מאת: ד"ר ניסן יניב, רכז הקרדיולוגיה בכללית – חיפה וגליל מערבי ומנהל המחלקות הקרדיולוגיות במרכזים הרפואיים לין וזבולון
מחלות הלב וכלי הדם או מחלת לב איסכמית – מהווים את גורם המוות מס' 1 בעולם המערבי בגברים ובנשים!
במחלה זו נגרמת הפרעה בזרימת הדם לשריר הלב עקב הצרויות המופיעות בעורקים המזינים (העורקים הכליליים) את הלב. התסמינים הנגרמים בעקבות מחלה זו הם מתעוקת חזה ("אנגינה פקטוריס"), יציבה או בלתי יציבה ועד לאוטם שריר הלב ("התקף לב") על סיבוכיו כולל מוות.
במשך שנים רבות, עד ל 10-15 השנים האחרונות נחשבו מחלות לב וכלי הדם לנחלתם של הגברים בלבד. עד כדי כך שמחקרים רבים ומובילים בתחום רפואת הלב כללו בעיקר גברים, עובדה שהשליכה רבות על צורת האבחון ועל הגישה הטיפולית בנשים הלוקות במחלת לב.
במהלך שנות ה90 של המאה הקודמת עלתה המודעות בקרב הקרדיולוגים כמו גם בקרב הציבור הרחב כי מחלות לב קיימות גם בנשים. ספרי הקרדיולוגיה בשנים האחרונות כוללים פרקים ייחודים למחלות לב בנשים. ההתבטאות הקלינית והתסמינים בנשים שונים לא פעם מאשר בגברים, דבר המקשה על האבחון וגורם לאיחור בטיפול ועלול לגרום לתוצאות קטלניות לעומת הגברים.
הנתונים היבשים מראים כי הסיכוי של אשה לחלות במחלת לב קרדיווסקולרית הוא כ 30% בעוד שהסיכוי שלה לחלות בסרטן שד, ממנו כולן חוששות הוא כ 10% והסיכוי למות ממחלת לב גבוה פי 5 מאשר מסרטן שד. מחלות לב איסכמית בנשים מופיעה כ 10 שנים מאוחר יותר מאשר בגברים (55 לעומת 45). הסיכון גדל עם חלוף השנים ונשים מעל גיל 65 נמצאות בסיכון זהה לזה של גברים.
תסמיני מחלת לב איסכמית בנשים הם לעיתים רבות בעלי מאפיינים לא טיפוסיים השונים מהתיאור הקלאסי המופיע בספרי הלימוד של הקרדיולוגיה. תסמינים אלו יכולים להיות כאבים נקודתיים בחזה, כאב בחזה שאיננו קשור למאמץ גופני, דפיקות לב, קושי נשימה לא מוסבר, סחרחורת ובחילות ואף עייפות לא מוסברת, תמונה דומה יכולה להיות גם במצבי מתח נפשי, משום כך נשים נוטות לפנות לטיפול בשלב מאוחר יותר מאשר גברים. קיימת גם מודעות נמוכה יותר בקרב הרופאים לגבי התסמינים הלא טיפוסיים, כך שהאבחון עלול להיות מוטעה. אבחון והגעה מאוחרים לטיפול במקרה של אוטם שריר הלב נושאים בחובם תוצאות קשות ופרוגנוזה רעה מאחר והגעה מאוחרת לטיפול (בד"כ מעל שעה וחצי מהופעת התסמינים) מקטינה את הסיכוי לפתוח את העורק הכלילי החסום ולהציל את מסת שריר הלב שניזוקה.
השאלה מדוע התסמינים והסימנים למחלת לב בנשים שונה מגברים איננה ברורה דיה. אחת התאוריות קשורה למחלה בכלי הדם הקטנים של הלב. אלו הם עורקים קטנים המסתעפים מהעורקים הכליליים הראשיים, אשר בנסיבות מסויימות עלולים להתכווץ –תופעה הנקראת ווזוספזם- ולחסום את זרימת הדם למקטע של שריר הלב וכך ליצור איסכמיה ואף אוטם (הווצרות נמק של שריר הלב). סיבות אחרות יכולות להיות מבנה שונה של הרובד הטרשתי השומני השוקע בדפנות כלי הדם וכן הפרעה בתפקוד התאים המצפים את החלק הפנימי של כלי הדם (תאי אנדותל), להם חשיבות הן ביצירת זרימה חלקה של כדוריות הדם בתוך העורקים והן מניעה והמסה של קרישי דם העלולים להווצר בתוך העורקים.
במהלך שנות הפוריות מוגנת האשה יחסית ממחלות לב ולכן הופעת מחלות הלב מתרחשת בקבוצת גיל מבוגרת יותר מאשר בגברים. הופעת מחלת לב בגיל מבוגר יותר נושאת בחובה סיבוכים גבוהים יותר ושיעורי תמותה גבוהים יותר. השכיחות הנמוכה יחסית של מחלת לב איסכמית בנשים בגיל הפוריות הביא למחשבה שטיפול בהורמוני אסטרוגן בנשים בגיל שלאחר הפוריות ימנע את מחלת הלב, אולם מחקרים רבי היקף שהתפרסמו בשנים האחרונות שללו זאת מכל וכל, וכיום אף הראו כי שכיחות מחלות הלב גבוהה יותר בנשים שנטלו טיפולים הורמונליים ולכן כיום אין מקום לטיפול זה לצורך מניעת מחלות לב בלבד.
כאמור, התסמינים הקליניים בנשים אינם טיפוסיים ועלולים להטעות, אך גם בדיקות עזר בהן משתמש הקרדיולוג אינן מספקות תמיד תמונה מלאה. תרשים האק"ג יכול להיות תקין, בדיקת מאמץ בנשים היא בעלת רגישות נמוכה יותר ולכן שיעור התוצאות הכזובות בנשים עלול להיות גבוה יותר. גם מיפוי לב במאמץ עלול להטעות בגלל המבנה האנטומי של האשה. לכן בעת אבחון על הרופא לשקלל מגוון של נתונים כולל גורמי הסיכון שיש לאשה.
הדרך הטובה ביותר להילחם במחלות לב היא המניעה הראשונית של הופעתה. לצורך כך יש לטפל בגורמי הסיכון. גורמי הסיכון הידועים הם: עישון, חוסר פעילות גופנית, עודף משקל, יתר לחץ דם, סכרת, רמת כולסטרול גבוהה בדם ותורשה.
עישון נחשב גורם סיכון ראשון במעלה בנשים. יותר מ 50% מאוטמי שריר הלב בנשים מתחת לגיל 50 קשורים לעישון. נשים מעשנות הנוטלות גם גלולות למניעת הריון נמצאות בסיכון גבוה לפתח אוטם שריר הלב כמו גם יצירת קרישי דם באיברים אחרים (מוח, ריאות). העישון מביא גם להתכווצות יתר של כלי הדם הכליליים ויצירת איסכמיה בשריר הלב. חשיפה לעישון פסיבי כרוכה בסיכונים וסיבוכים דומים.
השמנה והיעדר פעילות גופנית שכיחים בנשים יותר מאשר בגברים ולנשים קשה יותר להפטר מעודפי המשקל – לכן חשובה פעילות גופנית סדירה והקפדה על אכילה נכונה.
יש לזהות סכרת, יתר לחץ דם ורמות כולסטרול גבוהות בדם, בשלב מוקדם ולטפל בהם, בשלב ראשון על ידי שינוי בהרגלי חיים (שוב, פעילות גופנית,הפחתת משקל ואכילה נכונה) ובהמשך טיפול תרופתי.
לסיכום: נשים אינן מוגנות ממחלות לב וכאשר הן לוקות בהן הזיהוי וההגעה לקבלת טיפול עלולים להיות מאוחרים ולכן הסיבוכים שכיחים יותר ועלולים להיות קשים. מכאן חשיבות ההגעה המוקדמת לטיפול במקרה של הופעת תסמינים. לטיפול בגורמי הסיכון חשיבות עליונה במניעת מחלות לב ולכן יש לפנות לייעוץ רופא המשפחה לצורך התאמת טיפול.
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
