כמעט 78 שנים לאחר שנפל במהלך ניסיון בריחה ממחנה המעצר קראולוס בקפריסין, הבוקר (רביעי) הודיע דובר צה"ל כי אותר מקום קבורתו של שלמה חיימסון ז"ל, ממגורשי קפריסין. בתום חקירה ממושכת של הענף לאיתור נעדרים בצה"ל, בשיתוף עם הרבנות הצבאית, עם משרד הביטחון ועם עמותת מעפילי קפריסין, נקבע כי חיימסון קבור בקבר מספר 11, שורה 2, בחלקת המעפילים בבית העלמין כפר סמיר.
חיימסון נולד ברומניה בשנת 1930. לאחר מלחמת העולם השנייה, שבה איבד את אביו, הוא עלה על אוניית המעפילים "פאן יורק – קיבוץ גלויות" עם אמו איטה ועם חברתו פרלה במטרה להגיע לארץ ישראל. האונייה נתפסה על ידי הבריטים, ונוסעיה גורשו למחנות המעצר בקפריסין.
במהלך שהותו במחנה הצטרף חיימסון לארגון ההגנה והחל בהכשרה לקראת שירות כלוחם בארץ ישראל. בספטמבר 1948, לאחר שנודע לו על הולדת בתו מרים, הוא החליט להימלט מהמחנה. בליל 30-29 בספטמבר 1948 פרצו חיימסון ושמונה מחבריו את גדרות המחנה בניסיון להגיע לארץ. השומרים הבריטים הבחינו בהם ופתחו באש. חיימסון נהרג במקום, בעוד שחבריו נתפסו והוחזרו למחנה.
למחרת הוא נקבר בבית העלמין היהודי בעיירה מארגו בקפריסין, אך זהותו לא היתה ידועה ולכן נקבר ללא שם. בשנת 1970, במסגרת "מבצע מארגו", הועלו לישראל 163 חללים מבית העלמין בקפריסין, ובהם כ-120 שלא זוהו. הם נטמנו בחלקת המעפילים בבית העלמין כפר סמיר בחיפה, ורבים מהם נקברו כאלמונים.
המאמצים לחשוף את זהותם נמשכו לאורך שנים. בשנת 2010 יזמה עמותת מעפילי קפריסין, באמצעות אמיר רוגל, פרויקט לאיתור זהות הנקברים ולהנצחתם. בהמשך הוקם בצה"ל צוות חקירה ייעודי שביצע מחקר מקיף, אשר כלל איתור מסמכים בארכיונים ברחבי העולם, גביית עדויות, פענוח תצלומים היסטוריים וביצוע סקרים ארכיאולוגיים. ממצאי החקירה הובילו למסקנה כי עצמותיו של חיימסון הועלו לישראל בשנת 1970, והוא נטמן בבית העלמין כפר סמיר.
אתמול קיבלו בני משפחתו, ובהם בתו מרים, נכדיו וניניו המתגוררים בריו דה ז'ניירו בברזיל, את ההודעה על השלמת החקירה. בתקופה הקרובה צפויים בני המשפחה להגיע לישראל, ובטקס צבאי-ממלכתי תוצב על קברו מצבה הנושאת את שמו.
קצינת משאבי האנוש הראשית וראש חטיבת הנפגעים, תא"ל עדנה איליה: "ברגע שבו ייחרט שמו של שלמה ז"ל על גבי המצבה נשיב לו את זהותו, את כבודו ואת המקום הראוי לו בלב האומה". לדבריה, המקרה ממחיש את מחויבות צה"ל לאיתור חלליו ולהשבת זהותם למשפחותיהם גם עשרות שנים לאחר נפילתם.
הרומני
בושה שנזכרתם רק אחרי 78 שנה