במפגש שנערך תוך הקפדה על עטיית מסיכות הודו בני משפחה שכולם חלו בקורונה לצוות במחלקת הקורונה בקהילה של שירותי בריאות כללית, שליווה אותם בשבועות הארוכים שבהם הם התמודדו עם הנגיף, ובעיקר לאחות ניהל ח'טיב שערנותה הובילה לאשפוזו הדחוף של אבי המשפחה והצילה את חייו.
"בתחילת חודש מרץ הצטרפתי לצוות חמ"ל קורונה שהקימה הכללית בבניין ההנהלה בחיפה", מספרת ח'טיב, "במשמרת הראשונה קיבלתי רשימה של מטופלים מאומתים. התקשרתי לאבי המשפחה ששבה מחופשה מחו"ל, אשר בעניינו התקבלה תשובה חיובית. השיחה נועדה לנטר את המדדים שמתקבלים בבדיקה עצמית שעורך כל מבודד וכל מאושפז בית, ולהדריך איך לשמור על כללי הבידוד בבית, בעיקר לנוכח העובדה שעדיין לא הגיעו התשובות באשר לשאר בני המשפחה והיה חשוב להגן על מי שאולי לא נדבק".
לדבריה של ח'טיב, המטופל דיווח לה על תוצאות המדידה במד הסטורציה לבחינת רמת החמצן בדם שנמצאה תקינה, חום גופו היה תקין, ולכאורה לא היה כל ממצא חריג. "לפי הפרוטוקול", היא אומרת, "כל שנותר היה לשוב ולדבר איתו בערב, אבל משהו באופן הדיבור שלו עורר בי דאגה. כאחות אני מיומנת באבחון מצבו של החולה על ידי הסתכלות והתרשמות מקרוב, אך בשיחת טלפון לא היה באפשרותי לבצע אומדן הסתכלות, להתרשם מהשימוש של המטופל בשרירי עזר לנשימה ולבחון את צבע הריריות וסימנים נוספים כדי להבין אם הוא במצוקה. הייתי מוטרדת, ולכן, על אף שהמטופל אמר שהכל בסדר, התקשרתי אליו שוב וביקשתי שיבצע בדיקת סטורציה חוזרת. גם הפעם היא היתה תקינה, אך הרעד בקולו שקלטתי בשיחה גרם לי להתקשר מיד לרופא החמ"ל ד"ר ראיד עוביד ולדווח לו על המקרה".
רוצים להישאר מעודכנים?
ד"ר עוביד מיהר ליצור קשר עם המטופל וזיהה מאופן דיבורו כי הוא מפתח מצוקה נשימתית. הרופא הזעיק ניידת טיפול נמרץ, והמטופל הועבר לאשפוז. "מסתבר שצדקנו", אומרת ח'טיב, "כי מצבו הידרדר במהירות ולמחרת כבר היה צורך בהנשמה. בבית החולים ציינו כי הגעתו המהירה לאשפוז הצילה את חייו. עבורי זו היתה חוויית ניטור וטיפול שונה מאוד, ונאלצתי לקחת החלטות על סמך אינטואיציה ותחושת בטן של אחות. הוא היה מטופל הקורונה הראשון שלי, ולא אשכח אותו בחיים. היה מרגש לפגוש אותו ואת משפחתו אחרי שכולם החלימו. הצטערתי לשמוע שהסבתא הקשישה נפטרה במהלך התקופה כתוצאה מסיבוכי קורונה".
ח'טיב מספרת שהיא ליוותה את בני המשפחה – הורים וארבע בנות – לאורך כל התקופה: "חברי לחמ"ל ואני, ביחד עם העובדות הסוציאליות, השתדלנו לתת תמיכה נפשית למשפחה שנקלעה, נוסף על המחלה, למשבר קשה. מהבנות והאם, שבהמשך אובחנו גם הן כחולות, נמנע להיות לצדו של האב המונשם בבית החולים ולתמוך בו, ואם לא די בכך, הרי שגם מצבה של האם החמיר והיא אושפזה בשל קוצר נשימה – מצב שהבהיל מאוד את הבנות הצעירות שנשארו בבית".
כעבור שבועיים שבה האם לביתה, ואחריה חזר גם האב שהחלים. השבוע יזמה ח'טיב מפגש עם בני המשפחה, שהודו לה ולד"ר עוביד על הטיפול המסור.
