"מענגים הם כמו שוקולדים, יין וגבינות. כולם יפים ולא נושכים"

מגורים: טל אל, חיפאית במקור.

שנת הקמת העסק: 2018.

למה החלטתי לפתוח את העסק: "אני מנחה למיניות כבר 10 שנים, במהלכן שמעתי בעיקר על איסורים, על דברים פחות נעימים, הפלות, מחלות ומעט מאוד על עונג. בסדנאות ובהרצאות שאני מעבירה אני מדברת על עונג, על מיניות מיטיבה וכמובן על המענגים עצמם. חשוב לי שכמה שיותר אנשים ייחשפו לעולם המופלא של אביזרי המין (מענגים) ויוציאו אותם ממשבצת האסור. אפשר לדבר על כך בקול. באחת השיחות שלי עם בעלי לעתיד אמרתי לו ששמעתי שצעצועי מין הולכים טוב בארץ ושביום מן הימים תהיה לי חנות לאביזרי מין. הרגיש לי שהוא התעלם ממה שאמרתי, ומאז לא דיברנו על זה יותר מדי.

"כמה חודשים לאחר מכן, בעלי לעתיד הודיע לי שאנחנו טסים להאנובר בגרמניה. לא הבנתי למה דווקא גרמניה ועוד לעיר אפורה ותעשייתית. כששאלתי אותו למה, הוא אמר לי שאפסיק להיות מעצבנת ושיש שם פארק לפרפרים. כשהגענו לשדה התעופה, הוא הוציא מהכיס קופסה קטנה. אמרתי לו שאני לא בקטע של להתחתן, אבל רק שהוא פתח את הקופסה, הבנתי שהוא פתח לי עסק לאביזרי מין מבלי שאדע על כך דבר. אז גם התברר לי שאנחנו בדרך לתערוכה בינלאומית לאביזרי מין. לתערוכה הזו כבר הגעתי כבעלת עסק. שם נגלה בעיני עולם שלם, ומה שחשבתי שידעתי, זה אפילו לא היה גרגר".

מה מבדל את החנות שלך מחנויות אחרות בתחום: "השיחה בגובה העניים, הזמינות. כל אחת ואחד יכולים לפנות אליי ולקבל ייעוץ והכוונה. עד לא מזמן, פחות היה נפוץ שיש נשים בתחום. עכשיו זה קצת השתנה, ולאישה הרבה יותר קל לדבר עם אישה, לשאול, להיפתח ולהתייעץ. התמזל מזלי, ואני עובדת המון עם פיזיותרפיסטיות רצפת אגן, מטפלים מיניים ורופאות נשים, הקשר והשיח בינינו נותן לי את האפשרות לתת מענה יותר נכון ויותר מקיף לכל מי שפונה אליי דרך אנשי מקצוע אלו. היום שימוש בוויברטורים נהיה מאוד נפוץ כטיפול בכאבים".

יש יתרון לאישה בעסק כזה? "כמובן, כפי שציינתי, לנשים יותר קל לפנות לאישה. כאישה אני יודעת להסביר את האוטונומיה של האישה ואיך הגוף שלנו בנוי. בכלל, בתחושה שלי, לאישה יותר קל לשוחח עם אישה אחרת על המיניות שלה ועל מה שיכול לגרום לה לעונג והנאה".

מה המוטו שלך בעבודה: "מענגים הם כמו שוקולדים, יין וגבינות. אני תמיד אומרת בהרצאות שלי שאני נדחפת לכל יריד ומגיעה לכל מקום שמזמינים אותי, על מנת להראות לאנשים שזה לא כזה נורא, שיש מגוון מטורף. כולם יפים ולא נושכים. אנחנו אמנם בשנת 2024, אבל עדיין אנשים מתביישים לדבר על זה, זה תחום שמתפתח, אבל עדיין יש עבודה".

סיפור שמלווה אותך לאורך השנים: "בתחילת דרכי, בקניון קסטרא הציבו דוכנים ליום האהבה ושאלו אם אני רוצה להגיע. שמו אותי בין דוכן של יין ודוכן של שוקולדים. האנשים עברו ליד הדוכן שלי, כאילו אני שקופה, לא העזו להסתכל לכיווני. פתאום התקדם לעברי אדם כבן 90 עם הרבה שמחה על הפנים, והוא צועק לאשתו 'בואי! מצאתי! הם עמדו ליד הדוכן, אשתו נראתה פחות מרוצה. הוא שאל אותי אם יש עוד דברים מלבד אלה שעל השולחן שאפשר להזמין וביקש שאארוז לו שלושה מהצהוב. ואז הוא אמר לאשתו 'את רואה, אמרתי לך שיש פה מקציפי חלב'. אמרתי לו שאני אשמח למכור לו, אבל זה לא מקציף חלב והסברתי לו על המוצרים. אשתו, באותו הרגע, ברחה, אבל הוא קנה, וזה היה מאוד מרגש".

יום האישה שלי: "אני לא צריכה יום מיוחד בשביל להזכיר לעצמי שאני אישה. אני רוצה שכל אישה תיהנה מעצמה ומהמיניות שלה ושתחגוג את היותה אישה – דבר לא קל בימינו, כשיש ילדים, בית וקריירה. מבחינתי זה סופר חשוב שהאישה תיקח בעלות על העונג שלה ולא רק ביום האישה אלא בכלל. להתענג עם בן/בת זוג זה מדהים אבל גם לבד זה ממש ממש כיף!".

חיפה עבורי: "בית. גדלתי בחיפה. משפחה".

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים: "בעלת חנות קטנה ואינטימית. כזו שנשים וגברים יוכלו לבוא אליה, לראות, לגעת ולחוש את המוצרים. אין כמו להרגיש, לשמוע ולראות. מבחינה אישית, לחיות עם משפחתי בכמה שיותר כבוד וביחד. להמשיך להתרגש מהדברים הקטנים שבדרך, ליהנות כמה שיותר מ'כאן ועכשיו'. החיים קצרים ומאוד דינמיים, ואני מקווה שזה יתגשם“.