סיום משחק ההפסד מול ראקוב במוקדמות הקונפרנס ליג מצא אותי עם הראש בין הידיים. עונה שנייה ברצף שאנחנו עפים מאירופה כבר בסיבוב המוקדם, בלי לגרד אפילו את הפלייאוף. ולא זו אף זו, מה שבאמת דיכא, הרבה יותר מה"מה", היה ה"איך".
זה פשוט היה נראה כמו כלום, בונקר בירוק של אח"י נצרת בלי שום כוונה לשחק כדורגל. גם אחרי ההרחקה של ליסאב עיסאת, כשהיינו אשכרה צריכים גם להתקיף במשחק, לא הצלחנו אפילו לנסות. התחושה היתה שאנחנו בפתחה של עוד עונת אבדון, גרועה בהרבה מקודמתה, ושהתייר הארגנטיני החביב שהביאו כמאמן יזכה לחגוג את ראש השנה בבית חב"ד בקורדובה.
אבל לאחר שלושה מחזורי ליגה, ולא מעט שחקני רכש שהגיעו (וכאלו שעזבו), ניתן לומר שהחששות המוקדמים היו, אפעס, מעט מוגזמים. אמנם קשה עדיין לקבוע אם באמת מכבי חיפה הפכה למועמדת לאליפות, אבל בהחלט ניתן לקבוע שהדימום של השנה שעברה נעצר, ובין השורות ניתן אפילו לראות תחילתה של דרך.
יש לי עדיין לא מעט השגות על הדרך שבה מתנהלים דברים במכבי ועל הפרסונות שבחר המועדון להעמיד בראש המערכת הניהולית. הכישלון באירופה הוא עצום, ויפגע בנו משמעותית בשנים הבאות. מכבי חייבת להיות בשלב בתים באירופה כל שנה, לא משנה מה.
למעשה, גם הפתיחה הטובה בסך הכל של העונה לא משנה את דעתי על כך שמכבי חייבת לעבור בהקדם לידיים אחרות ולבעלות חדשה. אבל אם המשחקים הראשונים אכן מלמדים אותנו משהו, הרי שזו העובדה שמכבי מתחילה להתגבש כקבוצה.
אחרי שנה אפוקליפטית, לא פחות, מבחינת איכות משחק ההגנה ומספר הספיגות, ההחלטה להתרכז בחלק ההגנתי ולהביא עוגנים ושחקנים מוכחים כמו פייר קורנו, יילה בטאי וכמובן גיאורגי ירמקוב מוכיחה עד כה את עצמה. טרם עמדנו באתגרים שאנחנו אמורים להיבנות לקראתם, אבל בעונה שעברה גם מול נמושות הליגה נראינו פרוצים ומופקרים מכל עבר. הפתגם הידוע שהתקפה חזקה מנצחת משחקים והגנה חזקה לוקחת תארים נכון גם בימינו, ולכן השינוי הזה הוא סופר משמעותי ומבורך.
בכלל, הקבוצה נראית כמו מי שיודעת מה היא רוצה מעצמה ומה היא אמורה לעשות במגרש בכל רגע נתון. חזרה חכמה לאחור, עבודה טובה מאוד בכיסוי, ואפילו השער הבודד שספגנו בשלושת המשחקים האחרונים היה תוצאה מחליקה לא ברורה של עבדולאי סק ולא חור בלתי נסלח. על פי הדרך שבה הקבוצה נראית ומתנהלת ועל פי ההתבטאויות של דייגו פלורס, נראה שהוא התעשת והבין היטב לאן הגיע ומהי המטרה המאוד ברורה שלו כאן. רמז: לא מקום שלישי. גם לא שני.
לצד התקווה שהתעוררה בנו לאור הצורה והדרך שבה נראית הקבוצה, התחושה היא שנכון להרגע, התחזית המוקדמת (לפחות שלי) בעינה עומדת – אין לקבוצה את העוצמות שיש במכבי תל אביב ובהפועל באר שבע, ומקום שלישי נראה כמו תקרת הזכוכית שלנו.
רוצים להישאר מעודכנים?
ועם המצב הזה אסור לנו להשלים בשום פנים ואופן. מכבי חייבת לרוץ כל שנה לאליפות ולהיות תמיד אחת משתי המובילות. אין שום תירוץ ושום צידוק לשום מצב אחר. ברצלונה לא יכולה להיות שקטה עם סגל שלישי באיכותו בספרד, באיירן לא יכולה לדבר על פחות מאליפות בגרמניה ולדבר על בניות ועל תהליכים.
היו כל מיני חוכמולוגים שדיברו על הנמכת ציפיות. גם נשיא המועדון הפליא לדבר על ייצוב הרכב כמטרת מועדון לעונה הזו. אבל אין במכבי שקט לאף אחד, ושום דבר חוץ מריצה כל שנה לאליפות לא מתקבל ולא יתקבל אף פעם. וטוב שכך. עד כה, קברניטי המועדון מקפידים לדבר על ריצה לכל התארים, אבל ההתנהלות האיטית, רמת השאפתנות ובעיקר החסכנות הבלתי לגיטימית במקומות אסטרטגיים לא מדביקים את הרעב של האוהדים ואת הפער של ההצהרות מהמציאות.
אז לכבוד השנה החדשה, אני מאחל לנו מכל לב שהקבוצה שנבנית כאן תהיה ראויה לאוהדיה ולמועדון הענק שאותו היא מייצגת, ואני מייחל לכך שראשי המועדון ישכילו להבין ששירת הברבור של יעקב כראש המועדון הולכת וקרבה, ושעל מנת לסיים בענק וכראוי הם צריכים לצאת מהקופסה, מחשבתית וכלכלית, ולתת את האקסטרה הנוספת כדי להפוך קבוצה בתהליך טוב לקבוצה עוצמתית ודורסנית שתיקח אליפות, לא רק תדבר עליה. וזה פחות רחוק ממה שחשבנו שזה רק לפני חודש.
בעצם, למה להכביר ביותר מדי מילים? אני מאחל לנו לשנה הקרובה אליפות. אין שום דבר אחר שיספק אותי. כי זו מכבי חיפה. זה מי ומה שאנחנו.
* הכותב הוא אוהד מכבי חיפה ופובליציסט ב"כלבו – חיפה והקריות"
ברצינות?!?!
צודק בכל מילה. ואנחנו חייבים להתעורר כי יש פה בעלים ללא רצון לפתח את המועדון ומועדון שלא מתפתח נשאר מאחור בטווח הקצר ונרקב בטווח הארוך. חייבים לארגן הפגנות מול ביתו של שחר בקריאה אחת ברורה