הבוקר (שלישי) השיקה המכללה האקדמית גליל מערבי בעכו את המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי, במעמד מפכ"ל המשטרה רב ניצב קובי שבתאי, ראש עיריית עכו שמעון לנקרי, ניצבי משטרה בדימוס, חוקרים ואנשי סגל במכללה. צוות המכון יכלול שישה ניצבים בדימוס שישמשו חוקרים וכן שישה חוקרים בכירים מהמכללה בתחומי הקרימינולוגיה, הכלכלה, המזרח התיכון והסוציולוגיה.
הטקס התקיים בימים בהם משטרת ישראל נמצאת בעין הסערה בכל הקשור לסוגיות הקשורות בביטחון האישי; הסערה סביב סוגיית הקמת משמר לאומי, ביקורת על תפקוד המשטרה במאבק בפשיעה במגזר הערבי והתגברות פיגועי הטרור ואירועי פח"ע. המפכ"ל פירט בנאומו את יעדי המשטרה בהגברת תחושת הביטחון האישי והאתגרים עימם מתמודדים השוטרים בימים אלה. בתוך כך, המפכ"ל התייחס לסערה סביב הדיון למי יוכפף המשמר הלאומי ולהשלכות הביטחוניות "הרות האסון", לדבריו, שיכולות להיווצר, אם מיזם המשמר הלאומי של השר איתמר בן גביר לא יהיה תחת אחריותה המלאה של משטרת ישראל.
המפכ"ל רב ניצב קובי שבתאי (צילום: האקדמית גליל מערבי)
רב ניצב שבתאי: "למען הסר ספק, אני אומר כן למשמר לאומי, אבל הקמת גוף ביטחוני נוסף במקביל למשטרת ישראל, לא אקבל. הכוח הזה חייב להיות חלק מהמשטרה, לפעול במסגרת שיתופית ולהיות כפוף למפקדי הכוחות הטריטוריאליים על פי שדרת הפיקוד הברורה בשגרה ובחירום. לאחר פגישה שקיימתי אתמול עם השר לביטחון לאומי, אני מאוד מקווה מאוד שהכיוון הוא כן לשמור את המשטרה כגוף עצמאי מאוחד שכולל בתוכו את המשמר הלאומי".
ראש עיריית עכו לנקרי תיאר את המורכבות עימה העיר מתמודדת באכיפה, בשיטור ובהגברת הביטחון האישי. "לנהל עיר מעורבת, ועוד בפריפריה, זו מטלה ומסוכה גדולה, אך אני גאה בעיר הזאת, שלמרות האתגרים הלא פשוטים שלה הצליחה ליצור שיתוף פעולה חזק עם משטרת ישראל. לאחר המהומות בתקופת שומר החומות התחדדה ההבנה שהניסיון שנצבר ברשות המקומית, ההגדרה והאפיון של צרכיה יכולים לתרום למשטרה במיגור הפשיעה".
לנקרי ברך את רב ניצב שבתאי, עליו פיקד בשירות הצבאי כמפקד פלוגה, והחמיא לו על החוסן והמנהיגות שהוא מגלה בתפקידו. "אני מעריץ אותך על כוחות הנפש ועל עמידתך האיתנה בלחצים פוליטיים וביטחוניים, שבולטת במיוחד על רקע היעדר המנהיגות שאנו עדים לה".
רוצים להישאר מעודכנים?
צוות המכון, בראשות נשיא המכללה, הכלכלן פרופ' נסים בן דוד, יכלול את הסמפכ"ל ומפקד הימ"מ לשעבר זהר דביר מקבוצת "ניצבים בחזית". מלבד דביר, קבוצת הניצבים בדימוס מביאה עימה שנות ניסיון רבות, עשייה בשטח בתחומים מגוונים בשיטור וביטחון. הקבוצה מונה את הסמפכ"ל אלון לבבי, ראש אגף חקירות ומודיעין גדי סיסו, ראש אגף התכנון והארגון צביקה טסלר, ראש אגף משאבי אנוש גילה גזיאל וראש אגף תמיכה לוגיסטית בועז גלעד.
בטקס ההשקה הוצגו הקווים המנחים ויעדי המכון, ביניהם הגדלת המשאבים הלאומיים המוקצים לביטחון האישי ולחוסנן של קהילות, הגברת הקשב של מקבלי ההחלטות, עידוד מחקר אקדמי מעמיק, שקיפות הנתונים בנושאי מאבק בפשיעה והעלאת המודעות הציבורית סביב נושאים אלה.
מנתונים שמסרה משטרת ישראל למכון לחקר החברה הערבית, שפועל אף הוא במכללה, עולה כי קיימת שונות רבה בביטחון האישי בין יישובים שונים. כמו כן נמצא שהפשיעה ממוקדת בעשרות מתוך מאות היישובים הקיימים בישראל. נוסף על כך, הנתונים מצביעים כי לא תמיד יש מתאם גבוה בין סוגי הפשיעה בישובים השונים.
"אנו נמצאים בתהליך של בניית מדד מפותח ומהימן לסיווג היישובים לפי רמת הפשיעה שבהם, בדיקת היקף המשאבים המוקצה לכל תחנת משטרה ובחינת ההתאמה בין רמת המשאבים לבין רמת הפשיעה", אמר פרופ' בן דוד.
ראש עיריית עכו שמעון לנקרי (צילום: האקדמית גליל מערבי)
כמו כן, מכון המחקר יבדוק את הקשר שבין נתונים סוציואקונומיים ברמת היישוב לבין רמת הפשיעה בו, במטרה לזהות את הגורמים העיקריים שמגבירים פשיעה לעומת אלו שממתנים אותה. "זיהוי של גורמים מאיצי פשיעה ומפחיתי פשיעה יאפשרו לנו להמליץ לקובעי המדיניות ברמה הארצית וברמה היישובית לגבי האמצעים והדרכים להתמודד בטווח הבינוני והארוך עם הפשיעה", הוסיף פרופ' בן דוד.
בכוונת חוקרי המכון להפיק מממצאי המחקרים המלצות אופרטיביות ליישום ברשויות מקומיות בישראל, כשהעיר עכו נבחרה להיות היישוב הראשון. במכללה האקדמית גליל מערבי מנמקים את הבחירה בעכו בהיותה עיר מעורבת של תושבים ערבים לצד יהודים, שחיים בצל האירועים הקשים של "שומר החומות" ויישוב פריפריאלי עם הקצאת משבים נמוכה מצד המדינה. במובן זה, עכו היא עיר בעלת פוטנציאל עצום לשמש דוגמה לכל המדינה בסוגיות רגישות של חוסן קהילתי וביטחון אישי העומדות לפנינו.
פרופ' בן דוד: "השילוב של חוקרים בכירים מן האקדמיה ממגוון דיסציפלינות יחד עם אנשי משטרה בכירים ביותר ובעלי ניסיון רב שנים בנושאים הנוגעים לביטחון אישי, שיטור וטיפול בפשיעה, יוצר שילוב כוחות ייחודי ונדיר. בכוונתנו להציע מודלים משופרים לזיהוי ודירוג מוקדי הפשיעה, בחינת הקצאת המשאבים הקיימת במשטרה לטיפול בפשיעה ולהמליץ לקובעי המדיניות, הן בשלטון המרכזי והן בשלטון המקומי, לגבי האמצעים והדרכים להתמודד עם פשיעה בטווח הבינוני והארוך".
ניצב בדימוס דביר: "בכוונתנו לקיים אחת לשנה כנס בינלאומי אקדמי, אליו יוזמנו חוקרים ממוסדות אקדמיים, אנשי ביטחון פנים ומשטרה בכירים, פוליטיקאים ומומחים. הצבת הביטחון האישי והחוסן הקהילתי בקדמת הבמה והשיח הציבורי היא נכונה תמיד ובפרט בתקופה זו. אנו עוברים ימים לא פשוטים שמטלטלים את עצם היותנו מדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית, המקדמת בברכה ובשוויון את כל האוכלוסיות, המגזרים והמיעוטים. גם בשנתה ה-75 נראה שאנחנו עדיין בתהליך של הקמת המדינה, אך יש לזכור שיש בנו כוחות אדירים של יוזמה, יצירה ומחקר אקדמי שהביאו אותה לאן שהגיעה כמדינה חזקה צבאית וכלכלית, שהצליחה לפרוח ולשגשג למרות איומים חיצוניים ואתגרים פנימיים מורכבים".
בחלק השני של הכנס התקיימה הרצאה מרתקת של רס"ן במיל' איתן גדג', שהפך מנער בסיכון ועבריין ללוחם ומפקד מצטיין בצה"ל. גדג' עלה לארץ עם משפחתו מצרפת בגיל שנתיים וחצי וגדל ברובע ו' באשדוד. למרות שהיה תלמיד מחונן, הוא כל הזמן חיפש ריגושים בשכונה שתושביה ממעמד סוציואקונומי נמוך והתאפיינה בדוחק, מחסור ופשיעה, והתמכר לסמים בגיל צעיר. גדג' תיאר את הדרך שחילצה אותו מעולם הפשע עד לשירות קרבי ומשמעותי בצה"ל בתפקיד מפקד סיירת הנח"ל.
