נמל חיפה

נמל חיפה הוא אחד משני הנמלים העיקריים בישראל והוא נחשב לאחד מהנמלים היעלים ביותר בעולם. יתרונותיו הם מיקומו במפרץ טבעי ומוגן, המאפשר כניסה ויציאה של אוניות ללא הפרעה בכל עונות השנה, סמיכותו לאחד מצירי הספנות הסואנים בעולם – תעלת סואץ, מסופי המכולות המתקדמים שלו, התאמתו לשינוע של כל סוגי המטען וחיבורו לרשת מסילות הרכבת של ישראל.

המלונות על רכס הכרמל (צילום: אורי אקרמן)

עלייה של שמונה אחוזים במספר התיירים המבקרים בחיפה

לפי נתוני משרד התיירות, ברבעון הראשון של שנת 2019 חלה עלייה של שמונה אחוזים במספר התיירים מחו"ל שביקרו בחיפה בהשוואה לרבעון המקביל של שנת 2018. במשרד התיירות לא רואים בעין יפה את הקפאת פרויקט "נמל האורות" על ידי ראש העיר: "המשרד מצפה מעיריית חיפה להבין את המשמעות התיירותית האדירה הטמונה בפרויקט"

מפגש ההתנעה של פרויקט רובע החדשנות (צילום: דוברות עיריית חיפה)

העירייה תקים רובע חדשנות בחיפה

פרויקט רובע החדשנות, שמיקומו עדיין לא נקבע, מבוסס על מודל אורבני שלפיו מוסדות עוגן, חברות מובילות וחברות סטרט אפ ויזמות שוכנים במתחם משותף ויוצרים ביחד חדשנות. עיריית חיפה: "זהו פרויקט של משרד ראש הממשלה שלא אומץ ולא קודם על ידי הנהלת העיר הקודמת"

"Maersk Hamburg" נכנסת לנמל חיפה (צילום: ורהפטיג ונציאן)

האונייה הגדולה ביותר שהגיעה לישראל עגנה בנמל חיפה

אוניית המכולות "Maersk Hamburg", בעלת קיבולת של 15,300 מכולות, עגנה בנמל חיפה. האונייה היא באורך של כ-360 מטר וברוחב של כ-54 מטר, והשוקע שלה הוא יותר מ-15 מטר. יו"ר דירקטוריון נמל חיפה אשל ארמוני: "זהו צעד נוסף של הנמל בדרך להבטחת עתידו, ומסר חשוב מאוד בדרך למימוש התוכנית האסטרטגית שלנו"

האונייה "Maersk Hamburg" (צילום: יאן וו. מונסטר)

בדרך לחיפה: שתי אוניות המכולה הגדולות ביותר שעגנו בארץ

האוניות "Maersk Hamburg" ו-"Maersk Havana", שהראשונה שבהן צפויה להגיע לנמל חיפה ב-1 במאי, הן באורך של כ-360 מטר וברוחב של 54 מטר, והן נושאות על סיפונן כ-15,300 מכולות. עד כה עגנו בנמל אוניות עם מטען של עד 13,000 מכולות בלבד

חזית הים העירונית (הדמיה משרד אמיר מן-עמי שנער אדריכלים)

המחדל: מדוע טרם בוצע פרויקט חזית הים העירונית?

למרות שהתוכנית המאפשרת את יישום פרויקט חזית הים העירונית אושרה כבר לפני כשנה וחצי, עד היום לא בוצע השלב הראשון שלו שכולל טיילת רציפה על קו המים והסבת שני מבנים לשימושים עירוניים. בערר שהגיש למועצה הארצית דורש חבר מועצת העיר לשעבר זאב סילס להתנות את הפעלת נמל המפרץ בפתיחת חזית הים לציבור

התוכנית "נינג'ה ישראל". גם כסף וגם יחסי ציבור

הנינג'ות חוזרות לנמל

מסתבר שבזכיינית קשת היו מרוצים מאוד מהשירותים שהם קיבלו מנמל חיפה בעונה הראשונה של התוכנית "נינג'ה ישראל", ובימים הקרובים צפוי להיחתם הסכם התקשרות נוסף בין הצדדים שבמסגרתו תצולם בנמל העונה השנייה של התוכנית. בתוכנית, שאותה הנחו אסי עזר, רותם סלע, ניב רסקין ורותם ישראל, ניסו המשתתפים לעבור בהצלחה מסלול מכשולים אתגרי במיוחד בניסיון לקטוף את […]

שום בשמן זית של שחר סיון (צילום: שי אילן)

מה שנפל מהמשאית ומה שהים הביא

“ימאים זה קומבינה”, אומר שחר סיון, אמן וטבח, “אוכל של ימאים הוא אוכל של שושו, משהו שאתה מביא מתחת לזרוע”. מפגש שעסק בסוגי האוכל שאתה מוצא בנמל הניב כמה מאכלים מאולתרים, נאמנים לעקרונות שסיון מנה ושמתייחסים לאוכל של ימאים – פונקציונלי ויעיל אבל גם ספוג כמיהה לבית ולנחמה

עולים יהודים מגיעים לחיפה מקפריסין ב-1949 (צילום: לע"מ)

הרהור על נמל ותרבות

עד כה החמיצה חיפה את הפוטנציאל הרב בטיפול התיאטרוני ברגעים ההיסטוריים הנגזרים מקיומו של הנמל. הבמאי סיני פתר, המנהל האמנותי לשעבר של תיאטרון חיפה, כותב על משמעותו של הנמל התרבותי שנועד להתקיים בעיר, ושחיפה עדיין רחוקה ממנו

מתוך הסרט "היורד למעלה" (צילום: אסקף אברהם)

ספינות מרחפות בשמים

הבמאי אלעד קידן, נכדו של מנופאי בנמל, פתח את סרטו “היורד למעלה”, זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הבין לאומי של חיפה, בשוט שצולם מראשו של מנוף ברציף כרמל. קידן מספר על סגירת המעגל שהיוו בשבילו הצילומים בנמל, ועל המשמעות הקולנועית והאוטוביוגרפית של הטופוגרפיה המיוחדת של חיפה

WeWork ברחוב העצמאות (צילום: אייל מרילוס)

המלך הוא עירום כי הבגדים שהוא לובש מרימים ת’אף על העיר

הוריה של המשוררת מיטל נסים היו, במובן מופשט, פועלי נמל, משום שרחוב העצמאות ורחוב הנמל הם המקומות שאליהם נוסעים כדי לעבוד. כשהסניף הראשי של בנק דיסקונט בעיר התחתית נסגר והפך ל־WeWork, הפכו העיר התחתית לדאון טאון, עמדת קבלת הקהל לאופן ספייס, השוכרים לממברים והאמנות על הקירות ליותר ממה שההיסטוריה של המקום יכולה לתת

יעקב ברוומן, שמשון צוקר ודני פיאר. “חיפה כבר לא מזוהה עם הנמל כמו פעם" (צילום: חגית הורנשטיין)

“מי שחושב שהיה תענוג להפליג לא מבין מה זה”

הפרלמנט של ותיקי הימאים מתכנס מאז שנות ה־60 בפאב העוגן בכל יום שישי. חגית הורנשטיין הצטרפה אליהם, ועל כוסית של וויסקי (נו טוב, כמה כוסות) שמעה אותם מעלים זיכרונות מימים שלעולם לא ישובו, מקטרים על כל נושא אפשרי וגם צוחקים. בעיקר על עצמם

"לעזרת הימאים" - 1952 - נפתלי בזם. צבעי שמן על עץ לבוד; מוזיאון ישראל, ירושלים. שאילה ארוכה טווח מאוסף קרן חבצלת - מוסדות תרבות וחינוך של השומר הצעיר (צילום: אבי חי)

עד היום, שובתים מוצגים תמיד כמבטאי אינטרסים צרים הפוגעים בכלל

השביתה הדרמטית של שנת 1951 בנמל חיפה, שזכתה לשם “מרד הימאים”, סימנה את הפניית העורף של מפא”י לשכבות החלשות ואת כריתת הברית הפוליטית והחברתית שלה עם השכבות האמידות. ח”כ דב חנין כותב על תולדות השביתה ההיא, ועל הרלוונטיות שלה היום

פרופ' ניצה בן דב עם מהדורת שטיבל של כל כתבי י.ח ברנר

סוף עידן הגעגועים

“הים הגדול אכן הוא ים יפה, ובחוף חיפה – יפהפה”, מצטטת פרופ’ ניצה בן דב את י.ח ברנר מתוך הסיפור “עצבים”. בן דב כותבת על הנמל ועל הים של חיפה כמקור השראה אוטוביוגרפי וספרותי מברנר, דרך חייה שלה ועד לספר "חיפה אהובתי" של נילי גולד, ילידת חיפה המתגוררת בניו יורק

מתוך התערוכה "חוף בטון" בגלריה שער 3

שמץ של זיכרון תרבותי בעיר ששוכחת מהר

המשוררת לילך ובר נזכרת בגעגוע בתערוכה הקונבנציונלית האחרונה בגלריה שער 3 ברחוב שער פלמר, “חוף בטון”, שהתייחסה לים שהבריטים ייבשו. התערוכה ההיא, היא אומרת, היתה הזדמנות להביט בתנאים שיצרו את המרחב שאינו מבין את זהותו

קמפוס הנמל, כיכר הסטודנטים (צילום: ברקן-אלחייני אדריכלות נוף)

קמפוס הנמל: אדוות עיצוביות מהים

האדריכליות אורית אלחייני-פרץ וחוה ברקן-מוזיקנט ממשרד ברקן אלחייני אדריכלות נוף אחראיות לתכנון הנופי של קמפוס הנמל, שבו ספסלי אבן בצורת גל שעוצבו במיוחד לצורך פרויקט ההתחדשות העירונית, דקלים המהווים הד לנוף הערים הים תיכוניות, בריכה מגושי אבן טבעית ועמוד מים המאזכרים גייזר המתפרץ בחוף סלעי

יהושע סובול (צילום: רמי שלוש)

נס המרד

שביתת הימאים שהוכרזה בשנת 1951 היתה ההשראה למחזהו של יהושע סובול “מרד הימאים”, שעלה בתיאטרון בית לסין בשנת 1983 – תקופה שבה הואצה מגמת הפרטת המשק הציבורי והלאומי. שיסוי המגזרים השונים שמרכיבים את האומה הישראלית זה בזה על ידי ראשי השלטון כיום, אומר סובול, הוא שיאו של התהליך שהחל אז. התמונה מתוך המחזה המובאת כאן היא סריקה מתוך העותק הכתוב במכונת הכתיבה של המחבר

נמל חיפה (צילום: רמי שלוש)

חיפה נמצאת בצומת החלטה של יחסיה עם הנמל – לאן?

כילד חווה הסופר והמתרגם ניר רצ’קובסקי את הנמל כמקום מרתיע ומצחין משמן מקולקל ושל מעליות חלודות. היום, כשהוא עובר על פני בתי הקפה החמודים והמסעדות היקרות ברחוב הנמל, הוא תוהה אם מתיחת הפנים שעובר האזור לא תהיה מוגזמת ותהפוך לחיוך פלסטי ומלאכותי, שבמקום לעדן את העבר יתעלם ממנו ויעטה עליו נעורים גרוטסקיים

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר