רועי שווץ. “השמים הם הגבול"
רועי שווץ. “השמים הם הגבול"

“האגודה הזאת מרגשת אותי”

בשנתיים מאז מינויו למנכ”ל אגודת מכבי חיפה הספיק רועי שווץ לצרף את חנה קנייזבה מיננקו למחלקת האתלטיקה, להקים מחלקות טקוונדו, סיף וגלישת גלים, ולהכפיל את מספר הספונסרים ואת סכומי החסויות. ושמישהו ינסה לעצור אותו

פורסם בתאריך: 31.5.18 09:03

לפני כשנתיים הודיע מנשה קרן, מזכיר אגודת מכבי חיפה, על סיום תפקידו. בבית מכבי ברחוב ביכורים חששו מכדור שלג שיוביל להידרדרות, שכן קרן היה איש הכספים של האגודה וטיפל גם בכל הנושאים הביורוקרטיים. בניסיון להוריד את מפלס הלחץ פנה יו”ר האגודה ניר ענבי, שנכנס לתפקידו רק זמן קצר קודם לכן, אל יזם הנדל”ן רועי שווץ והציע לו להתמנות למנכ”ל האגודה. המטרה של ענבי היתה ששווץ, שעד אז לא מילא שום פונקציה בעולם הספורט, לייצב את הספינה ולהשיט אותה במים הסוערים של אותם הימים.

“כאשר קרן עזב נקלעה האגודה לסוג של משבר”, מספר שווץ, “ענבי קרא לי לעזור, אבל במהלך הדרך הבנתי שזו עבודה במשרה מלאה, משימה לחיים. זה הרבה יותר גדול מאשר לנהל עסק או קבוצה. ביחד בנינו חזון וראייה עתידית לאגודה”.
שנתיים חלפו מאז, ושווץ פשוט נשאב אל התפקיד. את רוב זמנו הוא מקדיש לגיוס משאבים, בעיקר כלכליים, כדי לפתח את האגודה שהפכה כבר מזמן לביתם של אלפי ספורטאים – בוגרים וצעירים.

 

חנה קנייזבה מיננקו. מצאה בית (צילום: טיבור ייגר)

חנה קנייזבה מיננקו. מצאה בית (צילום: טיבור ייגר)

 

הקשר בין נדל”ן לספורט

אחד מהיעדים שהציב שווץ לעצמו מיומו הראשון כמנכ”ל היה לחוש מקרוב את הספורטאים. הראשונים שהוא פגש היו האתלטים של האגודה, וכבר בפתיחתה של שיחת ההיכרות ביקש שווץ לשמוע מה צריך לשמר ומה צריך לשפר. “איצטדיון האתלטיקה בנוה שאנן הוא במצב רע מאוד”, אמר אחד מהם, ושאר האתלטים מיהרו להצטרף לתלונה.

“הבנתי מהם שמסלול הריצה מוזנח ועלול לגרום לנזקים בריאותיים”, מספר שווץ, “לקחתי את זה על עצמי כסוג של פרויקט. אחרי הרבה שיחות עם גורמים בעיריית חיפה עבר תקציב לשיפוץ המשטח, אבל הוא לא הספיק. בימים האלה מוציאה חברת אתו”ס (החברה העירונית לאמנות, תרבות וספורט; ש”ו) מכרז לשיפוץ האיצטדיון, והטיפול במסלול הוא הדבר העיקרי שעומד על הפרק”.

כיזם נדל”ן הבין שווץ שהבעיה העיקרית של הספורט החיפאי הוא היעדר המתקנים. בעוד שקבוצת הכדורגל נהנית מהאיצטדיון הטוב בארץ וקבוצת הכדורסל משחקת בהיכל ששופץ לפני חמש שנים ושינה לחלוטין את פניו, הספורטאים של הענפים האולימפיים סובלים ממתקנים שלא היו עוברים את סף התקינה גם במדינות העולם השלישי. מאז הוא פועל ללא לאות למען שדרוגם של מתקני הספורט בעיר ומאמין שתוך שנים לא רבות מדי יקומו בחיפה לא מעט אולמות ספורט שישמשו את הענפים האולימפיים.

“מתקני הספורט בכל הארץ, ובמיוחד בחיפה, הם במצב מביש שמקשה לקיים ספורט תחרותי”, הוא אומר, “בשנים האחרונות העירייה יודעת להכניס את היד לכיס ולבנות מתקנים חדשים. על הפרק עומד שיפוץ איצטדיון האתלטיקה, אבל יש עוד הרבה דברים שאנחנו עושים ורוצים לעשות”.

גם בריכות השחייה הן לא במצב מזהיר.

“ראש העיר יונה יהב היה בעברו הרחוק שחקן כדורמים. בעירייה מבינים שיש בעיית מתקנים ואי אפשר להגיד שהם לא פועלים בעניין. הבעיה היא שיש דרישה גדולה למגרשי כדורגל וקצת שוכחים מענפי ספורט אחרים. העירייה בונה עכשיו אולם חדש במתחם של בית הספר חוגים במרכז הכרמל שיהיה מיועד לכמה ענפים ובהם התעמלות, וגם אנחנו במכבי מתכננים לבנות אולם נוסף במתחם שלנו שייועד להתעמלות מכשירים. אנחנו מנסים לעבוד על פתרונות ביחד עם העירייה”.

למרות שהתרחבתם ושלחתם זרועות ענפים רבים, השחייה והאתלטיקה הם עדיין הענפים המרכזיים שלכם.

“כל הענפים שלנו הם מרכזיים. נכון ששתי המחלקות האלה הן חוד החנית, אבל גם בג’ודו למשל אנחנו משקיעים המון כי אנחנו רואים בו ענף עם פוטנציאל להישגים. גייסנו המון ילדים שגדלים להיות ספורטאים, ואנחנו משקיעים בכל ספורטאי הרבה יותר מאשר היה נהוג בעבר. אנחנו משקיעים לא רק בספורטאים שבטופ אלא גם בכאלה שנמצאים בדרך לשם. אנחנו מקפידים לעשות את זה באמצעות הוצאת ספורטאים למחנות אימונים ולתחרויות בחו”ל, וחלק מהספורטאים גם מקבלים שכר”.

בכדורמים אתם חווים לא מעט קשיים.

“זה ענף מורכב מאוד. בחיפה אין בריכות, וגם הבריכות שכבר קיימות לא עומדות בתקן של הענף כי הן לא עמוקות מספיק. נוצר מצב שקשה מאוד להחזיק את הענף מבחינה כלכלית, וחמור מזה – אין כמעט שעות בריכה פנויות. בשנה שעברה ארבעה שחקני נבחרת הנוער של ישראל ביקשו לעזוב – שלושה להפועל גוש זבולון ואחד להפועל קרית טבעון. נוסף על כך היתה תקופה של חילופי מאמנים, וגם זה לא עשה טוב”.

חשבת לוותר על הענף?

“ענף הכדורמים חזר למכבי אחרי הרבה מאוד שנים של היעדרות. ועד האגודה החליט שהוא רוצה ענף כזה, והוא הוכפף למחלקת השחייה. אנחנו לא רוצים לסגור אותו. הבאנו את המאמן ערן אמור, ובכירי הענף היו בהלם מכך שהצלחנו לגייס מאמן טוב כל כך. אנחנו עוסקים עכשיו בגיוס שחקנים, ואני מאמין שאם יהיו לנו 80 ספורטאים נוכל לקיים את הענף כמו שצריך”.

 

אריאל אטיאס. תקווה אולימפית (צילום: טיבור ייגר)

אריאל אטיאס. תקווה אולימפית (צילום: טיבור ייגר)

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

 

לשחק עבור הסמל

אם בכדורגל ובכדורסל רוב הספורטאים שכחו מה זה לשחק עבור הסמל, בענפים האולימפיים אפשר למצוא לא מעט סיפורים אנושיים שמוכיחים שאהבת ספורט טהורה עדיין לא עברה מהעולם. אחד מהם הוא סיפורה של הקופצת לגובה מעיין שחף. לאחרונה ילדה שחף תאומים, אך חודשיים וחצי לאחר הלידה היא כבר התייצבה באיצטדיון האתלטיקה וביקשה לחזור לאימונים. מאז היא מגיעה לאיצטדיון בכל יום, ובזמן שהיא מתאמנת מטייל המאמן שלה על מסלול הריצה עם עגלת תאומים ושומר על העוללים. שווץ ראה את ההתמדה ואת הרצינות של שחף, והעלה שכרה. הוא מאמין שזוהי הנוסחה לייצר אלופים. “התמדה וכוח רצון מנצחים כישרון”, הוא אומר, “שחף היא ספורטאית עם רצון שהוכיחה בעבר יכולת גבוהה. הגדלנו את התמיכה בה, ואם היא תמשיך ותתמיד אנחנו נמשיך להגדיל את התגמול שלה”.

סיפור אנושי נוסף הוא סיפורה של אחת מהאתלטיות של האגודה שהפכה לחלק מהנוף בבתי החולים בעיר. עם כניסתו של שווץ לתפקידו הוא הנהיג פעילויות התנדבותיות למען הקהילה במטרה לקרב את האגודה לציבור החיפאי. בחג חנוכה האחרון הגיעו ספורטאי האגודה לבתי החולים וחילקו סופגניות לחולים. כעבור כמה חודשים קיבל שווץ שיחת טלפון, ועל הקו היה עובד בבית החולים שסיפר לו כי מאז אותו היום מתנדבת האתלטית במקום, משוחחת עם חולים ומעודדת אותם. “לפני הכל האגודה היא גוף חינוכי”, אומר שווץ, “הרבה ילדים נמצאים במסגרות ספורטיביות במקום ברחוב, וזה בזכות האגודה”.

אז זהו בעצם חלק מהחזון שלכם?

“לפני שנים נכנסה האגודה למצב של סטגנציה שבו היא למעשה לא היתה אגודה בועטת. היא תמיד היתה גדולה אבל לא התפשטה לענפים נוספים. בשנתיים האחרונות קיבלנו החלטה להתרחב וצירפנו ענפים כמו טקוונדו, סיף וטריאתלון. עכשיו אנחנו פותחים נבחרת מקצוענית של גלישת גלים, ובמקביל עובדים על עוד ענפים”.

כמות על חשבון איכות או איכות על חשבון כמות?

“לאגודה יש שתי מטרות. יש לנו 2,300 ספורטאים, רובם מתחת לגיל 18, ואנחנו למעשה גוף חינוכי שמעצב דור חדש. בדרך כלל שחיין או אתלט מצטיין יהיה גם אדם וספורטאי מצטיין. אבל אנחנו גם גוף תחרותי. אנחנו עושים ספורט לקהילה, אבל בשלב מסוים לספורטאי לא יהיה מה לעשות אצלנו אם הוא לא יהיה ספורטאי תחרותי”.

בגלל זה החלטתם להביא את חנה קנייזבה מיננקו?

“היא מצאה את עצמה ללא אגודה. קנייזבה מיננקו היא האתלטית הבכירה בישראל, ורק בישראל יכול לקרות מצב שמי שהיתה אז המדורגת מספר 2 בעולם בקפיצה משולשת נמצאת בלי בית. קיבלנו פנייה ממנכ”ל מכבי ישראל נאור גלילי ומהספונסר שלה יעקב שחר, ונתנו לה את הבית שהיא היתה צריכה. זה היה מהלך חריג עבורנו כי בדרך כלל אנחנו מגדלים את הספורטאים שלנו, אבל במקרה הזה חשבנו שזה לא סביר שספורטאית בסדר גודל כזה תהיה בלי בית. לא היינו מצליחים לשדות את המהלך הזה בלי שחר ומכבי ישראל. זה מאפשר לנו לקיים את מטרותינו שהן קיום ספורט וסיוע לספורט בארץ, ומעבר לכך הצטרפותה אמורה לשפר את מצבנו בליגת האתלטיקה. אנחנו כמובן משלמים לה שכר כדי שהיא תוכל להתקיים רק מהספורט. התפישה של ספורט יחידני כאילו זה סוג של תחביב היא ממש לא נכונה. כמו ששחקן כדורגל מקבל שכר כך גם היא צריכה לקבל, וחבל שזו לא אותה רמת שכר”.

אחרי שהיא הגיעה היתה ציפייה ששחר ייכנס הרבה יותר לעניינים ויעזור לכם לצרף ספורטאים בכירים נוספים.

“בהוויה שלנו אנחנו לא גונבים ספורטאים. לא היינו לוקחים את קנייזבה מיננקו ממכבי תל אביב אם היה לה שם בית. שחר תורם לנו כאחד מנותני החסות לגביע חיפה – תחרות שחייה בהשתתפותם של כ־1,000 שחיינים. זהו אירוע השחייה הגדול ביותר בארץ והוא יתקיים במשך שלושה ימים בבריכת הטכניון”.

עד הצירוף שלה לא היה שום סוג של קשר בין האגודה לשחר. זה בהחלט פספוס.

“לא יודע אם היתה לכך סיבה או לא, אבל היה נתק בין הצדדים. לדעתי זה קרה בגלל חוסר תקשורת כי שחר תרם המון לאגודה”.

אתם נערכים לאפשרות שאולי תצטרכו לקבל לידיכם ביום מן הימים את קבוצות הכדורגל והכדורסל?

“לא נראה לי שזה יקרה. בכדורסל יש שמועות על כאלה אבל זה לא יקרה כי ג’ף רוזן נשאר. כדי להחזיק קבוצה בליגת העל ולהגיע להישגים נדרש הרבה מאוד כסף, ולכן עדיף בעל בית פרטי. עם זאת, אם הקבוצה תחזור לידינו נדע איך להתמודד עם זה. בעשר השנים שרוזן מחזיק בקבוצה יש לו הרבה יותר נקודות זכות מאשר נקודות חובה, וצריך לזכור את זה”.

 

מעיין שחף. התמדה ונחישות (צילום: טיבור ייגר)

מעיין שחף. התמדה ונחישות (צילום: טיבור ייגר)

 

העתיד כבר כאן

אחד מהתחומים המרכזיים שעליו מופקד שווץ הוא גיוס החסויות – תחום שהוא רואה בו חשיבות רבה לעתידה של האגודה.

איך בעצם מגייסים ספונסרים?

“בכדורגל, בכדורסל ואפילו בכדורעף יש טלוויזיה, ולכן זה יותר קל. בענפים האחרים גיוס של ספונסרים בנוי על אוהבי ספורט או על אוהבי מכבי חיפה. אנחנו מנסים לאתר אנשים רוצים את טובת הספורט, ויש בחיפה אנשים כמו יוסי כהן, מנכ”ל חברת נקסט אורבן, שתומך בספורט. הוא ספונסר אישי של הג’ודאית ענבל שמש ותומך גם באגודה. הוא מקבל קצת חשיפה, אבל הספורטאי מקבל ממנו הרבה יותר”.

מה יש לך להציע לספונסר?

“זה נורא תלוי בתחום. יש לנו למשל את אלכס אברמוב ששם הרבה כסף באתלטיקה. הוא מקבל חשיפה ופרסום, בסופו של דבר המטרה שלנו ושלו היא לקדם את הספורט. עובדתית, בחסויות אנחנו טובים יותר משאר האגודות בארץ. מספר החסויות וסכומי החסות עלו בשנתיים האחרונות ב־100 אחוז”.

מתי תגיד “אני עשיתי את שלי ומכאן הכל זה בונוס”?

“השמים הם הגבול. עכשיו יש לנו 2,300 ספורטאים, וכשנגיע ל־3,000 ארצה 4,000. כשספורטאי שלנו יהיה אלוף ישראל ארצה שהוא יהיה אלוף העולם. אם באולימפיאדת טוקיו אראה ספורטאי שלנו על הפודיום אוכל באמת להיות מסופק. גם קנייזבה מיננקו וגם שמש יכולות לעשות את זה, בשחייה יש לנו את מירון חירותי ואת יהונתן קופלב שיכולים להגיע להישגים ענקיים, ובעתיד יש כאלה כמו השחיינית לאה פולונסקי והאתלט אריאל אטיאס”.

אם נשאל את המשפחה שלך כמה זמן לוקחת מכבי חיפה מהחיים שלך, מה תהיה התשובה?

“120 אחוז. תחשוב כמה תחרויות יש ובכמה ענפים צריך להתעסק. מכבי חיפה היא חלק מהחיים שלי. בשבוע שעבר הייתי בהופעה של עומר אדם, ובאמצע ההופעה קיבלתי הודעה מאחד מהמאמנים שלנו על כך שספורטאית צעירה שלנו שיפרה את השיא האישי שלה. מיד שלחתי לה הודעה כי זה באמת ריגש אותי. האגודה הזו מרגשת אותי”.

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. דני

    די כבר עם כתבות מטעם ! כולה מתוןך שבמסגרת הקומבינות בעיר גם התקמבן , עייף ואפור.

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר