"אנשים רוצים לראות משהו חי, משהו שקורה עכשיו על הבמה ותיאטרון זה משהו שאין לו תחליף"
השחקנית נועה טסה, משחקת בימים אלה בהצגה הקומיקאים של תיאטרון חיפה. היא בוגרת לימודי משחק בבית הספר לאומנויות הבמה 'סמינר הקיבוצים' וסיימה בהצטיינות את מגמת התיאטרון בתיכון הדרים בהוד השרון. "סיימתי את הלימודים לפני כשנתיים ישירות לקורונה ו"הקומיקאים" הוא האודישן הראשון שעשיתי לתיאטרון רפרטוארי. הקורונה גרמה לי להבין, יותר מכל סיטואציה אחרת, כמה זה נדיר ולא מובן מאליו ולהעריך את המקום שבו אני נמצאת". משתפת טסה. שמשחקת בהצגה את האחות.
במרכז "הקומיקאים", הקומדיה של ניל סיימון, בהשתתפות שלמה בראבא, מוני מושונוב, מיכאל מושנוב, סיגלית פוקס וטסה, צמד קומיקאים אמריקני, לואיס וקלארק, מי שהיו מלכי הקומדיה והשליטים הבלתי מעורערים של במת הוודוויל. במשך 43 שנות קריירה משותפת, גרמו השניים לקהל לשאוג מצחוק ואז נפרדו בכעס מבלי להביט לאחור. אחרי נתק של יותר מעשור, משכנע אחיינו הצעיר של קלארק את דודו לאחד כוחות עם לואיס לטובת מחווה טלוויזיונית לכוכבי העבר. המפגש המחודש טעון במשקעים וחשבונות שצפים ומשבשים את החזרות, המלוות בהתנגשויות רוויות הומור. "הקומיקאים זו הצגה על חברות והזדקנות בתיאטרון וזה גם השיר שמלווה את ההצגה", מסבירה טסה. "לשחק עם שלמה בראבא ומוני מושונוב זה כבוד אדיר. עד עכשיו, למרות שאנחנו אחרי 100 הצגות, אני יושבת מאחורי הקלעים בסצנות לא שלי, מסתכלת עליהם ונפעמת. הם שני שחקנים אדירים ואני לא מפסיקה ללמוד מהם, שזה ממש כיף".
מה את עושה רגע לפני שהמסך עולה?
"תלוי בהצגה ובתפקיד. בתפקידים שהם יותר רגישים, יש יותר הכנה שמצריכה ממני הכנה רגשית. בתפקיד בקומיקאים אני נכנסת ישר לתוך השואו".
מה מושך אנשים להגיע לתיאטרון?
"בעקבות הקורונה והסגרים בבתים, אנשים רוצים לראות משהו חי, משהו שקורה עכשיו על הבמה ותיאטרון זה משהו שאין לו תחליף. לא לקהל ולא לשחקנים".
רגע אחד על בימת התיאטרון שלא תשכחי?
"אני חושבת שהרגע הוא הפעם הראשונה של "הקומיקאים". זו הייתה הפעם הראשונה שעמדתי על במה מאוד גדולה ביחד עם שחקנים מדהימים וזה ממש ריגש".
מתי החלטת להיות שחקנית?
"כשהייתי בת שנתיים בערך. מאז שאני זוכרת את עצמי ידעתי שאני רוצה להיות שחקנית – כמו הרבה שחקנים שאומרים את זה. תמיד אהבתי לשחק, לרקוד ולהיות על הבמה. גדלתי בהוד השרון ומכיתה א' הייתי בחוגי דרמה. זה היה החלום שלי שהלך והתפתח".
את רואה בתיאטרון ז'אנר שיכול לייצר שינוי?
"אני רוצה להאמין שכן וכבר היו סיטואציות כאלה בעבר. אני בתור שחקנית ובנאדם עם חלומות, התיאטרון משנה אותי. כשאני רואה דברים שנכנסים לי ללב, אני מרגישה שזה יכול לעשות שינוי".
משהו שלא יודעים עליך?
"בזמן הקורונה עשיתי קורס דיבוב אצל שרון כהן וגיליתי תחום שאני מאוד אוהבת. אני אוהבת לתת קול וחיים לדמויות מצוירות. עשיתי דברים קטנים והלוואי ויהיו עוד דברים. בנוסף, אני משחקת בהצגה "דו רה מו" של תיאטרון משקפיים. הצגה שזכתה בפרס הצגת השנה".
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן מקודם
