי גיל ומין כדי לשפר את יעילות הטיפול; ולהפעיל מדיניות דילול מבוקרת, מוגדרת ומפוקחת כחלק ממערך כלים משולב, ולא להסתמך רק על ירי כמענה יחיד.

פרויקטור

בינואר ופברואר 2024, כחלק מהבטחת הבחירות שלו, התחייב יהב לטפל בתופעת חזירי הבר תוך 90 ימים. לאחר בחירתו שכרה העירייה יועץ חיצוני לנושא – דוד לוריא – שהיה בעבר ראש מינהל התפעול בעירייה. העסקתו אושרה בוועדת מנכ"ל לשלושה חודשים עם אפשרות להארכה, אך היא בוצעה ללא מכרז ולא נרשם סעיף פטור ברור כנדרש בתקנות. העירייה טענה לפטור לפי תקנות המכרזים אך לא הציגה אסמכתה מתועדת לכך.

באוגוסט 2024 פורסם מכרז שבו נקבעו תנאי סף מותאמים לניסיון הספציפי של הפרויקטור, והוא היה היחיד שניגש וזכה. עם זאת, לא נדרש במכרז שהמציע יהיה בעל מקצוע רלוונטי (וטרינר או אקולוג) בניגוד למקובל בעבר.

המבקר ממליץ לעירייה להקפיד לציין ולהוכיח פטור ממכרז אם מבקשים ליישמו; להבטיח שתנאי המכרז יכללו דרישה למקצועיות רלוונטית; ולשלב בעלי מקצוע מתאימים כמו וטרינר רשותי ואקולוגית בטיפול בתופעת חזירי הבר, במקביל לעבודה עם הפרויקטור החיצוני.

ניטור מחלות

בדוח מצוין כי גישת "בריאות אחת" רואה כמכלול אחד את בריאותם של האדם, חיות המשק, חיות הבר והסביבה. המחקרים מלמדים כי 60 אחוז מהמחלות שבני האדם נדבקים בהן לראשונה מקורן בבעלי חיים, וכ-75 אחוז מהן מקורן בחיות בר. הגורמים למעבר מחלות מבעלי חיים לאדם הם ריבוי תהליכים רחבי היקף המושפעים מהסביבה – גידול באוכלוסיות האדם וחיות המשק, ניצול והרס של בתי גידול, שינויי אקלים גלובליים, עלייה בהיקף הניוד של בעלי חיים ומוצריהם, והגברת הקרבה בין חיות הבר, חיות המשק והאדם.

אחת ההשפעות השליליות של המינים המתפרצים היא הפוטנציאל להעברת מחלות מבעלי חיים לבני האדם ולבעלי חיים אחרים בשל קרבה לא טבעית וחפיפה בין שטחי המחיה. לניטור הגורמים של מחלות באוכלוסיות חיות הבר יש תפקיד חשוב בהבנת מעגלי התחלואה, והוא משפר את היכולת לקבל התרעה על חדירת גורמי מחלה חדשים או לזהות מגמות ושכיחות של מחלות, ובכך לשפר את הסיכוי להיערך לעצירת התפרצות בשלב מוקדם ולצמצם את התחלואה.

מהדוח עולה כי בחודשים ינואר 2022 עד מרץ 2024 פעלו רט"ג והעירייה במשותף לצמצום הקונפליקט בין התושבים לחזירים, ובמסגרת זו נלקחו דגימות דם מלאות מ-214 חזירי בר ובוצעו 1,040 בדיקות לזיהוי מחלות שונות במכון הווטרינרי באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בדגימות נמצאו 20 חזירי בר חיוביים לעכברת, 27 למחלת הפה וטלפיים, 13 לקדחת, 11 לדבר צאן ואחד לשחפת בקר.

לפי הדוח, תוצאות אלה ממחישות את פוטנציאל התחלואה של חזירי הבר הנמצאים בקרבת בני האדם, ומדגישות את חשיבות הניטור של גורמי תחלואה במחלות זואונוטיות כדי להבטיח את איכות המזון לאדם ולחי. כמו כן, בהתחשב בתוצאות הניטור מתחדד הצורך בהמשך ניטור פעיל של מחוללי מחלה בקרב חזירי הבר. עוד עולה מהדוח כי אין כיום הסדרה חוקית ייעודית שמגדירה מי אחראי לטיפול במינים מתפרצים בתחום הרשויות המקומיות. האחריות מוטלת בפועל על הרשויות המקומיות, אך רט"ג מספקת ידע מקצועי והיתרי ציד בלבד, והמשרד להגנת הסביבה לא רואה עצמו אחראי לנושא.

המבקר ממליץ למשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם רט"ג, להסדיר בחקיקה ברורה את תחומי האחריות, הסמכויות ואופן הטיפול במינים מתפרצים כמו חזירי בר ותנים; להגדיר מימון ותיאום בין הגורמים המעורבים; ולבחון אפשרות לקבוע הוראות למניעת פיזור מזון ברחובות.

מעיריית חיפה נמסר בתגובה לדוח: "לאורך השנים התברר כי נוכחות מאסיבית של חזירי בר לצד תושבים היא בלתי אפשרית, ותושבים בעיר בכל הגילאים נמנעים לצאת לפעילויות שונות מחשש למפגש עם החזירים. העירייה פועלת, ותמשיך לפעול בכל דרך, לצמצום הקונפליקט עם חיות הבר בתיאום ובליווי רט"ג ושאר גורמי המקצוע. פעילות עקבית הובילה לירידה משמעותית במספר החזירים ובפניות הציבור, כפי שנמצא גם בדוח מבקר המדינה".

חזירי בר בחיפה (צילום: אביב מלכי)