חיכיתי הרבה זמן לבשורה ממכבי חיפה. כולם מדברים על החלוצים גורג'ה יובנוביץ' וטריבנטה סטיוארט, על המגינים פייר קורנו ויילה בטאל ועל השוער גיאורגי ירמקוב, אבל בשקט בשקט, מי שגונב את ההצגה הוא דווקא הבלם הצעיר ליסאב עיסאת.
הוא גדל בקצף ובפנימיית כפר גלים. אמו יהודייה, אביו בדואי בעל עבר צבאי עשיר, ואחרי השאלה להפועל חדרה (וירידה לליגה הלאומית) הוא חזר למכבי. ביום שבת, יומיים אחרי המשחק מול ראקוב הפולנית במוקדמות הקונפרנס ליג, שבו הציל שני שערים מקו השער וזכה ב־12 מאבקים (!), מצאתי את עצמי עם הבת שלי בתור הארוך של חודש אוגוסט במקדונלד’ס בגרנד קניון. ומי עמד מאחורינו? עיסאת. הילדים וההורים סביבנו ראו בחור צעיר וחסון, אבל לא הבינו שהם נמצאים ליד בלם העתיד של מכבי.
מבחינתי, הוא לא הפתעה. הוא היה קפטן קבוצת הנוער, מודל לעבודה קשה, למשמעת ולהתמדה. הוא המתין בסבלנות לרגע שבו יקבל את ההזדמנות בבוגרים, והנה – הגיע מאמן זר שלא מכיר אף אחד, לא דופק חשבון לאף אחד, ומציב את עיסאת בהרכב לפני כולם – וכנראה שבצדק. כי מעבר ליכולת ההגנתית המרשימה ולניצחונות במאבקים על הכדור, יש לו אופי של לוחם.
רוצים להישאר מעודכנים?
בעונה שעברה הוא יצא לעונת השאלה, וכולם יודעים שברוב המקרים, למעט יוצאים מן הכלל, שחקן מושאל לא חוזר למכבי. אבל גם שם, למרות מלחמות התחתית, הוא בלט. שחקנים מספרים שאי אפשר לעבור אותו באחד על אחד, ואם זה קורה – הוא מעיף אותך לגדרות. ואם מכבי לא תעשה שטויות, לא רק שהוא יחזיק פה עוד הרבה שנים, אלא גם יהיה בורג חשוב בנבחרת ישראל.
איציק עובדיה יודע לנהל כישרונות צעירים, ועיסאת הוא דוגמה מצוינת לכך. אין לו פחד, הוא מצטיין במצבים נייחים, והכושר הגופני שלו מאפשר לו לעלות להתקפה ולחזור להגנה במהירות. אני משוכנע שעוד נראה ממנו שערים חשובים. מישהו אמר אריק בנדו הבא?
ניסים
תותח על חלל