אוניברסיטת חיפה תעניק תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד לבמאי עמוס גיתאי – יליד חיפה ואחד מיוצרי הקולנוע הישראלים הבולטים בעולם.
התואר יוענק לגיתאי בהוקרה על תרומתו לקולנוע הישראלי והבין לאומי, על פיתוח שפה קולנועית ייחודית המותחת את גבולות המדיום ועל עיסוקו המתמשך בסוגיות חברתיות ופוליטיות הנמצאות בלב החברה הישראלית. האוניברסיטה תציין גם את זיקתו העמוקה לחיפה – העיר שבה נולד וגדל.
"גיתאי הוא מהיוצרים הישראלים הבולטים והמשפיעים בעולם", אמר נשיא האוניברסיטה פרופ' גור אלרואי, "לאורך עשרות שנים הוא בחר לעסוק באופן ישיר בשאלות המורכבות והכואבות ביותר של החברה הישראלית ולהפוך אותן ליצירה שמעוררת מחשבה ושיח. עבור אוניברסיטת חיפה יש משמעות מיוחדת לכך שיוצר שנולד בעיר ושב אליה שוב ושוב ביצירתו מקבל מאיתנו את ההוקרה הגבוהה ביותר".
גיתאי נולד בחיפה בשנת 1950, בנם של אדריכל הבאוהאוס מוניו גיתאי-וינרויב ושל הפעילה הציונית אפרתיה מונצ'יק-מרגלית. הוא למד אדריכלות בטכניון והמשיך ללימודי דוקטורט באדריכלות באוניברסיטת ברקלי בארצות הברית. לאחר שנפצע במלחמת יום הכיפורים הוא פנה מעולם האדריכלות לעשייה קולנועית.
את דרכו החל בבימוי כתבות טלוויזיה, ובשנת 1980 יצר את סרטו התיעודי הראשון באורך מלא "בית". לאחר שהטלוויזיה הישראלית החליטה לגנוז את הסרט בשל תכניו הפוליטיים הקרין אותו גיתאי בפסטיבלים ברחבי אירופה. בהמשך הוא יצר סרטים תיעודיים ובהם "ואדי", "יומן שדה", "בנגקוק-בחריין" ו"אננס".
בשנת 1986 ביים גיתאי את סרטו העלילתי הראשון "אסתר", ומאז שילב לאורך הקריירה בין קולנוע עלילתי לתיעודי. בין סרטיו הבולטים נמנים "ברלין-ירושלים", "זכרון דברים", "קדוש", "כיפור", "קדמה", "עלילה", "הארץ המובטחת", "אזור חופשי" ו"רבין: היום האחרון". סרטיו השתתפו בתחרויות הרשמיות של פסטיבלי קולנוע מרכזיים בעולם, ובהם פסטיבלי קאן וונציה, ולאורך השנים הוא זכה בפרסים, בתארים ובעיטורי כבוד ממדינות וממוסדות תרבות בין לאומיים.
יצירתו של גיתאי משלבת קולנוע, אדריכלות, היסטוריה ופוליטיקה ומחברת בין סיפורים אישיים לשאלות רחבות של מקום, זיכרון וזהות. חיפה תופסת מקום מרכזי ביצירתו ומשמשת אותו בין היתר לעיסוק ביחסים בין יהודים לערבים ובמורכבותה של החברה הישראלית.





תגובות