נפל דבר בחיי הלילה בחיפה: מועדון השקולה במתחם אל-פאשה יסגור את שעריו ב-1 באוקטובר אחרי 18 וחצי שנים.
בשנת 2007 הקים מישה גורדון את השקולה (בית ספר ברוסית), ובמבט לאחור ניתן לומר שהוא אכן עשה בית ספר לרבים וטובים. היה זה תור הזהב של מתחם אל-פאשה, שבשיאו משך מאות בליינים למועדונים כמו הלונה והגראסהופר (שלימים הפך לפאצ'וס). אלא שגורדון הביא בשורה אחרת – מועדון שפונה לקהל יוצאי ברית המועצות לשעבר עם מוזיקת דאנס מחשמלת בשפה הרוסית. גורדון, שכבר ניהל לפני כן כמה מועדונים שהיו מיועדים לקהל דוברי הרוסית, הנהיג קוד לבוש מחמיר ואסר כניסה לגברים במכנסיים קצרים או לנשים בנעלי ספורט. לאורך השנים הוא גם הקפיד להעסיק צעירים שעלו לארץ ולטפח אותם בין כיחצנים, כמלצרים או כתקליטנים.
הקהל הקבוע של השקולה (צילום: סרג'יו גור)
השמירה על המוניטין ברשימת המוזמנים הידועה מראש, קוד הלבוש המחמיר, הרקדניות שחשפו טפחיים יותר משהסתירו טפח, והאלכוהול המשובח שנמזג על ידי הברמן המיתולוגי אורן שקד הביאו לשקולה קהל בליינים קבוע שפקד את המקום שבוע אחרי שבוע. בהמשך נפתחה גם קומת קריוקי והתקיימו ערבי נושא אשר משכו גם צברים שרק ביקשו להציץ – ונפגעו והפכו לבליינים קבועים גם הם. ובזמן שכל שאר המועדונים במתחם הלכו ונסגרו, גורדון ואשתו אלונה נשארו היחידים שנאבקו לשמור על המתחם בחיים. גם בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה המתמשכת השקולה המשיך לפעול ויצר מעט אסקפיזם בימים קשים. אפילו הטיל האיראני שנפל סמוך לבניין הטיל והשחית את הקומה העליונה של השקולה לא מנע מגורדון להמשיך ולהפעיל את המועדון. כעת הוא מודיע על סגירתו.
בפוסט שפרסם בפייסבוק כתב גורדון: "מאז 1 באפריל 2007, ביחד עם הקהל, בנינו והחיינו את תרבות הבילוי של חיפה. במשך 18.5 שנים, השקולה סיפק הזדמנות ליהנות, לאהוב, להיות חברים, לחלום ואפילו לבכות ביחד. עברנו במקום הרבה במהלך השנים – שרדנו את הקורונה, מלחמה ונפילת טילים איראניים, פתיחה וסגירה של מועדוני לילה רבים, אבל תמיד שמרנו על הדלתות פתוחות, והיו אורות, מוזיקה רועשת וצחוק בכל לילה. תמיד בחרנו להתקדם, גם כשהמציאות בחוץ הפכה קשה יותר ומפחידה יותר. השקולה הפך לא סתם בר או מועדון – זה היה מקום שבו דורות נפגשו. כאן לכל תושב חיפה יש סיפור משלו – דייט ראשון, חברות נהדרת, אהבה, ניצחונות, צחוק. השקולה נתן לעיר אווירה מיוחדת שלא תמצאו בשום מקום אחר. וזה הזמן להגיד תודה. אחרי 18.5 שנים של מאבק, יצירתיות, מסיבות אינסופיות ואלפי סיפורים, אנחנו נאלצים לסגור את שערי השקולה. אבל בית הספר לא היה אפשרי בלי תלמידיו – הקבוצה שלנו לאורך השנים – ברמנים, תקליטנים, מלצרים, מוזיקאים, שפים, יחצנים, מנהלים, אמנים, מאבטחים – כל מי שאי פעם היה בשקולה לפחות פעם אחת השאיר פה חתיכה מעצמו. בזכות ילדי השקולה גידלנו דור שלם של מסיבות, סיפורים וזיכרונות".
רקדניות בשקולה (צילום: סרג'יו גור)
רוצים להישאר מעודכנים?
ימי ההולדת של המועדון שהתקיימו ב-1 לאפריל הפכו לשם דבר, כמו גם מסיבות הנובי גוד – תחילת השנה – על שלל התפאורות, האורות והתלבושות של הדד מרוז (סנטה קלאוס) וסניגוריצ'קה (נכדתו של סנטה). כעת, לקראת הסגירה, מכריז גורדון על שלוש מסיבות בשלושת ימי שישי הקרובים – 12, 19 ו-26 בספטמבר – תחת השם "סיום בית ספר".
רקדנית בשקולה (צילום: סרג'יו גור)
"הבניין נקנה והבעלים החדשים העלו דרישות שאין לי אפשרות לעמוד בהם", מסביר גורדון את הצעד, "לא בגלל פחות קהל או משהו כזה".
המקום הוא מוסד בקרב יוצאי ברית המועצות.
"אני יודע. השקולה הפכה מזמן לאגדה, ואני בטוח שהעתיד יהיה מעניין. אני לא עוזב את חיי הלילה. יש לי תוכנית שעדיין לא הבשילה סופית, ואני לא רוצה לדבר על משהו ספציפי".
ואתה עצוב באופן אישי?
"כמובן שאני עצוב. זה לייף טיים. זה 18 וחצי שנים, הילדה כבר הולכת לצבא. בכל מקרה, אני עם הפנים לעשייה נוספת".
חיפאי לצערי
סוף סוף . מקום מיותר כמו כל המתחם ההזוי הזה. להרוס הכל שם. הגיע הזמן .