שכונת הדר בחיפה תהפוך למוזיאון לאמנות לערב אחד במסגרת פרויקט של סטודנטים לצילום מהמרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו.
הסטודנטים בשנה ג' במחלקה לאמנויות הצילום והמסך בויצו, אשר לומדים בקורס "העיר כמרחב פעולה פוליטית" בהנחייתם של אסף אורן וליבי קסל, עסקו במהלך סמסטר א' ביצירת עבודות שעוסקות בדרכים שבהן הצילום והיצירה האמנותית מאפשרים דיון וייצוג של נושאים פוליטיים וחברתיים, תוך התמקדות במרחב העירוני. כעת, עם סיום שנת הלימודים האקדמית, הם מוציאים את עבודותיהם אל המרחב הציבורי. ביום חמישי מהשעה 17:00 יקיימו הסטודנטים והמרצים סיור מיוחד שיחל בנקודת מפגש ברחוב סירקין 5 בהדר, ויציגו לקהל הרחב את העבודות ואת תהליך יצירתן, כאשר כל סטודנט בחר את המקום שבו הוא רוצה להציב או לתלות את עבודתו.
עבודה של יהונתן לוי
רוצים להישאר מעודכנים?
הקורס היה אמור להתרכז במרחב הפעולה הפוליטי בשכונת הדר, אך לאחר כמה שיעורים התפרצה מגיפת הקורונה, והסטודנטים התבקשו להסתגר בבתיהם. כך נולדה היוזמה להתחיל ליצור יומנים ויזואליים שעוסקים באופנים שבהם חווה כל אחד מהסטודנטים את סיטואציית הבידוד. ברוח התקופה והמעבר ללמידה מקוונת הוחלט שהיומנים ייבנו ויוצגו גם הם בפורמט מקוון, ולשם כך נבנה ועוצב אתר אינטרנט משותף שבו הוקצה לכל סטודנט עמוד אחד – עמוד יומן הבידוד האישי שלו. ביחד יצרו הסטודנטים אתר מגוון שמציג בצורה חזותית שלל חוויות, מבטים, מחשבות ופרשנויות לתקופת הבידוד, ואשר מאגד בתוכו עבודות צילום, וידאו, ציור וטקסט ומציג 12 יומנים.
ביום חמישי כאמור יצאו היומנים מהמרחב הפרטי אל המרחב הציבורי בשכונת הדר – המרחב שבו התקיים הקורס בתחילת השנה.
עבודה של דימה ניקיטין
מרדדים את האמנות רק לפוליטיקה וביקורת על החברה
מרוב עיסוק בפוליטיקה האמנים והמרצים לאמנות שכחו שאומנות גם צריכה להעביר יופי, הנאה, שמחה, יצירתיות, תקווה.
הם רק עוסקים ב"מחאה" ובאומנות קודרת אלימה ומכסחת.
האמנות לא חייבת אך ורק להביא מחאות ולעסוק בפוליטיקה וחברה.
היא יכולה לעסוק במגוון תחומים כמו רגשות, הנאה, הפתעה, גילוי…
פשוט מוסדות צרי אופקים בארץ. פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה, זה עצוב.