סלפי בשיתוף תיאטרון חיפה. השבוע: מנכ"לית התיאטרון, ניצה בן צבי

"אנשים נוהרים לתיאטרון כמו לסוג של היכל תפילה שבו אנשים מתקהלים וחווים סוג של חוויה רוחנית"

מנכ"לית תיאטרון חיפה, ניצה בן צבי, נמצאת בתחום התרבות והאמנות מאז השירות הצבאי וניהלה מספר מוסדות תרבות ברחבי הארץ. שיא ההנאה מבחינתה הוא ניהול התיאטרון היוצר בתיאטרון חיפה.

מה הייתה חווית התיאטרון הראשונה שלך?

"אני אוהבת כל מה שקשור באומנות. אין לי חוויה ספציפית כי אם צבר דברים שעברתי לאורך הדרך ושהובילו אותי למקום של ניהול מוסד אומנותי – תרבותי שיש לו השפעה חברתית. החוויות שלי נובעות מעוצמת ההשפעה של העשייה האומנותית על החברה".

מה את עושה רגע לפני שמתחילה פרימיירה?

"הפרימיירה היא רגע השיא. רגע שבו הקהל פוגש לראשונה יצירה שנולדה בתהליך ממושך. צריך לזכור שיצירה נוצרת לעתים גם שלוש שנים לפני שהיא חיה ונושמת את הבמה וכל רגע כזה מרגיש כמו לידה. זכינו בתיאטרון חיפה להתחדש בהרבה ילדים חדשים וזה מרגש בכל פעם מחדש".

מה עדיין מושך אנשים לבוא לתיאטרון היום?

"שני דברים מרכזיים. הדבר הראשון הוא המפגש הבלתי אמצעי עם השחקנים. המסכים עדיין לא מספקים את החוויה החיה והנושמת, החד פעמית והרגעית שמתרחשת על הבמה. גם כשזו אותה ההצגה היא לא דומה להצגה שהוצגה יום קודם. הדבר שהכי משפיע פה הוא הדינמיקה בין השחקנים והמפגש בין קהל לשחקנים.

הדבר השני הוא עצם ההתקהלות. יש בהתקהלות מוטיב חברתי, אנושי וקריטי לקיום החברה. אנשים רוצים להיראות, להעביר חוויות משותפות ביחד. הדבר דומה בעיניי להגעה לבית הכנסת. אנשים נוהרים לתיאטרון כמו לסוג של היכל תפילה שבו אנשים מתקהלים וחווים סוג של חוויה רוחנית".

רגע אחד בתור צופה תיאטרון שלא תשכחי?

"ישנם רגעים בהם אני שואלת את עצמי מה אמיתי ומה לא. כאשר שחקן נופל על הבמה הצופה לא יודע אם זה משחק או ריאלי. זה קרה אצלי בתיאטרון בהצגה "תש"ח" עם הקבוצה החיפאית כאשר אחת השחקניות הצעירות הקיאה בתוך דלי על הבמה. סצנה שהתאימה לתוכן ההצגה ומאחורי הקלעים התברר שהשחקנית הרגישה לא טוב מכיוון שהייתה בהריון והרגישה מספיק בטוחה שהקאה על הבמה תשתלב בהצגה באופן מיטבי".

את רואה בתיאטרון ז׳אנר אמנותי שיכול לייצר שינוי?

"התיאטרון כל הזמן מייצר שינוי. תיאטרון חיפה הוא תיאטרון שהעיסוק בסוגיות החברתיות עומד על סדר היום שלו וכשהקהל מגיע ורואה מחזה שעוסק ביחס לשונה, בגזענות, במגדר, הצופה רואה שיקוף, רגע להתבוננות ומחשבה שיכול לייצר שינוי, מה גם שבעיניי הציבור אנחנו גוף עם אחריות לחברה וככזה אנחנו כבר בעלי השפעה. בימים אלה אנחנו עושים מהלך דרמתי במערכת החינוך בחיפה ובשנת הלימודים הקרובה נקיים פעילות בתוך בתי הספר ובתיאטרון של מפגשים, סדנאות וחוויות תיאטרליות. תלמידים יגיעו אלינו ליום שלם של לימודים כחלק מתוכנית הלימודים שלהם. כך שככל שנטמיע את הפעילות שלנו סביב תכנים אומנותיים וערכים נחולל את השינוי".

משהו שלא יודעים עליך?

"הכל אצלי חשוף ושקוף אני מופיעה ברשתות החברתיות ובעידן שכזה הכל ציבורי וידוע".

איך התפקיד שלך מקדם את התיאטרון?

"יש לי כמנכ"לית אחריות על כל התיאטרון. אני גאה ביכולת ובידע שלי למנף את התיאטרון בדרך הכי יציבה מבחינה כלכלית ופיננסית, לצד זאת אני אשת שיווק ומעל הכל נמצאת הליבה האמנותית שכוללת את גיבוש התמהיל האמנותי, המבוסס על החקר העמוק של מה שנכון ורצוי לתיאטרון. כל אלה ביחד עם צוות העובדים המסור לצד מנהלת השיווק, הגזברית והמנהל האומנותי, אנו מובילים את התיאטרון למקומות קסומים".

הצגות חדשות שעל הפרק?

"בימים אלה אנו נמצאים בחזרות להצגה "התחנה" – מחזמר ישראלי מקורי על תחנה צבאית, מרגש מאוד, עם 18 שחקנים ורקדנים. הבכורה תהיה במהלך חודש נובמבר ואנחנו מתרגשים לקראתה. בהמשך צפויים מחזות מקוריים נוספים כמו "צניחה חופשית" – מחזה מתורגם שיככבו בו ליאורה ריבלין וציפי שביט, נצא עם ההצגה "רכוש נטוש" מאת שולמית לפיד ובכיכובה של אסי לוי. לקראת שנה הבאה יעלה מחזמר ישראלי חדש שייקרא "דם וכוכבים" מאת צביה הוברמן, שיציג סיפור מרתק מימי הקמת המדינה, וכמובן, פסטיבל הצגות הילדים המפורסם בחודש אפריל. השנה היינו הראשונים בישראל ובעולם לעשות בדיקת קורונה לילדים ונמשיך ליזום רעיונות חדישים ומסקרנים לקהל שלנו. אני מאחלת לכל תושבי חיפה ולמנויי התיאטרון חג שמח ושנה של הרבה מפגשים בין קהל ובמה".