אני מתיישב לכתוב שורות אלו לאחר שבדיוק סיימתי דיקור סיני לראשונה בחיי, והתחושה שלי היא קצת כמו ריחוף קרוב לקרקע. אין לי מושג מה אני עומד לכתוב ואיך אני מקשר את זה להורות, ולכן אנסה לכתוב למה אנחנו ההורים חייבים לנסות לפחות פעם אחת את הדרך האלטרנטיבית.
יש המון שיטות ודרכי טיפול אלטרנטיביים לכל תופעה כמעט – נפשית או גופנית – כמו למשל צמחי באך, כוסות רוח, רייקי או דיקור סיני כמו שאני בחרתי. לפני שאכתוב על התהליך ועל הסיבה שבגללה אני מרחף, אתחיל בסיבה שבגללה בחרתי לעבור דיקור סיני. בתקופה האחרונה התחלתי להרגיש שאני מאבד קצת את הסבלנות. זה לא שלפני כן הייתי הדלאי לאמה, אבל זה הגיע למצב שמאיבוד סבלנות בכביש, בעבודה או בתור לאן שהוא, התחלתי לאבד סבלנות גם בבית. הראשונה לספוג את זה היתה כמובן הכלבה שהסתפקה בטיולים של חמש דקות עם משיכות רצועה בלתי פוסקות מצדי, השנייה היתה האשה שקיבלה בעל רדום כבר ב־21:00, והשלישית בתור – וזה הכי חמור מבחינתי – היתה הילדה שקיבלה אבא מול המחשב ועם בקבוק במיטה (בקבוק מטרנה איתה ולא חלילה בקבוק ויסקי בלעדיה). באיזשהו שלב רמז לי היקום בעדינות שאני מפספס המון רגעים קטנים של שמחה ואושר ושאני חייב לעבוד על עצמי ולחזור להיות האבא הפעיל שהייתי. ולא, לשטוף כלים או רצפה לא הופך אותי לפעיל יותר.
רוצים להישאר מעודכנים?
אז בהמלצתה של אשתי פניתי לרפואה האלטרנטיבית שתשחרר לי קצת חסימות בגוף והלכתי לדיקור סיני. כהרגלי בקודש באתי סקפטי מאוד, ולאחר שיחת היכרות קצרה התיישבתי על מיטת הטיפולים עם גוף נוקשה, קמטי הבעה רציניים במצח וגישת “בואו נגמור עם זה כבר”. תאמינו או לא, אבל תוך 19 דקות מתחילת הטיפול החל הגוף להתרכך באופן לא רצוני, המצח השתחרר והגישה שלי התחלפה ל”נעים פה, תגבירו את המזגן”.
לא אחפור לכם על שלבי הטיפול עצמו, אבל אציין שבסופו הרגשתי משוחרר עם חשק לעוד. אני לא יודע כמה זמן התחושה הזו אמורה להחזיק, וברור לי לחלוטין שיש לי הרבה שיעורי בית עם עצמי כדי שלא אאבד מהר את הסבלנות, אבל דבר אחד אני יודע וזה שמעכשיו הערב כולו מוקדש לאשה ולבת שלי. שגרת החיים הסואנת יכולה לחכות למחר והעבודה לא נגמרת לעולם, בדיוק כמו שתמיד יהיו אנשים טיפשים בכביש או חוצפנים בתור לאן שהוא ושעלי לאמץ את חוק ה־90/10 שהוא חוק די פשוט. 90 אחוז ממה שקורה לנו או שנאמר לנו הוא לא בשליטתנו והוא כבר קרה, והחלטה שלנו היא מה לעשות עם עשרת האחוזים הנותרים שהם בשליטה שלנו לחלוטין – שליטת התגובה.
פשוט מאוד לכתוב את זה, אבל הקושי הוא ליישם את זה, וככל הנראה שאצטרך דיקור סיני על בסיס יומי כדי לעמוד בחוק שקבעתי לעצמי. אבל כל מסע מתחיל בצעד קטן, ואני עשיתי את הצעד הקטן שלי.
השבוע חל צום ט’ באב לזכר חורבן בית שני (או ראשון – אין לי כוח לעשות גוגל). אומרים שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, ודיקור סיני יכול להיות אחלה פתרון לכל האנשים האלו ששונאים כל הזמן. אולי הדרך לאהבת חינם כרוכה בתשלום למישהו עבור טיפול כלשהו, אבל אני בטוח שמעולם לא שמעתם על ריב, על רצח או על מקרה אלימות שהיה מעורב בהם מישהו שהרגע יצא מטיפול אלטרנטיבי.
