המשחק נגד עירוני טבריה הבהיר לברק בכר את מה שכל אוהד מכבי חיפה רואה כבר מהמחזור הראשון של העונה (ואפילו כבר מהקיץ): אין למכבי מנהיג.
עזבו את זה שהזרים לא מספקים את הסחורה ושלא ברור בכלל מי בחר אותם ואיך, אבל זה כבר סיפור אחר. הלו, תשמרו על התוצאה, אל תרוצו כולכם למעלה בדקה ה-95, תסמנו וי. זה הבסיס. ודווקא מבכר ודווקא במשחק החזרה שלו, הייתם מצפים שהקבוצה תסגור את הסיפור.
חיפשתי על המגרש את האיש הזה – שיצעק, שידרבן, שירוץ לשופט, שישכב על הכדור, שייצר בלגן כשצריך ורגיעה כשצריך. השחקן שיגיד לכולם "תנו לי את הכדור. אני אנווט". חיפשתי את האיש שישמור על ה-0:1. לא מצאתי. מתחילת העונה לא מצאתי.
מכבי מחפשת זהות. את השחקן הזה, רצוי שחקן בית, שאפשר להישען עליו, שייקח אחריות, שאפשר להצביע עליו ולומר לילדים "תלמדו ממנו". יניב קטן כזה. צ'רון שרי כזה ליאור רפאלוב כזה. אבל במכבי פשוט אין אף אחד שראוי להיקרא מנהיג. עבדולאי סק עושה טעות של גול בכל משחק, עלי מוחמד זה לא זה, ודולב חזיזה? הקפטן לא מצליח לחזור ליכולת שלפני הפציעה, מתעסק יותר מדי בשופטים, נופל בתיאטרליות ושוכח שזה כדורגל, שזו מכבי חיפה.
רוצים להישאר מעודכנים?
על כתפיהם של בכר ועוזרו גיא צרפתי רובצת כעת אחריות גדולה ואין להם זמן לבזבז. הם חייבים למצוא את השחקן הזה שאפשר לסמוך עליו. הם חייבים לזעזע. אולי הגיע הזמן לתת צ’אנס לשחקן או שניים מהנוער.
ובשבת ב-15:00 – משחק תחתית מול הפועל ירושלים. שעה של ליגה לאומית, וגם רמה של ליגה לאומית. הציפיות ברצפה, ושום תוצאה כבר לא תפתיע. אפילו לא ניצחון של זיו אריה בסמי עופר.
דולב חזיזה. נפילות תיאטרליות (צילום: ראובן כהן, באדיבות מכבי חיפה)
תגובות