בכל שנה אתה אומר לעצמך שגרוע יותר לא יכול להיות, אתה מנסה לחשוב מתוך היגיון, בדעה צלולה ומתונה ובלי להט הרגע. אתה יושב בבית שלך, רגוע עם הקפה של 16:00 אחר הצהריים, לא דקות ספורות אחרי המשחק שבהן האמוציות משתוללות ואיתן הצעקות הקבועות בתחנות הרדיו וההשתלחויות חסרות הרסן ברשתות החברתיות, אלא דווקא כשאתה לבד עם עצמך, בשקט שלך. ואז זה תוקף אותך: מה למען השם לא עובד בקבוצה האהובה שלי? למה העסק הזה לא מתרומם כבר הרבה יותר מדי שנים? וכיצד לא זאת בלבד שהעסק לא עובד והסטטיסאיקה לא מתיישרת, אלא קיימת דווקא מגמה ברורה של הידרדרות מעונה לעונה?
שיאו של השפל נרשם כשניתנה החותמת הרשמית לכך שמכבי, לראשונה זה שלושה עשורים, תשחק בפלייאוף התחתון. עונה שביעית ברצף שבה הקבוצה מסיימת ללא תואר אליפות, וחמור מכך – שוב בפער ענק מהצמרת. העונה הזאת, לכשתסתיים בעוד שלושה חודשים מעיקים מהיום, תוכתר כחלשה ביותר מאז שהקבוצה שבה לליגה הראשונה לפני כמעט 40 שנה. בעונות הקשות של העשור האחרון – והיו רבות כאלה – מעטים העלו בדעתם שהמצב עשוי להחמיר. אך הנה, המציאות מוכיחה אחרת. שוב. בכל שנה כגודל הציפיות כך גודל האכזבה. בכל שנה ככל שגוברת התקווה כך מתעצמת תחושת התסכול ומתנפצת לנו בפנים. הבלון הנפוח של בחודש יוני מתפוצץ בכל שנה עוד לפני החגים.
רוצים להישאר מעודכנים?
ושם, למעלה, מצטיירים ראשי המערכת ככאלו הפועלים ללא לאות כדי לתקן את המצב. דווח שהם בונים תוכנית ארוכת טווח, שהם מצרפים אנשי מקצוע מוערכים ושהם מייצר דיאלוג ישיר עם האוהדים תוך דילוג על התקשורת המסורתית. שלא יהיה ספק – כל פעולה לתיקון הקטסטרופה תזכה לפידבקים חיוביים ולא רק לביקורת, אבל אליה וקוץ בה – חלק לא קטן מהפעולות שנוקטת מכבי חיפה בשנים האחרונות נסמכות על הפידבקים החיוביים האלו, אך גם אם הן נעשות מתוך כוונה טובה להשתפר, בפועל הן מדליקות נורות אזהרה בוהקות של רצון להעניק סיפוק מיידי לקהל. פעולות אלו מבטאות את הבעיה הקשה מכל של מכבי – ניהול המועדון מתבצע מתוך פאניקה.
וכאן עולה השאלה: אם לא כך, אז איך כן? האם אפשרי בכלל שהמערכת תפעל עם פחות רגש ועם יותר שכל? למרות הכל, גם היום אני אופטימי ומאמין שכן. לתפישתי, גיבוש והרצה של שלד ישראלי קבוע לאורך זמן הוא צעד ראשון שיאפשר צמיחה בעתיד. בשום מקום בעולם לא יכול להצליח מהפך מוחלט של זבנג וגמרנו. החלטת אווירה אחת במכבי שחוזרת על עצמה מדי שנה היא שחרור שחקנים יום לאחר שריקת הסיום של העונה, עוד לפני שבכלל נמצא להם מחליף טוב מהם. לגבי שחקני הרכש, מכבי צריכה לשנות את מדיניות החתמת הזרים מכיוון שכבר הרבה שנים לא שיחקו כאן זרים צעירים ורעבים. שינוי המדיניות אינו יכול לבוא לידי ביטוי במכירת חיסול, כי זה בדיוק המתכון שיביא אותך לומר לעצמך שוב שגרוע יותר לא יכול להיות.
