כמעט 12 שנים חלפו מאז הפיגוע בברנוער, שבו פילח כדור את עמוד השדרה של יונתן בוקס, אז נער בן 14, והשאיר אותו נכה 100 אחוז. הוא הגיע לשם במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, יחד עם חברתו ליז טרובישי, שנרצחה בערב הנורא ההוא. חייו של הנער, שאהב לרקוד, השתנו בן לילה. במשך שנתיים הוא היה עסוק ברחמים עצמיים, אבל אז החליט לאסוף את עצמו, השלים בגרויות, הוציא רישיון נהיגה ואפילו רכש לעצמו דירה בנווה שאנן. מצד אחד, הוא "מסודר בחיים", אך מצד שני, הוא מנהל מאבק מתמשך נגד הממסד, כדי לזכות בהכרה, לה אינו זכאי.
"חטפתי שני כדורים, הראשון פגע בריאה והשני בעמוד השדרה", הוא מספר, "הובהלתי לבית החולים והוכנסתי לחדר הניתוח. לאחר שהרופאים הימרו שלא אשאר בחיים, ולאחר שבוע שבו הייתי מחוסר הכרה, התעוררתי, אך נשארתי משותק מהחזה ומטה. מאחר שהמדינה לא מכירה בתקרית שבה נפצעתי ושבה נרצחו שני בני נוער כפיגוע טרור, לא מגיעות לי הטבות רבות שכן מגיעות לנכי צה"ל או לנפגעי טרור. בספטמבר 2020 התאשפזתי כדי לעבור שיקום שלושה חודשים, ופתחתי עמוד לגיוס המונים".
למה?
"רציתי לרכוש כיסא גלגלים חדש, כיסא רחצה חדש, מיטה נורמלית. אלה דברים שמשרד הבריאות כן נותן לי, אבל לא ברמה שאני צריך. משרד הבריאות נותן לי פעם בחמש שנים מענק של כ-5000 שקלים וכיסא של בתי חולים, ואני בן אדם צעיר, אני צריך כיסא אחר שעולה כ-30 אלף שקלים. אז הם נתנו לי 5000, ואת ההפרש הייתי צריך לגייס בעצמי. עכשיו אני שוב צריך להחליף כיסא ואני לא יכול לשלם על הכל".
אתה לא משתמש בכיסא ממונע?
"לא, כי ממונע עולה כפול ויותר. אני לא צריך ממונע, יש לי ידיים, בינתיים. אני צריך כיסא קטן, ספורטיבי וקל משקל, שניתן לעבור איתו כמעט בכל מעבר. אני גם רוצה מין אופנוע-כידון, שמצמידים אותו לכיסא הגלגלים, וזה משפר בהרבה את איכות החיים. אוכל לצאת בעזרתו לטייל ברחוב".
פתחת עמוד לגיוס המונים. כמה כסף הצלחת לגייס?
"הגענו ל-21 אלף שקלים, אבל מכיוון שהרף שהצבתי היה גבוה מדי, 100 אלף שקלים, העמוד נסגר. הכלל הוא שאם אתה לא מגיע ליעד, הכסף חוזר לתורמים. כך יצא שנשארתי עם כל ההוצאות הכבדות האלה. השקעתי מכיסי כ-18 אלף שקלים עבור שדה הליכה, שזה סדים שיקומיים, שאיתם אפשר לעשות הליכה תרגולית. קופת החולים הייתה אמורה להחזיר לי 90 אחוז מהסכום, אבל כמובן שלא החזירו לי כלום. לקחתי הלוואות כדי לשלם, עד שהחלטתי שמספיק, אני לא לוקח יותר הלוואות, יהיה מה שיהיה. חשבתי לצאת במסע תרומות בעצמי, כדי שאוכל לפחות לרכוש את הדברים המאוד חיוניים האלה, אבל אני לא יודע איך לקדם את זה".
מבחינת הדחיפות, למה אתה הכי זקוק?
"אני חייב כיסא גלגלים חדש, כי שלי מתפרק, המשענת ממש מתנדנדת, ואת האופנוע-כידון שאוכל בעזרתו להתנייד בחוץ. איפה שאני גר זה ממש אתר בנייה וגם עלייה לא קלה. לנסוע לשם באוטו זה סיוט, כי אין חנייה, ועם הכיסא להתגלגל אני לא יכול. הכל, לצערי, עולה הון, אבל אלו דברים הכרחיים.
"אמרתי במשרד הבריאות שאני לא יכול לישון במיטת יחיד, כי אני מסתובב, גם כדי שלא יהיו לי פצעי לחץ. ביקשתי מיטה זוגית, ובקשתי נדחתה. אז אין לי מהמדינה שום מיטה, יש לי מזרן שאני ישן עליו שעלה 200 שקלים, וכולו ספוג בשתן ואני לא מתבייש שזה יהיה כתוב בעיתון".
מי עוזר לך בחיי היומיום?
"אף אחד. אין לי עזרה מהמדינה. יש לי קצבה מביטוח לאומי. בינואר ניגשתי לוועדה ונדחיתי. נלחמתי על שירותים מיוחדים ועל כך שאני מקבל רק 50 אחוז, כשאני אמור לקבל מעל 100 אחוז. זה כסף שאמור ללכת למטפלות, לחיתולים, כי, בכל הכבוד, אני לא יכול להיות עצמאי. זה שרואים אותי מחייך ברחוב, רואים אותי בראיונות שאני גיבור, זה לא אומר שזאת המציאות. עכשיו הגשתי ערעור, נראה מה יהיה. אם אני אצטרך לשלם למטפלת, לא יישאר לי כסף לחיות, אז אני מנסה להסתדר לבד. לכן אמרתי שמבחינתי יילכו לעזאזל, אני אנסה להשיג את הכסף מתרומות. אני רק רוצה לחיות קצת בכבוד".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך אתה מסתדר לבדך בדירה?
"אני מנסה, אבל יכול לספר לך שלפחות ארבע-חמש פעמים בשבוע אני נופל מהמיטה כשאני עושה מעברים פשוטים. בחמישי האחרון הייתי במיטה, רציתי לעבור לכיסא ונפלתי. התרסקתי על הרצפה, ונשארתי ככה עד הצהריים, עד שבא החבר הכי טוב שלי, שיש לו מפתח למקרי חירום. הוא בא והרים אותי, לאחר שהייתי זרוק ככה כמה שעות טובות. מבחינת הממסד זה נקרא, כנראה, עצמאות. יש לי הורים, אבל אמרתי שדי. הם 10 שנים סעדו אותי והגיע הזמן שהם ינוחו".
אתה בעצם קורא לאנשים לתרום לך, כדי שתוכל לרכוש את הדברים שיקלו עליך.
"כן, אני אשמח, אבל אני רוצה לעשות את זה מסודר. אני רוצה לתת דין וחשבון לתורמים מתי הגעתי לסכום המבוקש. לא ארצה, חלילה, שאנשים יחשבו שאני גונב או מקבל כספים במרמה. אני מוכן לדווח פעם בשבוע על ההתקדמות ורוצה לתת פרטים לכל תורם. אני אהיה מחויב להפסיק לקבל תרומות, כשאגיע לסכום אותו אני צריך. אני רוצה שהכל יהיה נקי ופתוח, לא להסתיר דבר. אני רק רוצה כיסא גלגלים, אופנוע-כידון לכיסא הגלגלים, כיסא רחצה ומזרן. לא יותר מזה. בהערכה גסה זה משהו שבין 40-50 אלף שקלים".
תרומות ליונתן בוקס ניתן להעביר דרך חשבון הביט שלו: 058-6655146 או בנק הפועלים, סניף: 755, מספר חשבון: 353919.
