הגיע הזמן שנודה בכך אחת ולתמיד: אנחנו לא האבות הכי בעולם כמו שהילדים הקטנים שלנו מציירים אותנו או כמו שלימד אותם השיר הארור. אין לי סולם רגיל ובטח שלא סולם שמגיע עד השמים, אין לי שעון שעובד גם במים, אני בטח לא הכי חכם בעולם, יש לי מכונית אבל היא לא כמו אווירון בשמים אלא יותר עגלה עם סוס. אבא גם לא יודע צרפתית וחשבון, בקושי עם עברית ועם אנגלית הוא מסתדר, אז מצטער ילדה, אבל אבא שלך הוא ממש לא הכי בעולם, הוא רק עוד בן אדם עייף כמו כולם. אז בבקשה שלא ינפחו לך את הראש בתיאורים ובציפיות.
אני חושב שכל אבא מודה, לפחות כלפי עצמו, שיש דברים שהוא פחות טוב בהם. אצלי למשל זה כל הצד הטכני, ואם תבואי אלי עם צעצוע מקולקל אצטרך להגניב אותו לבעל מקצוע. אין לי ארגז כלים לכל מטרה, וזה שאני רשום למכון כושר עדיין לא הופך אותי לאבא הכי חזק בעולם, וזה גם לא יקרה בקרוב לנוכח העובדה שמאז שנולדת אבא בקושי הולך למכון.
אני אוהב אותך הכי בעולם, ילדה שלי, ואעשה הכל למענך בלי היסוס, אבל צריך שתכירי במציאות, ויפה שעה אחת קודם. יש יותר מוצלחים מאבא, יותר יפים, יותר חכמים, יותר עשירים ובטח יותר חזקים, ואני מקווה שכשיגיע הזמן תמצאי אחד כזה שישאיר לי אבק, אבל עד שזה יקרה תצטרכי להסתפק בי.
זה לא שאבא לא טוב בכלום. אבא יכול לאלתר לך סיפור מדהים מהראש, הוא יכול לכתוב לך את הברכה הכי מרגשת בעולם. אבא גם יכול לשחק איתך, להמציא המצאות, ללמד אותך לשחות, לגרום לך לחייך, לטפל בך כשאת חולה ולהכין לך את האוכל שאת הכי אוהבת בעולם. אבא לא מושלם והוא גם לא מכיר אבות מושלמים, אבל הוא יודע לעשות מה שאחרים אולי לא יודעים. וגם אבא של אבא לא היה הכי בעולם, וזה כל הרעיון בלהביא ילדים לעולם – שהם יהיו קצת יותר טובים עבור הילדים שלהם בעתיד.
רוצים להישאר מעודכנים?
זה מצחיק שאין שיר דומה על אמא ודווקא אבא הוא זה שמצטייר כהכי חזק, הכי חכם והכי טוב מכולם, בזמן שאמא שלך היא זו שסחבה אותך בבטן במשך תשעה חודשים והיא זו שילדה אותך בכאבי תופת והיא תמיד הראשונה לדעת מה עובר עלייך. אמא תמיד יוצאת לחופשת מחלה כשאת חולה, ואמא תמיד הולכת לאירועי גן שלך בזמן שאבא עושה שעות נוספות במשרד. אני אולי מכליל אבל זו המציאות של רוב המשפחות בישראל, אז אם כבר – צריך לשיר על אמא שהיא הכי בעולם.
לא שאני מזלזל חלילה בתפקיד שלנו כאבות ואני בעד המגמה שמתפתחת עם השנים לשוויון זכויות וחובות מלא בין אבא לאמא, אבל משהו בגנטיקה הופך את אמא ליותר מפוקסת מאבא בכל הנוגע לילדים. קחו לדוגמה את איך שהילדה שלי נראית כשאמא שלה מארגנת אותה לגן לבין הפעמים שבהן אני מארגן אותה. תמיד כשזה תורי הגננת מתקשרת לאשתי אם הכל בסדר בבית כי הילדה הגיעה קצת מוזנחת הבוקר. כשאבא אחראי לארוחת ערב זה יסתיים בשוקולד, במעדן ובבקבוק לפני שינה. כשאבא לוקח לפעילויות פנאי זה תמיד ייגמר בפארק חינמי, ולא משנה מה מזג האוויר בחוץ. כשאבא מחליט לפנק בזמן איכות בבית זה מתחיל במסיבת תה על שטיח הפעילות ומהר מאוד נגמר ברביצה מול יובל המבולבל.
לסיכום, אבא אולי לא הכי בעולם אבל מה שבטוח – הוא אוהב אותך הכי בעולם.
