גאווה יהודית

אבהיר מראש: אני נגד אלימות כלשהי במגרשי הכדורגל, כולל הנפת שלטים מכל סוג שהוא, בטח ובטח שלטים פוליטיים באירועי ספורט. אבל הדברים שאני כותב מדם לבי התפוצצו בתוכי כשראיתי את השלט של האוהדים הפולנים במשחק הראשון בראקוב שבו נכתב: "ישראל מבצעת רצח עם והעולם שותק".

כבן לדור שני לשואה – אבא ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ בפולין ואמא ניצולה מגטו ברומניה – התפוצצתי על החוצפה של הפולנים שהשתתפו ברצון ברצח של יותר משלושה מיליון יהודים על אדמת ארצם. נכון, מספר חסידי העולם הפולנים מהמלחמה הוא הגדול מכל ארצות אירופה ואסור להאשים את כולם, אבל לפולין – ולעם הפולני – היה חלק מרכזי בשאיפה להשמדת העם היהודי באירופה של סוף שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת.

כשאוהדי מכבי חיפה הניפו את השלט "רוצחים מאז 1939" הרגשתי תחושה של גאווה. הדם של שלושת אחיו של אבי ז"ל ושל כל בני משפחתו ספוג באדמת אושוויץ בפולין. זוהי אותה פולין שממשלתה חוקקה חוק שלפיו הפולנים לא היו מעורבים ברצח על אדמתם. אבל שום הכחשה של מעשיהם הנפשעים לא משנה את האמת על מדינה שהאנטישמיות טבועה בה.

יהי זכרם של אבי, בני משפחתו ומיליוני הנרצחים על אדמת פולין צרור בצרור החיים.

* הכותב הוא חבר מערכת "כלבו – חיפה ןהקריות"