לא קל להיות מורה בישראל. הקושי מתחיל מלמעלה – שרי החינוך מתחלפים תכופות וכל שר מטיל את שק האידיאולוגיה שלו על מערכת החינוך. הקושי ממשיך באווירה הציבורית בישראל, שלא בדיוק מכבדת מורים. אחר כך מגיע המעגל הקרוב יותר – ההורים. הורים ישראלים מוצאים לנכון להתערב בכל סוגיה שמתרחשת בכיתת הלימוד של ילדיהם. ולבסוף מגיעים התלמידים עצמם, שגם הם לא תמיד רוחשים כבוד למוריהם וידם קלה על כפתור השיימינג. ואל כל הצרות הללו מתווספת משכורת לא גבוהה במיוחד.
באווירה הזאת פועלים שני ארגוני מורים – ארגון המורים והסתדרות המורים – שתחתם מאוגדים מורות ומורים, גננות וגננים ומנהלות ומנהלי בתי ספר. הסתדרות המורים הוא הארגון הגדול מבין השניים, וחברים בו כ־120,000 עובדי הוראה פעילים ועוד כ־40,000 גמלאים. הסתדרות המורים זכתה לכותרות גם בגלל פרשת השחיתות שנחשפה שם בשנת 2016 ושבסיומה הורשע במסגרת הסדר טיעון המזכ"ל הקודם יוסי וסרמן בקבלת טובות הנאה.
אחרי התפטרותו של וסרמן נבחרה יפה בן דויד לתפקיד מזכ"לית הסתדרות המורים. לא רק שהיא נאלצה להיכנס להסתדרות אחרי חשיפת ההתנהלות הבעייתית של ההנהלה שם, היא גם האשה הראשונה לכהן בתפקיד זה בענף שבו רוב העובדים הם נשים – עובדה מכעיסה בפני עצמה. בן דויד תולה את האחריות על היעדר נשים קודמות בתפקיד גם בנשים עצמן: "בעבר הבעיה היתה שחלק מהנשים לא האמינו מספיק בעצמן. הן לא האמינו שהן יכולות, שהן מוכשרות ושיש בכוחן לחלום ולהגשים. נכון שיש גם חסמים אחרים, אבל לשמחתי הם הולכים ונעלמים. אגב, חלק מתפקידנו כנשות הוראה הוא להעביר לתלמידות, שהן הדור הבא, את הרעיון שהן יכולות לחלום ולהעז".
כניסתך לתפקיד נעשתה לאחר שהיו"ר הקודם הואשם בלקיחת שוחד ובסחיטה באיומים. איך מוודאים שזה לא יקרה שוב?
"הסתדרות המורים עברה שינוי ארגוני יסודי ועמוק מאז הפרשה, ומי שלא הפנים את השינוי לא נשאר בה. רבים סיימו את תפקידם. לשמחתי, לא מעט אנשים היו צמאים לשינוי, ויש לי שותפים טובים ומסורים לדרך החדשה, כך שאני לא מקבלת החלטות לבד. יש לנו ועדות מקצועיות, הנהלה רחבה שבה מתקבלות החלטות, אנשי מקצוע, מבקר פנים ומבקר חיצוני. התקציב שלנו מפורסם באתר האינטרנט ומונגש לציבור, ואני מעדכנת את עובדי ההוראה באופן שוטף כל הזמן. באופן אישי, אני נמצאת כל הזמן בשטח כדי שהסתדרות המורים תקבל החלטות לפי הצרכים של עובדי ההוראה. אין שבוע שבו אני לא מסיירת בבתי ספר ועורכת מפגשים עם עובדי הוראה. אלו דברים שלא היו בעבר".
בתשובה לשאלה אם באמת יש צורך בשני ארגוני מורים במדינה קטנה כמו ישראל אומרת בן דויד: "כשנכנסתי לתפקיד הצעתי לארגון המורים לפעול ביחד מול משרד החינוך בכל מיני סוגיות משותפות בתחומי שכר ותנאים. חשבתי שיש יתרון בכך שנפעל ביחד. לצערי, הצעתי לא התקבלה".
את הדברים האלה של בן דויד סותר ארגון המורים. "נדהמנו מאמירתה של בן דויד שכן ההיפך הגמור הוא הנכון", נמסר בתגובה לכך, "עם היבחרה לתפקיד פנה אליה יו"״ר הארגון רן ארז כמה פעמים בכתב ובעל פה כדי להיפגש ולשתף פעולה בסוגיות הנוגעות לכלל עובדי ההוראה, אך היתה זו בן דויד שביטלה את הפגישות. כולנו תקווה שהסתדרות המורים תתעשת ותבין כי יש סוגיות הנוגעות לכלל עובדי ההוראה שיש לשתף בהן פעולה. נשגב מבינתנו לדוגמה מדוע מתעקשת הסתדרות המורים לא לשתף פעולה בעניין מורי חטיבות הביניים כאשר ברור לכל כי רפורמת אופק חדש שמותאמת לבתי הספר היסודיים אינה מתאימה למורים שמלמדים בעל יסודי. לשאלה מדוע יש צורך בשני ארגוני מורים התשובה היא ברורה – הצרכים, דרישות הפרופסיה והבעיות שבהן נתקלים עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי הם שונים מאשר בחינוך היסודי. ארגון המורים הוקם מתוך הצורך הזה ולא בכדי הוא מונה כיום יותר מ־70,000 חברים".
בן דויד, הציבור בישראל לא חש אמון רב בהסתדרות המורים, בין השאר בגלל עניין השביתות.
"מבחינתי השבתה היא המוצא האחרון ובוודאי שלא ברירת המחדל. עיקר ההשבתות שלנו היו סביב אירועי אלימות כלפי עובדי הוראה, ואני לא מתחרטת עליהן. מבחינתי זהו קו אדום, ורוב הציבור מבין את זה. כשהורה תוקף פיזית מורה אעשה הכל כדי להבהיר שזה לא מקובל. הידברות היא דבר חשוב, אבל כשהיא לא מקדמת פתרונות – אין מנוס. אני פועלת כמיטב יכולתי כדי לשכנע, לדבר ולשקף את המציאות בשטח בלי להשבית, אבל לצערי, לעתים הצד השני מגלה אטימות ואז אנחנו צריכים לנקוט צעדים דרסטיים יותר".
רוצים להישאר מעודכנים?
"מעמד המורה נשחק בתהליך ארוך ומורכב"
לדבריה של בן דויד, לשחיקה במעמד המורה יש סיבות רבות: "מעמד המורה נשחק בתהליך ארוך ומורכב. ההוראה לא נתפשת כמקצוע יוקרתי כמו רפואה למשל, וזו טעות גדולה. הכשרה של עובד הוראה רק מבחינת שעות לימוד אקדמאיות אינה נופלת מזו של משפטן. כולם חושבים שהם יודעים לחנך וללמד, וזה רחוק מאוד מהמציאות. מפה נגזרות תופעות של התערבות הורים בוטה, של חוסר כבוד לעובדי הוראה ושל אלימות פיזית ומילולית, גם פנים מול פנים וגם ברשתות החברתיות. כל אירוע אלימות הוא אירוע אחד יותר מדי, ולצערי הרב לא מדובר באירועים בודדים. לאחרונה יזמנו בהסתדרות המורים חקיקה שמחמירה את הענישה כלפי מי שתוקף עובדי הוראה, אבל לא הכל נמצא בידינו".
מהו הנזק שגורמת התערבות ההורים?
"צריך להבדיל בין התערבות הורים למעורבות הורים. אנחנו בעד מעורבות ודיאלוג מכבד של שני הצדדים אבל נגד התערבות, כי את המחיר המיידי של התערבות ההורים כולנו משלמים בנטישה של עובדי הוראה טובים. אנשים שמגיעים להוראה עם תחושת שליחות והם מסורים לעבודתם מתייאשים ופורשים בגלל שהם לא יכולים לשאת את זה. חלק מההורים פשוט מנסה לנהל את המערכת, ואם הם נתקלים בהתנגדות הם משמיצים מעל כל במה. זה הזוי. אני בעד הידברות, בעד דיאלוג ובעד שיתוף פעולה, אבל אי אפשר שהורה יחליט איזה מורה ילמד באיזו כיתה ומתי יהיו המבחנים. גם משרד החינוך חייב להידרש לכך כי כולם מפסידים מזה".
עניין נוסף שעולה לא פעם הוא מספר ימי החופש של המורים, ובהתאמה לכך גם של הילדים. ברקע עומדת הרפורמה המתגבשת של שר החינוך נפתלי בנט לקיצור ימי החופשה של התלמידים. מהו היחס שלך לסוגיה?
"העיסוק בימי החופשה של עובדי ההוראה הוא לא נכון. המהות היא שיש פער גדול מדי בין ימי החופשה של עובדות ועובדים במשק ביחס לימי החופשה של מערכת החינוך. הדבר הנכון הוא להעלות את ימי החופשה במשק. אני מבינה ללבם של ההורים, אבל אי אפשר לפתור את המצוקה שלהם דרך פגיעה בזכויות עובדי ההוראה. אני חושבת שהציבור לא מבין את עבודת ההוראה. היא לא מתחילה ב־8:00 ומסתיימת ב־12:45 אלא היא מסביב לשעון, גם בחופשות – מבחנים, עבודות, היערכות, שיחות עם הורים, הכנת חומרים, השתלמויות ועוד ועוד. זה לא נגמר. בית הספר של החופש הגדול הוא פתרון מצוין לטובת כלל המשק".
יכול להיות שאחד מהגורמים למעמדם הנמוך של המורים בישראל טמון בכך שהמקצוע הפך מגברי לנשי?
"לפני 50 שנה מורה, שהיה כמעט תמיד גבר, נתפש כאיש מקצוע בעל סמכות שאין עליה עוררין. אם בעבר דמות המורה היתה במרכז, אחר כך התלמיד נכנס למרכז, וכיום לצערי אלה ההורים שבמרכז".
לאחרונה פורסם מחקר שמלמד גם על המגמה ההפוכה של אלימות של מורים כלפי תלמידים. לפי המחקר שערכה פרופ' מונא חורי כסברי מהאוניברסיטה העברית, ככל שהרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים יורדת, כך הם סופגים יותר אלימות מהמורים. איך את מתכוונת לשפר את המצב הזה?
"מעולם לא הגנתי על מורים שנוהגים באלימות. האינטרס שלי ושל הסתדרות המורים הוא שבמערכת יהיו אנשי חינוך איכותיים. הסתדרות המורים לא תגן על עובדי הוראה כאלה, ובלבד שההאשמות הוכחו והמורים עברו הליך הוגן".
אי אפשר לדבר על עולמם של תלמידים כיום בלי להזכיר את המסכים למיניהם ואת הרשתות החברתיות. איך זה שינה את מקצוע ההוראה ואת האווירה בבתי הספר?
"אני בעד קדמה וגם אני משתמשת ברשתות חברתיות, אבל הדברים יצאו מאיזון. זה מתחבר לשינוי שעבר על תפקיד ההוראה בשנים האחרונות, כי אחד מהאתגרים של עובדי ההוראה כיום הוא להביא את האיזון בין הקדמה לבין יחסים בין אישיים. ילד שפוגע בחברו לכיתה בקבוצת וואטסאפ לא מרגיש את העצב ואת העלבון שהוא גרם לאותו ילד. הניכור הזה הוא קשה. עובדי ההוראה עוסקים המון בתיווך בין ילדים ומייצרים פלטפורמות למפגשים אנושיים משמעותיים כדי שגם ההתנהלות במסכים תהיה אחרת".
ואם מדברים על מסכים, מה עמדתך לגבי לימודים מתוקשבים?
"אחד מהדברים הכי משמעותיים בנושא הזה הוא בתחום החינוך המיוחד. שם קורים נסים וללימודים המתוקשבים יש ערך עצום. עובדי הוראה בתחום החינוך המיוחד הצליחו בזכות הלמידה המתוקשבת לעקוף לקויות שונות של תלמידים ולקדם אותם משמעותית. זהו כלי עזר חשוב בכל מערכת החינוך, אבל בחינוך המיוחד זה ממש בולט".
יפה בן דויד. "אני בעד קדמה וגם אני משתמשת ברשתות חברתיות, אבל הדברים יצאו מאיזון" (צילום: עזרא לוי)
"עובדי ההוראה זכאים לאוטונומיה פדגוגית"
אחת מהטענות המרכזיות נגד בנט עוסקת בהדתה – אותו תגבור של לימודי יהדות גם בבתי ספר חילוניים. לימודי היהדות נעשים גם דרך תוכנית הלימודים וגם באמצעות תוכניות העשרה שמועברות על ידי ארגונים חיצוניים אשר מעניקים שירותים למשרד החינוך. "זה לגיטימי, זה חלק מהמשחק הפוליטי", אומרת בן דויד, אבל בכל זאת מוסיפה באופן כללי ש"עם כל הכבוד לשינויים הפוליטיים ולאג'נדה של שר כזה או אחר, עובדי ההוראה זכאים לאוטונומיה פדגוגית, וברוב המקרים כך מתרחשים הדברים בפועל. כל שר שנכנס לתפקיד שם דגש על נושא שחשוב לו ומתווה מדיניות בהתאם. עובדי ההוראה פועלים בהתאם למתווה של המשרד, אבל זוכרים תמיד לשמור על איזון עם הצרכים הפדגוגיים של הילדים".
איך צריך לדעתך להיראות תלוש שכר של מורה?
"עובדי הוראה עושים עבודת קודש וזו גם עבודה קשה מאוד, אבל הם לא מתוגמלים כפי שצריך, והדבר גורם לכך שהמקצוע לא זוכה לכבוד הראוי לו. חינוך הוא קריטי לחוסן של חברה, אז אם באמת רוצים לטפח את מעמד המורה ולמשוך עובדי הוראה איכותיים, חייבים להעלות את השכר בצורה דרמטית. אני מאמינה שאם תהיה חקיקה לטובת עובדי הוראה, שבה משרד החינוך מגבה את עובדי ההוראה ומבחינת השכר יהיה שינוי משמעותי, מעמד עובדי ההוראה ישתנה לטובה".
הדרישות של בן דויד בנושא השכר הן לא בשמים. היא סבורה שעובדי הוראה בשנותיהם הראשונות זכאים להרוויח סביב 9,000 שקל בחודש (ולא 5,000-4,000 כפי שהם מרוויחים כיום) ושמשכורתם תעלה בהתאם לוותק.
איך את רואה את דמותו של המורה הישראלי בעוד כעשור?
"כבר היום ההוראה משתנה כל הזמן. הקניית ידע היא לא העיקר כפי שהיה בעבר. כיום עובדי ההוראה מתווכים ידע, מעניקים מיומנויות חברתיות ומטפחים יזמות, יצירה ומנהיגות. מעבר לכך, ולא פחות חשוב, הם מחנכים לערכים כמו חמלה, שוויון ואהבת אדם באשר הוא אדם. אלה דברים שיישארו רלוונטיים ומשמעותיים גם בעוד 50 שנה. עם כל הכבוד שיש לי לאלגוריתם כזה או אחר, אין אף אלגוריתם שיידע לזהות מצוקה חברתית של ילד ובוודאי שלא איך להתמודד איתה ולהפוך כיתה של 35 תלמידים לקבוצה מגובשת שמתקיימים בה יחסים חברתיים מורכבים כמו שמורה טובה יכולה לעשות. אנחנו חברה שפוסעת בצעדי ענק אל עבר עתיד טכנולוגי להפליא, אבל כיצורים חברתיים נזדקק תמיד לקשרים חברתיים, ועובדי ההוראה הם אלה שיהפכו את התלמידים לאנשים שיכולים לקחת חלק פעיל בחברה הישראלית".
את ממליצה לדור העתיד לפנות ללימודי מקצוע ההוראה?
"הוראה היא מקצוע שיש בו סיפוק רב ומלווה אותו תחושת שליחות עמוקה. אין דבר יותר מספק ומרגש מלעזור לילד להתגבר על קושי. אין כמו חיוך של ילד והידיעה שלך, כמורה או כגננת, שיש לך חלק בשמחה שלו כי עזרת לו להצליח. אנשים שמגיעים למקצוע ההוראה עושים זאת מאהבה וממסירות, ולכן יש לנו כל כך הרבה עובדי הוראה מוכשרים וטובים. הייתי ממליצה לכל מי שאוהב ילדים ורוצה להוביל שינויים להצטרף למערכת החינוך".
