אור המאירי, סטודנט בן 27 מחיפה שלומד מינהל עסקים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, עלה אתמול (רביעי) בערב לקבל את תעודת התואר הראשון שלו בטקס הסיום כשהוא מניף בגאווה את דגל ישראל לעיני מאות משתתפים, חלקם אנטישמים ותומכי טרור שקראו לעברו קריאות בוז.
לפני ארבע שנים עבר המאירי ללמוד באוניברסיטת ברקלי. כמו כל סטודנט יהודי או ישראלי בימים אלו, גם הוא חווה מקרוב את ההפגנות ואת השנאה לישראל שמתפשטת ברחבי הקמפוסים בארצות הברית. לאורך כל התקופה האחרונה מקפיד המאירי להתייצב בהפגנות של שונאי ישראל כשהוא נושא את דגל המדינה, ולקראת טקס הענקת התואר היה לו ברור מה עליו לעשות..
"צריך להכיר אותי כדי להבין את הסיפור שעומד מאחורי זה", סיפר המאירי ל"כלבו – חיפה והקריות" לאחר הטקס, "נולדתי בישראל, חייתי בישראל במשך כל חיי, ואני הישראלי היחיד בפקולטה למינהל עסקים כאן. אין עוד ישראלים מלבדי. יש יהודים, אבל לא ישראלים. לכן הפכתי למטרה בקרב הפרו פלסטינים בקמפוס. אני חוטף שנאה מתמדת מכל כיוון. מה שאתם רואים בחדשות בארץ זה כלום – כשאני עובר ברחוב יורקים עלי, מרביצים לי, מקללים אותי ומצביעים עלי כאילו אני חייזר".
ואיך אתה מגיב?
"זה גרם לי לאסוף כוחות ולנווט את כל מה שיש בי לקידום של מה שאני קורא לו 'המרקטינג הישראלי'. אז קיימתי הרצאות, אספתי תרומות והכנתי מרצ'נדייז של המדינה. אני הכי פעיל שיש בקמפוס, ובכל מקום אני מניף את דגל ישראל בגאווה ובראש מורם".
אור המאירי לא חושש מול הפגנה של תומכי טרור
רוצים להישאר מעודכנים?
על הנפת הדגל בטקס מספר המאירי: "היו לנו שני טקסים – הטקס של כל הקמפוס שבו משתתפים כ-40,000 סטודנטים, והטקס של בית הספר למינהל עסקים שהפקולטה שלי היא חלק ממנה. לפני שלושה ימים, בטקס הכללי, היתה חלקה שלמה של אנשים עם דגלי פלסטין. למרות שידעתי שאין לי שום סיכוי מולם שם, הנפתי את דגל ישראל אבל אף אחד לא ראה אותו. אז אמרתי לעצמי שבטקס של בית הספר למינהל עסקים, שהוא הרבה יותר אקסקלוסיבי, אראה להם שגם בבית הספר האקסקלוסיבי הזה יש ישראלים ואעמוד בגאווה עם הדגל. וכך, ביחד עם חבר יהודי, הנפנו את הדגל".
ואיך זה התקבל?
"לא שומעים את קריאות הבוז בסרטון כי מי שצילמו אותו הם ישראלים שעודדו אותנו, אבל קיבלנו הרבה בוז".
עד כמה זה מפריע לך?
"אני כבר חי במציאות הזו, התרגלתי אליה. זה לא משהו חדש לי".
בבית המשפחה בחיפה קיבלו את המחווה של אור למדינה בהפתעה. הוא לא הודיע לאיש על כוונתו. "זו היתה הפתעה גמורה, דווקא ביום הנכבה", מספר אביו אלי המאירי, עובד עיריית חיפה, "בזמן שבאוניברסיטאות, גם בארץ, ציינו את יום הנכבה, הוא יצר שם רעש עם הנפת הדגל. העבירו את הטקס בשידור חי, והופתענו מאוד כשהוא הניף עם חבר את דגל ישראל. כשצפיתי בטקס פחדתי שיקפצו עליו. התפלאתי שלא פינו אותו מהבמה. כבר לפני כמה חודשים, כשהחל הבלגן באוניברסיטאות בגלל המלחמה, הוא עמד מול ההפגנות הפרו פלסטיניות עם דגל ישראל בלי חשבון. ההסברה שלנו היא על הפנים, וכל דבר קטן שהוא עושה עוזר. אור לא מפחד מכלום. הוא אמר שהוא יעשה כל מה שהוא יכול לעשות שם בשביל להיאבק למען המדינה. הוא לא פוחד להתייצב מול המפגינים. הוא ציוני גאה, וזה החינוך שהוא קיבל בבית".
אור המאירי וחבר מניפים את דגל ישראל מול הפגנה של תומכי טרור
חיפאית
גאווה ישראלית זה ללמוד בארץ, לחיות פה, לשרת פה…
ללמוד בברקלי זה גאווה אבל לא ישראלית