מידת האופטימיות של הציבור הערבי והציבור היהודי עולה בהתמדה בשבע השנים האחרונות וכך גם רמת הפטריוטיות שלהם – כך עולה מנתוני מדד החוסן הלאומי של ישראל לשנת 2017 שמפרסם המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה.
מדד החוסן הלאומי מתפרסם מאז שנת 2000 ובוחן היבטים שונים הקשורים לתחושות הציבור, ובהם רמות האושר, החשש מאיומי טרור והאמון כלפי המערכת הפוליטית ובית המשפט העליון. מטרתו של המדד היא לבחון את היכולת של החברה הישראלית לשמור על יציבות מבחינת תפישות ואמונות בסיסיות לגבי המרקם החברתי, והפרמטרים השונים נמדדים בסולם ציונים מ-1 עד 6.
רמת הפטריוטיות של האוכלוסייה היהודית עומדת השנה על 4.8, שהיא אמנם ירידה קלה מרמה של 4.87 מאז השנה שעברה אבל בפרמטר זה נשמרת יציבות כמעט לאורך כל 17 השנים האחרונות. בקרב הציבור הערבי יש עלייה בפטריוטיות מרמה של 3 בשנת 2010 לרמה של 3.57 השנה.
במרכיב האופטימיות יש בקרב הציבור היהודי עלייה מציון של 4.56 בשנת 2010 לרמת שיא השנה – 4.86. בציבור הערבי יש עלייה מרמה של 3.15 לרמה של 3.66 השנה.
מבחינת הפחד מטרור יש השנה ירידה קלה בקרב יהודים מ-4.82 ל-4.7, ובקרב הציבור הערבי ירידה מרמה של 4.5 בשנה שעברה ל-4.38.
תוצאה שעשויה להפתיע היא הירידה החדה ברמת הפחד מפני מתקפה של מדינת אויב. בקרב הציבור היהודי היא עמדה בשנת 2005 על רמת שיא של 5, והשנה היא עומדת על 4. לדברי עורך הדוח פרופ' גבי בן דור, מדובר במגמת ירידה ברורה בזמן האחרון: "תופעה זו היא מדהימה, שכן אנו מדברים על תקופה שבה איומי הגרעין של איראן עומדים בראש סדר היום הפוליטי של מנהיגי המדינה".
רמת המיליטנטיות של הציבור היהודי היא גבוהה יחסית ועומדת על 4, אך המגמה המורגשת היא של ירידה מרמה של 4.7 בשנת 2010. בקרב הציבור הערבי ערך זה נע סביב ציון של 2.5.
בניגוד למה שמצטייר לעתים בתקשורת, האמון של הציבור בבית המשפט העליון הוא גבוה באופן יחסי וזהה בציבור היהודי והערבי – 4.1. באשר לרמת האמון במוסדות הפוליטיים נרשם השנה מהפך, ולראשונה הציבור הערבי מביע פחות אמון במערכת הפוליטית (רמה של 2.9) מאשר הציבור היהודי (רמה של 3.1).
פרט מעניין נוסף שעולה מהדוח הוא העובדה שלאורך כל שנות עריכת המדד, מדדי הפטריוטיות, האופטימיות והמיליטנטיות של נשים הם גבוהים יותר מאשר של גברים.
