הוועדה הגיאוגרפית של משרד הפנים תקיים בתחילת חודש יולי דיון שיעסוק בבחינה מחודשת של חלוקת הכנסות המיסוי העירוני ממתחם בתי הזיקוק במפרץ, החולש על שטח של כ-2,600 דונם. כיום הרשויות המקומיות המקבלות הכנסות מארנונה, היטלי השבחה ותשלומי חובה נוספים שמקורם במתחם בתי הזיקוק הן העיריות חיפה, נשר וקרית אתא והמועצה האזורית זבולון.
נוסף על ארבע הרשויות הללו בוחן כעת משרד הפנים באמצעות הוועדה הגיאוגרפית את האפשרות לחלק את ההכנסות מהמתחם גם בין עשר רשויות נוספות – המועצות המקומיות קרית טבעון, בסמת טבעון, כעביה-טבאש-חג'אג'רה, רכסים, עוספיה ודלית אל-כרמל והעיריות קרית ביאליק, קרית מוצקין, קרית ים ושפרעם.
רוצים להישאר מעודכנים?
בספטמבר 2003 קבעה ועדת חקירה לענייני גבולות שהקים משרד הפנים שההכנסות מהמתחם יחולקו בין ארבע הרשויות הגובלות בלבד – חיפה (45 אחוז), קרית אתא (25 אחוז), נשר (15 אחוז) וזבולון (15 אחוז).
בעקבות דרישתן של המועצות המקומיות קרית טבעון ורכסים בספטמבר 2010 להיות שותפות בחלוקת ההכנסות המוניציפליות מהמתחם הקים משרד הפנים במרץ 2012 ועדת חקירה לבחינה מחודשת של חלוקת ההכנסות מהמתחם, אך ועדה זו לא הכריעה בסוגיה. כעת בוחנת את הסוגיה ועדה נוספת, ולפי רשימת היישובים המועמדים לקבלת הכנסות מהמתחם צפויה לעיריית חיפה מלאכה לא פשוטה למנוע גריעת הכנסות מוניציפליות משמעותיות מקופתה.
בהקשר זה יש לציין כי באוגוסט 2012 הגישה עיריית חיפה ביחד עם שלוש הרשויות המקומיות הנוספות הגובלות במתחם חוות דעת משותפת בנושא, ובה נטען בין השאר כי אם היה מוקם במתחם אזור תעסוקה רגיל ולא אזור תעשייה כבדה, סביר להניח שלא היו מתעוררות דרישות לחלוקת הכנסות מצד הרשויות הסובבות. "מתחם בתי הזיקוק", נכתב בחוות הדעת, "ממוקם בלב אזור הביקוש של מחוז חיפה. האזור נחשב כאטרקטיבי למפעלים ולתעסוקות אחרות ומתאפיין בנגישות מצוינת בהיותו נושק לכבישים ראשיים ולמחלפים מרכזיים. יש להניח כי באופן טבעי, בשל מיקומו האטרקטיבי של המתחם ושימושי הקרקע הקיימים מסביבו, לולא היו מוקמים בתי הזיקוק על מתחם זה, במיקומם הנוכחי יכול היה להתפתח אזור תעסוקה ומסחר".
