אני מתנצל מראש בפני קוראי האדוקים – יכול מאוד להיות שאמחזר כמה תובנות מהטור שפרסמתי כאב צעיר בפורים 2017, אבל מה לעשות שהחג הזה ממחזר את עצמו בכל שנה? הדבר היחידי שמשתנה זה מספר התחפושות שאני מוצא אצלי בבית. מסתבר שככל שהילדה גדלה בשנים, כך עולה מספר התחפושות שלה.
השנה הילדה התחפשה לסופר גירל (מסתבר שוונדר וומן וסופר גירל הן שתי דמויות שונות), לרקדנית פלמנקו, לדובון אכפת לי ולנסיכה, אבל זה לא נגמר שם. הרי אווירת פורים אצל הילדים מתחילה שבוע לפני החג ומסתיימת שבוע אחרי החג, כך שהיינו חייבים למצוא דרך יצירתיות לגרום לה להרגיש שהיא בתחפושת. אז הילדה התחפשה גם לנסיכת הפיג’מות, למלכת האמבטיה, לגיבורת השינה, למפלצת האוכל ולנהגת מרוצים בכל נסיעה שגרתית באוטו. חכו זה לא הכל, כי גם בגן מכינים אותם לפורים, וכל יום עד החג קיבל קונספט מיוחד כמו יום מלכים ומלכות, יום כובעים מיוחדים, יום שינה וכו’. להבדיל מהמצב בבית שבו העמסנו את הילדה בשקרים לבנים לגבי התחפושות, פה אשתי לא לקחה סיכון ובילתה במקס סטוק לילות כימים על מנת למצוא אביזרים לכל סיטואציה.
מיותר לציין שאני לא הכי מתחבר לחג הזה ולא תמצאו אותי מחופש בנשף של העבודה או במסיבה של מועדון שקר כלשהו. אני עד כדי כך לא מתחבר לתחפושות עד שליום הצילומים המיוחד שאשתי ארגנה מעכשיו לעכשיו באתי בטרנינג ואמרתי שאני מחופש לשחקן כדורגל בפגרה. אשתי והילדה הגיעו מחופשות לגיבורות על בזמן שאני קיבלתי משימה לצלם מאחורי הקלעים את יום הצילומים. אחרי אינספור עקיצות יתושים ועקיצה אחת בדמות 150 שקל לאלבום לא מעוצב, המשכנו ביום החגיגי להופעות בקניון. אני לא מאמין שאצליח להכניס במילים שנותרו את הקרנבל שהתרחש שם, אבל אנסה בקצרה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הופעה של בובה מדברת מהבטן בישיבה על שטיח פעילות ועל הגב התפוס של אבא. השכרה של רכב טיולון בצבע ורוד שהילדה נהנתה ממנו בדיוק שלוש דקות, ובשלוש השעות שנותרו היא והרכב היו על הידיים שלי. חמש דקות ג’ימבורי בחינם ועוד 45 דקות ג’ימבורי ענק בתשלום, כשאבא עם גרביים (ושוב – עם גב תפוס) מנסה לתפוס את הילדה במגלשה לבריכת כדורים מלאה במחלות מסתוריות. שתי פיצות (אחת הושלכה לפח). שלוש החלפות טיטול ששתיים מהן היו אזעקת שווא ואחת היתה קקי גב. וקפיצה קטנה לסופר פארם עם נזק גדול לכיס. משם נסענו מחופשים ומאושרים למסעדה טובה, אבל לא לפני שנתקענו בפקק של 25 דקות על מרחק של 250 מטר. זמן המתנה למקום: 36 דקות. זמן המתנה למנות: 28 דקות. זמן אכילה: ארבע דקות. ואז סופסוף הביתה.
זה היה רק היום הראשון של פורים לפני סופ”ש עתור פעילויות דומות ותחפושות שונות – גם של הילדה וגם של האשה שמסתבר שכבר באותו יום במקס סטוק התחדשה בלא פחות משש תחפושות שונות עבורה. התירוץ שלה היה שהן עלו רק 20 שקל (כל אחת כמובן), ועכשיו אני מחפש מקום בבוידם לתחפושות שלא יהיו בשימוש עוד לעולם.
עכשיו, אחרי החג והשלכותיו, אני יכול להתכונן נפשית לחג הבא – פסח – שהוא יותר חג עבור האשה עם כל עניין הניקיון היסודי ופחות לי ולבת שלי. היא עדיין לא בגיל של “והגדת לבנך”, מה גם שהיא לא בן. וזה גרם לי לחשוב על יצירת הגדה בקונספט של בנות עם “כנגד ארבע בנות דיברה התורה”, “הגדת לבתך” וכו’. אבל על זה אכתוב כשיגיע החג.
