המחלקה המשפטית של עיריית חיפה העניקה חסינות לסגנית ראש העירייה, סופי נקש, ולחברת המועצה שרית גולן-שטיינברג בתביעת לשון הרע שהגיש נגדן סגן ראש העירייה, מיכאל אלפר, לבית משפט השלום בעיר. משמעות הצעד היא שכעת העירייה תיכנס בנעליהן של הנתבעות.
בחוות הדעת שהגישו עוה"ד מיכל שטיינברג ויוסי דלל נכתב, כי התנאים למתן חסינות הם: אם הנתבע הוא עובד ציבור; אם המעשה נעשה תוך כדי מילוי תפקידו כעובד ציבור ואם המעשה המיוחס לעובד הציבור נעשה שלא בכוונה או בשוויון נפש לאפשרות לגרום נזק. לטענת שטיינברג ודלל, מאחר שהשתיים הן חברות מועצה, מתקיים לגביהן התנאי הראשון של "עובד ציבור" לצורך מתן חסינות. כמו כן הם טוענים, כי הדברים המיוחסים לנקש וגולן-שטיינברג בתביעה נעשו במסגרת עבודתן הציבורית.
בנוגע לתנאי השלישי, לפיו "לא מתקיים החריג השולל את החסינות", כותבים עורכי הדין: "המעשים המיוחסים לנקש ולגולן הם פרסומים הכוללים טענות באשר לניגודי עניינים לכאורה, בהם מצוי אלפר ולכשלים לכאורה בהתנהלותו, בהיבט זה. האיסור על חבר מוסד תכנון להימצא במצב של ניגוד עניינים מוסדר באופן ספציפי בחוק התכנון ובנייה… סעיף 27 לחוק תכנון ובנייה קובע את חובתה של הוועדה המקומית ושל ועדת המשנה להבטיח את קיומן של הוראות חוק התכנון והבנייה ותקנותיו. מדובר אפוא בשימוש בסמכויות, המוקנות לנתבעות, כדי לקיים את הוראות החוק החלות עליהן בתפקידיהן הציבוריים. מכל מקום, ואף אם טענות אלו עלולות (בנוסף ואגב בירורן) לגרום נזק למושא הטענות, הרי שעל פניו לא ניתן לקבוע כי הפרסומים (כולם או חלקם) נעשו בכוונה או בשוויון נפש לגרימת נזק".
תזכורת: בנובמבר האחרון הגיש אלפר תביעת לשון הרע בסך 840 אלף שקל נגד נקש וגולן-שטיינברג, באמצעות עוה"ד עמית חדד ואביחי יהוסף. בכתב התביעה נטען, בין השאר: "תביעה זו מוגשת בגין פרסומים חמורים של לשון רע בוטה, שקרית ופוגענית במיוחד. הנתבעות הפיצו לשון הרע חמורה, במסגרתה תיארו את התובע – סגן ראש עיריית חיפה וממלא מקומה ויושב ראש ועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה – כמי ש'מקדם הליכים תכנוניים לבעלי עניין ספציפיים', וזאת 'מטעמים זרים'…".
רוצים להישאר מעודכנים?
בינואר פורסם, לראשונה, כי נקש וגולן-שטיינברג מבקשות מבית המשפט חסינות מתוקף היותן נבחרות ציבור. בקשת החסינות נסמכה על סעיף 7א לפקודת הנזיקין, הקובע: "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור". על פי סעיף זה, עובד ציבור נחשב "כל אדם הממלא מטעם הרשות הציבורית תפקיד ציבורי". לטענתן, מאחר שהן משמשות חברות מועצה, הן נכנסות תחת ההגדרה "אדם הממלא מטעם הרשות הציבורית תפקיד ציבורי".
נקש וגולן אינן הראשונות בקדנציה של קליש-רותם שמבקשות חסינות. קדמו להן ראש העירייה לשעבר יונה יהב ומנכ"ל העירייה בקדנציה שלו, גדי מרגלית, בתביעה שהגישו נגדם "יד הרב דוד אסף – מכון לחקר כתבי הרמב"ם" ויהודה אסף נגדם. בהמשך, ניתנה חסינות למנהלת האדמיניסטרטיבית של לשכת ראש העירייה, גלי סגל, בתביעת לשון הרע שהגישו נגדה יהב ומרגלית בעקבות פוסט שפרסמה בפייסבוק. כך גם היה בתביעת לשון הרע שהוגשה נגד עוזר ראש העירייה דאז, ניר שובר.
במחלקה המשפטית של העירייה ביקשו להרחיק מעליהם את ההכרעה במתן החסינות לנקש וגולן-שטיינברג, כדי להימנע מביקורת אל מול כל חוות דעת אשר תינתן על ידם, וזאת לאור הפלונטר הפוליטי, אליו נקלעה העירייה. משום כך, פנתה המחלקה המשפטית לסגן בכיר ליועץ המשפטי למשרד הפנים, עו"ד נתן בביוף, בבקשה לבחון אפשרות, כי את חוות הדעת למתן החסינות ייתן יועץ משפטי מרשות מקומית אחרת, כפי שקרה בתביעה נגד יהב ומרגלית. לאחר שבביוף לא מצא הצדקה לכך, נותר תפוח האדמה הלוהט בידיה של המחלקה המשפטית של העירייה.
