באולפנית בני עקיבא בתל אביב נפתח בימים אלה בית הספר הממלכתי דתי משיב הרוח עבור יותר מ-100 ילדים שפונו עם משפחותיהם משדרות, מיישובי עוטף עזה ומקרית שמונה. בית הספר הוקם ומנוהל במשותף על ידי ד"ר עדה גבל, מרצה ומדריכה פדגוגית בכירה במכללה האקדמית לחינוך שאנן בחיפה, המייסדת והמנהלת לשעבר של בית הספר פלך בנות בתל אביב הרבנית ד"ר חנה פרדימן וראש האולפנית חני גודלמן.
"גולדמן ואני חברות ילדות וגדלנו ביחד בירושלים", מספרת גבל, "כשהיא חזרה לפתוח את האולפנית בשבוע השני של המלחמה, היא שמעה מהתלמידות שלה שמתחילת המלחמה אני עוסקת בציוות שלהן להתנדבויות בבתי מלון, התרגשה מהמיזם וביקשה להצטרף לפעילות".
עוד באותו היום נפגשו השתיים עם דליה הראל, מובילת קהילת "רעות" מהגרעין הדתי בשדרות. "אמרנו לה שאנחנו רוצות להקים בית ספר עבור התלמידים", מספרת גבל.
דבר נוסף קרה באותו היום – עיריית תל אביב הודיעה על הקמת מרכז לפעילות חינוכית חווייתית בשעות אחר הצהריים לילדי בתי ספר יסודיים משדרות שנקלטו והחלו ללמוד בבית הספר הממלכתי גורדון בצפון תל אביב. ד"ר גבל יצרה קשר עם ראש מינהל החינוך בעיריית תל אביב שירלי רימון וביקשה להקים מרכז פעילות דומה שמותאם פדגוגית ודתית לילדי החינוך הממלכתי דתי. "הסברתי לה שאני רוצה להקים מרכז למידה של ממש ולא רק מרכז פנאי", אומרת גבל, "רימון הבינה מיד את הצורך מבחינה תרבותית, קהילתית, חברתית ולימודית, ואמרה שאת כל המשאבים שקיבלו בגורדון נקבל גם אנחנו".
וכך, תוך ימים ספורים יצא לדרך המרכז הלימודי, כשהתלמידים מגיעים אליו בהסעות שמספקת עיריית תל אביב לפעילות שנערכה בשעות אחר הצהריים. "אחרי זמן קצר הצטרפה אלינו פרדימן, והבנו שאנחנו רוצות לעבור ללמידה מסודרת בשעות הבוקר", מציינת גבל. לשם כך הקצתה גולדמן קומה כיתות מלאה באולפנית, ואז החל תהליך גיוס מורים.
המכשול האחרון, משחזרת גבל, היה הצורך בכיתת מקלט. באולפנית יש ממ"ד בכל קומה, אבל הוראות פיקוד מחייבות שני תלמידים על כל מטר מרובע, והיה חסר מקום. לאחר בדיקה של כל המרחבים המוגנים באולפנה איתרו גבל וגולדמן מקלט ישן ומוזנח שלא נעשה בו שימוש במשך שנים ארוכות, וביקשו להשמיש אותו בהקדם למען הפעילות. "פניתי לקבלן שאני מכירה שהקים בזמן הקורונה את עמותת פועלים מהלב אשר משפצת בתים לניצולי שואה", אומרת גבל, "גייסתי אותו לפרויקט, ולא רק שהשמשנו את המקלט אלא גם החלטנו תוך כדי תנועה להפוך אותו לגן. ילדי בית הספר קיבלו קומה באולפנית, ולילדי הגנים הוקם גן בתוך המתחם, שכולל ציורי קיר, רצפת pvc וציוד מתקדם".
רוצים להישאר מעודכנים?
בית הספר מופעל כעת על ידי צוותים חינוכיים, מורות גמלאיות ומורות בשנת שבתון שביקשו להתנדב למיזם, בנות שירות ועשרות מתנדבים, בליווי של משרד החינוך, עיריית תל אביב, עיריית שדרות ועיריית קרית שמונה. בית הספר פועל בימים ראשון-חמישי, והתלמידים לומדים את מקצועות הליבה – אנגלית, חשבון ועברית – ובשכבות הבוגרות הם עושים עבודת חקר על הבתים והסביבה שעזבו בעקבות האסון, לצד עיסוק בתחום הרגשי עם צוותי חוסן, פסיכותרפיסטית והמחנכות.
גבל, עד מתי תפעילו את בית הספר?
"כל עוד יהיה צורך, אנחנו נהיה שם. אנחנו זוכות לפידבקים מדהימים מההורים ומהילדים, וזה פשוט מחמם את הלב. אני לא זוכרת מתי הגעתי בבקרים לעבודה בהתרגשות גדולה כל כך. לדוגמה, ארגון לתת תרם לנו תיקים עם ציוד מלא של בית הספר, וכשחילקנו את התיקים לילדים, אחד מהם ליטף את התיק בהתרגשות ואמר שהוא כבר לא זוכר איך זה מרגיש להיות עם תיק על הגב. הילדים סוף סוף מרגישים שיש להם משהו אישי משלהם, ויש לזה המון עוצמה. הם מגיעים מדי בוקר, וזה יוצר אצלם תחושה של נורמליות, עם מערכת מסודרת, עם שיעורים ועם הפסקות".
נשיא המכללה האקדמית שאנן פרופ' אבי לוי: "לילדים יש עוגנים משמעותיים ביותר בחיים, ובראשם המערכת הבית ספרית שמעבר להיבט הפדגוגי מעניקה מענה חברתי ראשון במעלה. המיזם של ד"ר גבל משקף את משנת 'המורנטור' שלפיה אנו נוהגים ואשר מקיימת הלימה מלאה בין אקדמיה לצרכים הקהילתיים. אנחנו מודים לגבל ולשותפותיה על הפרויקט החשוב שמאפשר לילדים לחזור עד כמה שניתן למסלול של שגרה וסדר יום מסודר. זה גם מאפשר להורים שעברו טלטלה גדולה להתארגן ולהקנות לעצמם זמן משלהם, ובעיקר לדעת שילדיהם נמצאים בידיים טובות".
