בישיבת מליאת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של משרד האוצר שהתקיימה בשבוע שעבר דווח לחבריה כי לשכת התכנון המחוזית בראשותה של מתכננת המחוז ליאת פלד מבצעת הליך מעקב ובקרה לתוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 6) במטרה לבחון אם יעדי התוכנית אכן הושגו.
התוכנית שיזמה הוועדה המחוזית ואשר הוכנה על ידי האדריכלים פרופ' יגאל צמיר ופרופ' אדם מזור חלה על כל היישובים במחוז חיפה – מעכו בצפון ועד חדרה בדרום. חיפה היא העיר הגדולה במחוז זה, שבו נכללים בין השאר הקריות, טירת כרמל, נשר, יישובי חוף הכרמל, קרית טבעון ויישובי המועצה האזורית זבולון. באוקטובר 2012 אישרה המועצה הארצית את התוכנית אשר קובעת את ייעודי הקרקע במחוז, ובהם אזור פיתוח עירוני, אזור פיתוח כפרי, אזור תעשייה, אזור תעסוקה, פארק מטרופוליני, פארק תיירות, חוף רחצה, שמורות טבע, יערות, מרכז תחבורה, כבישים, מחלפים ומסילות ברזל. בהוראות התוכנית נקבע כי כל תוכניות המתאר המקומיות החדשות יוכפפו להוראותיה, ולשם כך היא כוללת פירוט של "התנאים הדרושים להכנתן ולאישורן של תוכניות במסגרתן ייקבעו ייעודי הקרקע ופרישת התשתיות במטרה להבטיח את התנאים הדרושים לפיתוחו של המחוז".
התוכנית הגדירה קשת רחבה של מטרות, ובהן יצירת התנאים הנאותים לתפקודו היעיל ולפיתוחו הפיזי, הכלכלי והחברתי של המחוז תוך חיזוק מעמדו של מטרופולין חיפה כמטרופולין הצפוני של ישראל, מתן מענה לצורכי הבינוי והפיתוח בשטח המחוז בהתאם לצורכי הפיתוח של האוכלוסייה ולפוטנציאל הצמיחה הכלכלית והתרומה למשק, כיוון תהליכי גידול האוכלוסייה תוך מתן עדיפות לדגמי פיתוח עירוניים ולשיתוף פעולה בין יישובים, ויצירת התנאים להעלאת רמת החיים ואיכות החיים במחוז חיפה.
מטרות נוספות שנקבעו בתוכנית: העצמת העירוניות תוך שמירה על רציפות המרחבים העירוניים ומניעת פרבור, שיפור איכות החיים העירונית ועידוד ההתחדשות העירונית, שמירה על אורח החיים ועל הנוף הכפרי תוך מניעת התפשטות פרברית בלתי מבוקרת של מגורים ותעסוקה אל השטחים הפתוחים, פיתוח מתואם של מערכות התשתית והתחבורה וקידום מערכות התחבורה הציבורית, מניעת מטרדים סביבתיים, מוקדי זיהום ומוקדי סיכון או צמצום תחום השפעתם במטרה לשקם אזורים פגועים ולמזער את הפגיעה באיכות הסביבה, שמירה על מרחבים פתוחים ורצופים, וטיפוח האזור כמקור לתיירות פנים וחוץ.
רוצים להישאר מעודכנים?
הליך המעקב והבקרה לתוכנית נגזר מההוראות הכלולות באחד מסעיפיה, ולפיהן "מדי פעם בפעם, וככל הניתן אחת לארבע שנים, תבחן הוועדה המחוזית במליאתה את השגת יעדיה של תוכנית זו. דיון כאמור ייערך לאחר שלשכת התכנון המחוזית תגיש למליאת הוועדה המחוזית דין וחשבון המבוסס על נתונים סטטיסטיים, שיכול שיכללו נתונים לעניין אוכלוסייה, מגורים, תעסוקה, תיירות, שירותי ציבור, תשתיות, חזות עירונית וסביבתית, התחדשות עירונית וגריעה של שטחים פתוחים. הדוח יכלול המלצות בדבר צעדים שיש לנקוט".
מפרוטוקול ישיבת הוועדה המחוזית עולה כי לשכת התכנון כבר נמצאת בעיצומו של הליך המעקב והבקרה, ובסיומה של העבודה היא תגיש לוועדה המחוזית מסמך שבו ירוכזו המסקנות בנוגע להשגת יעדי התוכנית ולתפקודה ככלי עבודה. לצד זאת, יכלול המסמך המלצות לשינויים ועדכונים בתוכנית. לפי הפרוטוקול, הליך העבודה כולל שלושה שלבים – איסוף נתונים, ניתוח ומסקנות והמלצות להמשך.
במסגרת השלב הראשון נאספו נתונים כמותיים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממסמכי תוכניות אשר קודמו בשנים 2017-2013 בכל הנושאים שבהם עוסקת תוכנית המתאר המחוזית, ועל בסיס הנתונים וזיהוי המגמות נערכת בחינת העמידה במטרות התוכנית. לצורך בחינת אפקטיביות התוכנית ככלי עבודה הופצו שאלונים לגורמים שונים, ובהם מהנדסי הוועדות המקומיות והרשויות המקומיות, נציגי משרדי ממשלה, נציגי גופים ציבוריים, אדריכלים ומתכננים. "חלק זה של העבודה עומד לקראת סיומו", נכתב בפרוטוקול.
