דווקא מתאים לי בחירות עכשיו. ולא, אני לא מדבר על הרגע הזה שבו אתה צריך לבחור לילדה בגדים לגן או על הרגע הזה שבו אשתך משאירה לך את ההחלטה איזה מרכך כביסה לקנות. אני מתכוון ליום הבוחר – זה שאמור להגיע כל ארבע שנים אבל מרגיש כאילו הוא לא היה כאן כבר 20 שנה. מתאים לי עכשיו בחירות, ולא בגלל רקע פוליטי או אינטרס מסחרי. אני פשוט זקוק ליום חופש שבו הילדה בגן, כי ככה זה כשהילדה בגן פרטי. אני זקוק ליום חופש שהוא לא יום מחלה שבו אני מבלה בעיקר בקופת החולים, בבית המרקחת, בתור לקופאית ובשיחות טלפון עם העבודה כאילו אני עובד מהבית. אני זקוק ליום חופש מעבודה ומסידורים, ואל תנסו למכור לי את יום שבת כיום כזה. מבחינתי יום חופש לא יכול להיות יום שמתחיל בשעה 7:30 בבוקר עם יובל המבולבל אל תוך הראש, ממשיך עם חמותי שקפצה לביקור, מדלג על שנ”צ כי היינו במסלול למטיילים חובבים בצפון, מתקרב לסיום עם עוד הפסד של מכבי חיפה ומסתיים כשאני שפוך מול ההקלטה של יובל המבולבל שרצה בלופ מהבוקר.
אני זקוק ליום חופש שכולו מוקדש רק לי – כזה שהיה לי המון ממנו בתקופה שבה הייתי מובטל. זה תמיד היה אבסורד מבחינתי שדווקא העובדה שאתה נמצא בתקופת אבטלה גורמת לך לעשות הרבה יותר דברים עבורך, כאשר בשאר הזמן אתה עובד קשה כדי להרשות לעצמך לעשות את אותם הדברים בדיוק. כמובן שאני לא יכול להרשות לעצמי להיות מובטל, ולכן כשהחלו הדיבורים בחדשות על אפשרות של בחירות מוקדמות התחלתי להתרגש ולתכנן תוכניות.
רוצים להישאר מעודכנים?
אם יהיה מזג אוויר חם אלך לים עם צידנית ואשכח מהעולם. אם יהיה מזג אוויר נעים וסתמי ארכוש כרטיס כניסה לקאנטרי ואהנה כמו אחרון הפנסיונרים. ואם יהיה מזג אוויר אפרורי אעשה משהו שתמיד חלמתי עליו – להיכנס להצגת צהריים בקולנוע. יש עוד המון דברים שאפשר לעשות ביום חופש כל עוד אתה קם מוקדם מספיק ולא שורף אותנו בשינה עד שעת היציאה של הילדה מהגן. אפשר להמשיך לכתוב את הספר מהנקודה שבה עצרת לפני שמונה שנים, ואפשר לקבוע עם חברים שגם אותם לא ראית משהו כמו שמונה שנים. כמובן שאסור לשכוח ללכת להצביע ביום הזה, ולכן אני מעדיף להיפטר מזה הכי מוקדם שאפשר ולהתחיל את היום ספונטנית עם תיק שמכיל ספר טוב, תרמוס עם קפה וכרית קטנה. כי בכל זאת, אי אפשר לדעת איפה תתפוס אותך העייפות של 12:30.
בזמן שאני מפליג במחשבות ומפנטז על תוכניות ליום הבוחר, צלצול טלפון הקפיץ אותי והזכיר לי שאני נשוי ושחצי מהתוכניות שתכננתי יירדו לטמיון כי גם לה יהיה יום חופש. אז אין ברירה, צריך לחשוב על ימי חופש מסוג אחר.
בזמנו כתבתי על יום האב שבו כל האבות יקבלו יום חופש בתשלום מהמדינה, אבל שם נעצרתי ולא הובלתי שום מהפכה בעניין. יש ימי אבל בין לאומיים אבל למי יש חשק לעשות משהו בימים האלה, ויום העצמאות לא נחשב מאותה הסיבה שבגללה יום שבת לא נחשב ליום חופש מוחלט. אז גם יום הבוחר ירד מהפרק ולא נותרו לי הרבה אופציות ליום חופש אמיתי. אבל אני בחור אופטימי, ובינתיים אני אוגר עוד ועוד תוכניות לקראת היום שבו אצא לפנסיה. כעת רק נותר לי לקוות שאהיה פנסיונר עם כסף ולא כזה שבקושי סוגר את החודש.
