נימר זכנון, הבעלים של הדיינר האמריקאי "מנהטן" בעיר התחתית פרסם אתמול (שלישי) פוסט והצליח לרגש רבים.
"היי חיפאים, מ'מצב אחים ואחיות שלי", כתב זחנון, "אני קורא כאן מלא פוסטים שהמנהלים מאשרים פה למרות שהם יודעים שזה יעשה מלא פרובוקציה. לכן אני ארשום כאן עכשיו עוד פוסט, בתקווה שגם ערבים וגם יהודים יבינו את זה בכוונה טובה.
"אני נימר, בן 24, חיפאי מלידה, מנהל את 'מנהטן דיינר' בעיר התחתית, שמלא כבר מכירים. אני ערבי נוצרי גאה. אני אוהב את המדינה שלי. סבא שלי עדיין חי. הוא היה פה לפני '48. אבא שלו נהרג, והוא וכל האחים שלו סולקו מבתיהם ובכלל מהכפר בירעם, למרות שלסבא שלי יש טאבו טורקי וזכות ל-450 דונם (רשומים). בכסף של היום זה יכול היה להפוך לי את החיים להרבה יותר קלים. אבל מה שקרה בזמנו, סילקו אותם מבתיהם ובנו את קיבוץ ברעם. לכן דעתו ודעתי כלפי המדינה טיפה שונות.
נימר זכנון, הבעלים של "מנהטן דיינר: בעיר התחתית
"אני רואה פה את מה שרושמים שני הצדדים, ואני רואה את המצב, כשנערה בת 15 שגדלה בשכונה בוואדי – ואני מכיר אותה מאז שהייתה ממש ילדה בת 3 משחקת בשכונה – מנסה לעשות פיגוע בעיר שלה. זה מזעזע אותי. בכלל, אני מקבל צמרמורת כשאני רואה איך המדינה שלנו מתדרדרת כל שנה. המדינות סביבנו שונאות אותנו יותר, פיגועים מהצד הפלסטיני, מתנחלים שנכנסים וגונבים אדמות, ואני, כערבי, יכול קצת להבין מה גורם להם לעשות את מה שהם עושים, ותכלס, כל אחד משני הצדדים חושב שהוא צודק (מהמבט שלו כמובן).
"הפלסטיני רואה שלקחו לו את האדמה (ומה אכפת לו מה רשום בתוך ספר בן 4000 שנה, כשב-500 השנה האחרונות הסבים שלו קרעו ת'תחת בשביל לעשות אותה אדמה אמיתית ולא מדבר), והישראלים רואים זאת כארץ הקודש שאלוהים נתן להם כעם המובחר והם שומרים עליה.
רוצים להישאר מעודכנים?
"זה קונפליקט ענק. כשאני אומר שאני ערבי ישראלי גאה, מה שקורה זה שמלא ערבים פרו-פלסטינים הפסיקו להגיע אליי לעסק, הפסיקו לפרנס אותי ואת משפחתי, וזה לא שבמקביל לכך הגיעו יהודים. לא. מלא יהודים אומרים 'תחרימו את העסקים הערביים', אל תיתנו להם יד, תייבשו אותם', וגם הם לא מגיעים. עכשיו, אני פה נמצא במצב שהערבים החרימו אותי והיהודים הכלילו אותי, ואני נפלתי בין הכיסאות. עסק שהשקעתי בו את נשמתי (והלקוחות שאוכלים אצלי מעידים על כך), אני שמתי כסף שאף בן אדם בגיל הזה לא היה חושב להשקיע אותו ולעשות את הריזיקה הזאת!
"וכל הקונפליקט הזה של ערבים ויהודים פוגע לי בפרנסה, כשאנחנו, בסופו של יום עם אחד עם שתי דעות שונות. ונכון, יש אלימות ואני מגנה את זה ואני נגד זה, ואני חושב שכל מי שיושב פה ומקבל טיפול רפואי, ביטוח לאומי, דמי אבטלה, ויש לו קופת חולים ולא מכיר במדינה, אז שינסה לגור במקום אחר, אולי יסתדר לו יותר. אבל מה אני קשור! אני עסק מזון, אני בא לעשות לאנשים שמח, למה העסק שלי אמור להיות ריק?! למה אני צריך לחפש עובדים במשך יותר מחצי שנה ולהציע סכומים טובים, ועדיין לא מוצא!
"אז בבקשה! לא כל ערבי שפותח עסק חושב על לפגוע ביהודים, כמו שאני יודע שלא כל יהודי חושב להרוג את הערבים! אנחנו עם אחד! ואנחנו מאמינים באותו אלוהים, וכשאני לא חושב לפגוע בכם, אל תפגעו בי!
"אני אוהב את כולכם אחד אחד, לא משנה אם אתם ערבים, יהודים, אתיופים, רוסים… כולנו אחים! ומי שלא רוצה לתמוך בי, אין בעיה! אבל שלא יפגע בי".
